11 ימים בספטמבר ועוד קצת באוקטובר 2024 שינו את ארגון הטרור חיזבאללה מקצה לקצה, נוכח המכה הגדולה ביותר שספג מאז הקמתו.
נוצר למעשה מצב חסר תקדים שבו חיזבאללה נמצא בחוסר של אלפי לוחמים מנוטרלים, נפגעו לו מערכים אסטרטגיים כולל אלפי טילים ורקטות בביירות ובשאר רחבי לבנון, הוא נותר ללא מנהיג הארגון הדומיננטי חסן נסראללה וללא כל שדרת הפיקוד המבצעי הבכיר שלו שנהרגה כולה. שדרת הפיקוד הזו הייתה מוקד ידע ועסקה בבניין והפעלת הכוח לאורך של 30 שנים ויותר בלחימה מול ישראל.
כל זה קרה כתוצאה מסדרת אירועים שהמחישה לחיזבאללה ולאחרים את החדירות העמוקה לארגון, שקשה מאוד להבינה בזמן אמת ובטח כיצד ניתן להתמודד איתה. זו אף נחשבת מכה קריטית לאיראן, שבנתה את הארגון במשך עשורים, לצד איבוד הפן הצבאי של חמאס בעזה. מכאן שזוהי שעת כושר שאסור לפספסה.
דורות של חוקרי מודיעין חיזבאללה ולבנון במוסד ובאמ"ן ב-35 שנים האחרונות, קצ"אים במוסד ומפעילים ביחידה 504, מאות רבות של אנשי סיגינט שעסקו בארגון לאורך שנים, מתרגמים, קב"רים, אנשי ויזינט, מפענחים ואנשי סייבר - עשו עבודה מדהימה, שמהתקופה הקרובה - כמעט שלא תהיה רלוונטית להמשך. כל דרך החשיבה והתבוננות על הארגון תשתנה ותחייב התאמה אצלנו בקהילת המודיעין ואצל השותפים והחברים שלנו בקהילות המודיעין בעולם. ישנם ויהיו הרבה יותר סימני שאלה וצורך ללמידת ארגון חיזבאללה מחדש, מאשר תשובות ותמונת מודיעין בהירה.
חיזבאללה תחת נסראללה היה ארגון אחד, ומעכשיו תחת מי שינהל את הארגון, אם בכלל, זה יהיה משהו אחר. הארגון, למעשה, צריך להמציא/לבנות עצמו מחדש וכל הצי"ח אודותיו למעשה נפתח מחדש. זהו אתגר עצום לקהילת המודיעין להבין מה נשאר, מה סדר העדיפויות החדש של הארגון, מי האיש או הקבוצה שתנהל את הארגון קולקטיבית, מה פרופיל האישיות שלו/שלהם, מי הוא דור המפקדים החדש של חיזבאללה ומי יקבל את ההחלטות: איש, קבוצה או או מדינה. האם הארגון ימשיך להיות עצמאי כפי שהיה עד היום מול איראן, לנוכח המעמד הייחודי שהיה לנסראללה כמנהיג, או שהאוריינטציה שלו תשתנה לארגון חסות מלא של איראן/משמרות המהפכה שינהלו אותו. אופציית הכפפתו תחת חסות משמרות המהפכה של איראן צריכה להטריד מאוד את ישראל, וככזו על ישראל לעשות הכול כדי למנוע ולסכל זאת.
נכון שצה"ל ימשיך בזמן הקרוב לנקות את הכפרים בדרום לבנון לאורך רצועה מתוחמת, ולפרק בזמן קצוב ומוגדר את תשתיות חיזבאללה בכלל ויחידת רדואן בפרט, שימנעו התבססותו מחדש סמוך לגבולנו הצפוני. זאת, על מנת לתת ביטחון ותחושת ביטחון לתושבי הצפון היקרים לנו כדי שיוכלו לחזור לבתיהם.
המוסד וצה"ל הכינו כמעט לאורך שני עשורים את מה שנראה בלבנון. צה"ל, באמצעות אמ"ן, בדגש על זירת טרור וחיל האוויר, עשו עבודה מדהימה והצלחה זו נכון לדעת למנף בזמן רלוונטי, ולא להסתבך ולהיתקע. נכון למצות את היכולת לתקוף מטרות חיזבאללה כמה שניתן, ובמקביל להתחיל לנסות ולפעול מול הקהילה הבין-לאומית, אם כי ברמת ציפיות נמוכה בשל הניסיון עם הלבנונים. זאת כדי שהלבנונים בכלל ומנהיגי העדות בלבנון בפרט יבינו את הזדמנות הפז שנקלעה לפתחיהם ככה פתאום, ללא תכנון. עלינו לבדוק אם המילה אחריות בכלל נמצאת בלקסיקון הלבנוני, שתאפשר להם לקחת אחריות על עתידם. זו, למעשה, הפעם הראשונה משנות ה-80 וה-90 שלבנון יכולה להשתחרר מחניקת חיזבאללה.
יש מקום שכל העדות בלבנון, בדגש על העדה השיעית, ירימו ראש ויגידו - יש לנו גם אפשרות להנהגה לאומית אחרת. כזו ששמה את לבנון כמדינה בראש, ולא מה שעשה חיזבאללה. אנחנו פטריוטים לבנונים וככאלה נשתף פעולה עם הנוצרים, הסונים והדרוזים לייצוב מדינת לבנון. נכון שלבנון תלך במהירות לבחירות על מנת לבחור נשיא, שיטיל הרכבת ממשלה על ראש ממשלה שייבחר באמת ושלא יהיה בובה או רק ראש הממשלה בפועל.
צבא לבנון, שארצות הברית וצרפת השקיעו בו בשני העשורים האחרונים והקפידו לבנותו בדיוק לסיטואציה כזו, בפיקודו של גנרל ג'וזף עון, הנחשב ליקיר ארצות הברית - אפשר שיממש את ריבונות המדינה הלבנונית ושיקבל החלטה לפרוס את צבא לבנון לאורך כל הגבול עם ישראל. הגיע הזמן שלבנון המדינה תגיד את הדבר הכה מתבקש: דגל אחד וצבא אחד. חשוב שלבנון תזכה לתמיכה וגיבוי בעניין מארצות הברית, מצרפת, מסעודיה וממדינות אירופיות וערביות נוספות.
מהלך זה נכון שיתבצע בין אם כמימוש להחלטה 1559 או 1701, או סתם כי לבנון תחליט להיות מדינה ריבונית ולקחת אחריות על עצמה. חשוב שחיזבאללה יורחק מקו הגבול עם ישראל ובתהליך בסיוע בין-לאומי ופנים-לבנוני - יתפרק מנשקו. המינימום הנדרש הוא שיורחק מצפון לנהר האוולי.
מי יעזור ללבנון לקחת אחריות?
לישראל מצידה לא רק שאין שום שאיפה טריטוריאלית בלבנון, היא אפילו תהיה מוכנה לסייע ללבנון לבנות את עצמה. לישראל אין דבר נגד תושבי לבנון ואף להפך. לישראל הייתה וישנה בעיה אחת בלבד בלבנון וזה ארגון הטרור חיזבאללה, שבחסות איראנית לקח מדינה שלמה כבת ערובה וחרט על דגלו להשמיד את ישראל. זו הזדמנות פז ללבנון אחרת.
הבעיה היא שארצות הברית נמצאת כחודש וקצת לפני בחירות, והתחושה שנגמר לממשל הנוכחי הדלק וייקח זמן עד שממשל הבא ייכנס ויתאקלם. אולי, וזו תקווה, שבתקופת המעבר בין הממשלים ניתן יהיה לעשות מהלך. צרפת, עם ההתבטאות האומללה שלה נגד ישראל יומיים לפני 7 באוקטובר - מיצבה עצמה במקום לא טוב. במקום שתהיה מעצמה שפותרת סכסוכים, היא הפכה לכזו שיש ספק לגבי יכולתה או רצונה לפעול למימוש תוכנית מקיפה לשיקום לבנון. כך גם העולם הערבי, שככלל איבד עניין במדינת לבנון לפני כמה שנים והינו במגמת התנתקות. ללא מעורבות וסיוע נרחב מצד אמריקה/אירופה/המפרציות - אין סיכוי לשיקום אמיתי של לבנון והיא תישאר מדינה נחשלת וללא עתיד.
מאחר שבמזרח התיכון אין ואקום, ישראל תהיה חייבת לשמר, ואף ביתר שאת, להשקיע במודיעין עדכני ולשמר יכולות מבצעיות קריטיות ולאורך זמן בכדי לסכל טרור, והתעצמות של גורמים עוינים ורעים בלבנון.
נכון לזכור שאם יש משהו שהשתנה לאחר האינתיפאדה השנייה בזירה הפלסטינית באיו"ש (2005-2000) זה שמאז ועד היום, עם כל הרצון ושיתוף הפעולה עם כוחות הביטחון הפלסטיניים ביהודה ושומרון, שאם אינם יכולים או לא רוצים לפעול כשזה מגיע לסיכול מידי של בניין כוח או פיגועי טרור, כולל ובעיקר בשטחי A - צה"ל הוא זה שפועל ועושה את העבודה. בהקשה ללבנון: אם לא יהיה כוח אפקטיבי כמו צבא לבנון שיעשה את העבודה - סביר שלקח דומה יוטמע בעקבות 7 אוקטובר אף בזירה הלבנונית ובעזה. קרי, הפעילות המבצעית הישראלית בשני המקומות צפויה להתבצע באופן דומה על ידי ארגוני הביטחון שלנו.
>>> זהר פלטי שירת בעברו כראש מנהלת המודיעין של המוסד וראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון