- התמרון הקרקעי בלבנון שונה במהותו מהתקיפות האוויריות העצימות בלבנון. בניגוד לתקיפות אוויריות, מרגע שהחל התמרון הוא אינו גמיש. את המהלומות האוויריות ניתן להפסיק באחת, בכל רגע שבו רוצים המטוסים יחזרו לבסיסם והמחירים יישארו יחסית נמוכים. בתמרון, המחויבות גדולה בהרבה ומחייבת זמן להשלמת המשימות שהוגדרו. אם אכן מטרת הפעולה הקרקעית היא השמדת תשתיות תת-קרקעיות שהוכנו עבור פשיטה עתידית של כוח רדואן לישראל, זה עניין שלוקח זמן.
- המשימה הזו ראויה, וחשובה. הבעיה היא שבלבנון, ההיסטוריה מוכיחה שפעולות קרקעיות נוטות להתרחב מעבר לתכנון הראשוני ולעיתים באופן שלא תואם את המטרה. ההתרחבות הטקטית נובעת מהעובדה שמדובר בשטח הררי, ולכן תמיד יהיה שטח שולט ומאיים מרחוק על כוחותינו, שיידרש להשתלט גם עליו. ההתרחבות האסטרטגית נובעת מהרחבת מטרות התמרון. כרגע המטרה היא מניעת יכולת חיזבאללה לבצע פשיטה, והמשמעות שמדובר רק בכפרי קו המגע. אם זה יורחב למניעת יכולת ירי ישיר, אז התמרון יורחב עד לקו רצועת הביטחון הקודמת, ואם המטרה תהיה מניעת ירי עקיף (רקטות) אז התמרון יורחב עד ביירות ומעבר לה.
- יש להתייחס למה שקרה הלילה כתחילתה של מלחמה חדשה. לכן, יש להקפיד על הדברים הבאים: דווקא כעת, בשיא המומנטום ולאחר ההצלחות הפנומנליות של הימים האחרונים ובראשן חיסול חסן נסראללה, חיסול כמעט כל ה"מטכ"ל" של חיזבאללה וגריעת יכולות מרשימה - יש לדון במצב הסיום הרצוי מבחינת ישראל, ומה הם התנאים שלנו לנסיגה מהשטח. זה אולי לא פופולרי, אבל מחויב המציאות בכדי למנוע את תחושות החמיצות בעתיד הלא-רחוק בשל המחירים שאנו עלולים לשלם. בנוסף, הפעולה המדינית אינה תחליף להמשך הלחץ הצבאי. היא צריכה להיעשות ממש במקביל בכדי למנף ולבסס את ההישגים השטח שכבר הושגו ואלו שעוד יושגו. חשוב לזכור שאנחנו לא "אחרי האירוע" אלא בעיצומו - עיניים מזרחה להתחבטות האיראנית כיצד להגיב לרצף המכות שחטף הציר כולו.
- לחיזבאללה נותרו יכולות אש, כפי שהוכח הבוקר (שלישי). יש לנהוג בצניעות ולקחת בחשבון שלאחר ההלם, ייתכן שיגביר את הירי לעבר העורף, במקביל לאיראנים. ישנן ארבע אפשרויות מרכזיות לתגובה: 1. "סבלנות אסטרטגית" - החלטה לא לעשות כלום כרגע; 2. תגובה נרחבת של הציר כולו והפרוקסי, אך ללא ירי ישיר מאדמת איראן. 3. מהלומה ישירה מאדמת איראן. 4. מהלומה כוללת ומתמשכת ישירות מאיראן ומשלוחיה - מלחמה כוללת.
- הערכה זהירה - נראה שהסבירות לאופציות הקיצוניות של לא לעשות כלום מחד או לבצע מהלך שמשמעותו מלחמה כוללת והסתבכות עם ארצות הברית מאידך- נמוכות יותר. לכן האיראנים כנראה מתלבטים בין אופציות 2 ו-3.
- יש לשים לב לפעולת צה"ל בתימן, שהיא בעלת חשיבות אסטרטגית . לא רק בעצם הפגיעה בחות'ים, אלא בשל שני פרמטרים שמעבירים מסר ברור לאיראן - טווח הפעולה שהם יודעים לחשב היטב והמטרות שנבחרו. התקיפה בתימן כוונה לעבר כלכלת הנפט של החות'ים - כ-60% מהיכולת הכלכלית של איראן מבוססת על נפט ואנרגיה והנכסים האלו שלהם פגיעים מאוד.
>>> אלוף במיל' תמיר הימן הוא ראש אמ"ן לשעבר, מפקד הגיס הצפוני לשעבר, כיום עומד בראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)