הציוץ של סגנית הנשיא והמועמדת הדמוקרטית קמלה האריס שפך אור על החשש שמאחורי הקלעים בוושינגטון - והלחצים שמופעלים על ישראל לחדש את קצב אספקת הסיוע ההומניטרי לצפון הרצועה. גורמים מדיניים ניסו להבהיר לישראל את חומרת העמדה של הממשל האמריקני סביב הסוגייה שלא תפסה הרבה כותרות בארץ - עד שנחשף ב-N12 המסמך שמעיד על עומק המחלוקת.
עושים סדר: המשמעות של האיום האמריקני
ביום שני נפגשה סיגריד קאאח, המתאמת המיוחדת של מועצת הביטחון של האו"ם, עם שר החוץ והשר רון דרמר - והבהירה להם כמה המצב חמור ואקוטי. כדי להבין את המצב ומהי בדיוק עמדת הממשל, צריך לחזור מעט אחורה ולראות מה בדיוק קרה מתחילת הלחימה: הממשל לחץ למצוא מנגנונים כדי להבטיח את הזרימה הרציפה של הסיוע, ניסה לבנות רציף לפתיחת עוד נתיב של אספקה (שבינתיים נכשל ופורק) - וכונן מסיבות עיתונאים יומיות של דובר הבית הלבן לענייני ביטחון לאומי שהיו נפתחות במספר המשאיות שנכנסו לרצועה.
The UN reports that no food has entered northern Gaza in nearly 2 weeks. Israel must urgently do more to facilitate the flow of aid to those in need. Civilians must be protected and must have access to food, water, and medicine. International humanitarian law must be respected.
— Vice President Kamala Harris (@VP) October 13, 2024
ואז, במרץ, פרסם הממשל מסמך חדש - "NSM20", או בעברית: "מזכר ביטחון לאומי מספר 20". זהו מסמך שנועד להתמודד עם הטענות באמריקה על כך שארה"ב מספקת נשק וגיבוי בין-לאומי לישראל בזמן שישראל, בין אם במניעת סיוע ובין אם בשימוש באותו נשק בדיוק - מפרה את החוק הבין-לאומי. לפי המזכר, שהינו כללי ותקף לגבי כל מדינה שנתמכת ע"י ארה"ב אך ברור שכוון לישראל - כל מדינה שמקבלת את הסיוע צריכה להתחייב כי תעמוד בכללי הדין הבין-לאומי, ואכן שר הביטחון גלנט חתם על המכתב מטעם הממשלה.
גורמים במשרד החוץ האמריקני שלעומתיים לישראל חשו תסכול מכך שדוחות פנימיים נגד ההתנהלות הישראלית לא מתפרסמים ומכך שהממשל לא אוכף צעדים נגד ישראל. שורה של הדלפות הציגו את ראשי הממשל כמי שבולמים את מרבית הנסיונות לקדם צעדים כאלו.
בסוף חודש מרץ פרסם האתר פרו-פבליקה תחקיר לפיו שני גופים בתוך משרד החוץ הגישו דוחות וניירות עמדה שקובעים שישראל מונעת במכוון הכנסת סיוע הומניטרי - מה שאמור לפסול את המשך הסיוע האמריקני. עם זאת, לא נעשה דבר והעמדה הרשמית של ארה"ב לא שיקפה את הדוחות או הדאגה בדרגים הנמוכים יותר.
בממשל האמריקני, בטח שלושה שבועות לפני הבחירות, מנסים להלך על חבל דק. הם מבינים שצריך לענות לביקורת משמאל על כך שהם לא משתמשים בכל כובד המשקל כדי ללחוץ על ישראל בסוגיות ההומניטריות ובאופי הפעילות הצבאית - ולכן דואגים לייחצן צעדים שבהם כן מובעת ביקורת מבלי ללכת רחוק מדי, כדי לא להצטייר כמי שהממשלה הישראלית פשוט לא סופרת.
בהדלפת המכתב ומה שרצו להשאיר מאחורי הקלעים יש סיכון לעשות בדיוק את זה - ומצד שני, יש בה גם רווחים פוליטיים בתקופה כזו של בחירות. כל סיבוב של עימות בין הממשל לבין ישראל גם מועיל פוליטית - לשני הצדדים. הממשלה הישראלית שמראה תחת איזה לחץ היא נתונה והממשל הדמוקרטי שמראה שהוא כן משתמש בכלים שברשותו כדי ללחוץ על ישראל.
ישראל כבר הבהירה לאמריקנים שאין הפסקת סיוע מכוונת ולא הרעבה של האוכלוסייה לפי "תוכנית הגנרלים". מתפ"ש פרסמו את אופן הזרמת הסיוע ואת כל זה אפשר היה למנוע - אבל חשיפת ההתכתבות הבעירה מחדש את המחלוקת שלא משרתת את האינטרסים של הברית הישראלית-אמריקנית, בטח בזמן שהמסר לאויבנו צריך להיות שאנחנו מאוחדים ועובדים בשיתוף פעולה, רגע לפני תקיפה באיראן.
נהוג לקרוא למסר שלפיו שתי מדינות עובדות בשיתוף פעולה מלא "מדיניות ה-"No Daylight". מדיניות שמצביעה על כך שהקשר בין המדינות כה קרוב וצמוד ושדבר לא מצליח לחדור אותו. זהו האינטרס של שני העמים - אך לא תמיד זה האינטרס של הפוליטיקאים.