על פי פרסומים, אין ולו קול אחד בקבינט המצומצם, הרחב, הממשלה כולה, ואני מוסיף אולי גם לא בקרב כל חברי הקואליציה - מי שמחזיק בדעה שבין חלופות התגובה לאיראן חייבת להישקל גם חלופת הימנעות מתגובה.
עמדותיה של ארצות הברית בעניין המשך המלחמה ידועות, במשימות מסוימות הם תמימי דעים עם ממשלת ישראל, בחלקו הם מתנגדים בתוקף ובאחרות הבית הלבן לפחות מסתייג.
בימים האחרונים הופיעו שורה פרסומים הנוגעים לסוגיה זו. למשל, שהבית הלבן דורש שישראל תחדל מתקיפה בלב ביירות (אזור הדאחיה), ובתמורה אישר הבית הלבן פריסה של סוללת THAAD בשטח ישראל, מלווה במפעילים מצבא ארצות הברית. ניתן בהחלט להניח שמדובר בתמורה לישראל על הימנעות מתקיפת ביירות, שמשמעותה צמצום פגיעה באזרחים ולצד זה גם הסכמה ישראלית (לפי פרסומים) שמתקני גרעין ונפט אינם נכללים בתוכניות התקיפה של ישראל באיראן.
באותו זמן ישראל מעמיקה, מרחיבה ומתקדמת בהצלחה לא מבוטלת בחיסול מחבלים וניקוי דרום לבנון מתשתיות חיזבאללה. משמעות הדבר היא התקרבות, ולו רק קטנה ואיטית, לקראת תנאים שבהם המצב בזירה הלבנונית יאפשר לפחות להתחיל לדון על ההסדר שלאחר המלחמה. המצב בעזה ידוע, אולם חשוב לציין שמצרים נדחקת לפינה, כך שלא נותרה לה ברירה אלא לשקול מחדש את פרטי הסכם השלום ולשנותו בכול הקשור לנוכחות כוחותיהם בסיני. לדעתם בעניין, ישראל מצידה כבר הפרה את הסכם.
על רקע זה, תקיפה ברחבי איראן עלולה לטרוף את הקלפים. עלולה להיות לה השפעה מכרעת על כל אחת משלוש אפשרויות הבאות: האחת, שהתקיפה הישראלית תגרור תגובה איראנית שתוביל לתגובה ישראלית ושוב לתגובה איראנית וכן הלאה. בלשון אחרת, מדובר בהידרדרות למלחמה רחבת היקף. האפשרות השנייה: התקיפה הישראלית תזעזע את איראן ותערער את השלטון, שבלית ברירה ימריץ אותם לשתף פעולה עם הסדר שסימניו הראשונים החלו לבצבץ כמפורט לעיל. החלופה השלישית: להימנע מתקיפה באיראן. זו חלופה שבהחלט יכולה להאיץ חתירה להסדר וכמו בוויתור על הקפאת התקיפות בביירות, שבה ישראל זכתה לתמורה, גם הימנעות מתקיפת איראן תזכה ישראל לתמורה ערכית בהסדר שיתרקם. אין חולק על כך שהוויתור על תקיפה ברחבי איראן הוא כבד משקל ולכן יכול להוות מנוף לטובת ישראל כדי לזכות בתמורה חשובה במסגרת ההסדר שיידון.
איש מקרב קהילת ההנהגה איננו מוכן אפילו להעלות את החלופה השלישית הזו לסדר היום בדיוני הקבינט. זה לא מתקבל על הדעת שאפשרות מעין זו לא תזכה לדיון מעמיק בדיון כמו החלופות האחרות שמונחות על שולחן הדיונים עד כה: שאלת מועד התקיפה, בחירת המטרות והיקף התקיפה.
אלטרנטיבה מעין זו ראויה לדיון, בשיתוף עם האמריקנים שיכללו בה לפחות חלקית גם את האירופים. אפילו אם בסופו של דבר האופציה הזו תיפסל, בכל מקרה זה לא מתקבל על הדעת שלא ידונו בה. ייתכן שהשיח בנושא כשלעצמו לפחות ישפיע לחיוב על פרטי תוכנית התקיפה שבכל זאת תיבחר.
כאשר מדובר על הסדר, חשוב מאוד לציין שהוא חייב להיות משולש או מרובע ויותר, כלומר: ישראל, לבנון, איראן, עזה (חטופים) ומצרים. זוהי קומבינציה מורכבת וקשה, לכן הימנעות מדיון בחלופה שאינה כוללת תגובה באיראן - יש לה משקל רב בפרטי ההסדר שימומש, או אולי לא יושג כלל.
>>> אלוף (במיל') איתן בן אליהו הוא מפקד חיל האוויר לשעבר