כדי להבין לאן אנחנו הולכים מכאן ואילך, כדאי שנבין כמה עובדות המלמדות על מצבנו בעת הזאת:

  1. מדינת ישראל נתונה כיום בסכנה של קריסה כלכלית. אם יימשך מצב זה, עלולה המדינה להגיע בתוך זמן קצר למצב של פשיטת רגל וחוסר יכולת להמשיך לנהל את המלחמה.
  2. בעטייה של מלחמת חרבות ברזל, שנמשכת כבר שנה וסופה לא נראה באופק, אנו מאבדים את מדינות העולם: רבות מהן רואות בנו, בישראל, מדינה שחרגה מהקווים האדומים ושביצעה פשעי מלחמה. ראייתן ניכרת בחרמות כלכליים, בהטלת אמברגו למשלוחי נשק (אפילו מדינות ידידות לנו), בהכתמת כתם נורא שמטיל עלינו בית המשפט בהאג, וקמעה-קמעה בהפיכתנו למדינה מצורעת שלא ראויה להיות עוד בקרב המדינות הנאורות. עמדות אלה סוחפות אחריהן מדינות רבות מאוד שהיו לפנים ידידותינו, והיו להן קשרים מצוינים עם מדינת ישראל.
  3. מלחמת ההתשה קיטבה את החברה הישראלית קיטוב נורא. בין המגזרים ניכרים שנאת חינם יוקדת איש לרעהו, חוסר אמון מוחלט בין המגזרים, דיבורים על מרי אזרחי ועל בגידה במולדת, חלוקת העם למדינת ישראל ולמדינת יהודה, הפצת מנגנון תעמולה של מידע שקרי או שגוי, הסתה ופרסום של חדשות כזב נגד יריבים וכינויים קשים אחרים של מגזר אחד נגד רעהו, הנקראים "מכונת רעל". השסעים בחברה הישראלית הולכים ומתרחבים עד כדי הסכנה שלא תהא לנו דרך חזרה; מצב זה לבדו יש בו כדי למוטט את מדינתנו.
  4. צבא ההגנה לישראל, שבלעדיו אין לנו זכות קיום במרחב העוין סביבנו, נשחק עד דק. כל העומס מוטל על שכמם של אותם אנשים שעושים כבר את הסבב הרביעי בשירות המילואים מתחילת המלחמה. רבים מאוד מהם איבדו את פרנסתם, לעיתים גם את משפחתם, והם מגיעים כבר לקצה יכולתם הפיזי והנפשי. ככל שהזמן עובר ומלחמת ההתשה נמשכת, יותר ויותר אנשי מילואים מצביעים ברגליים ואינם מוכנים להתגייס עוד. מדובר בעשרות אחוזים שלא מתייצבים לצווי הקריאה; גם החיילים הסדירים שחוקים, הם מאבדים ידע מקצועי היות שהקורסים שלהם משובשים, ולעיתים כלל אינם מתקיימים. הם נשחקים במלחמה שאין לה סוף. אם תימשך מלחמת ההתשה הזאת, אנו עלולים לאבד את צבא היבשה.
  5. מחמת המשך מלחמת ההתשה, גם החינוך עומד על כרעי תרנגולת ועוד נושאים רבים שגורלם דומה, ואין כאן מקום להאריך.

כל אחד מאיתנו צריך שתידלק לו נורה אדומה, וכל בר דעת צריך להבין שאם תימשך מלחמת ההתשה בשנתה השנייה, מדינתנו צפויה להתפרק לא בעוד זמן רב.

מי שמתמצא במצבנו הנוכחי במלחמת ההתשה, יש לאל ידו להבין שמטרות הממשלה – "מיטוט חמאס באופן מוחלט", "הכנעת חיזבאללה", "הורדת איראן על הברכיים וניתוקה מגרורותיה", אינן מטרות מציאותיות אלא "חזון אחרית הימים" של אנשים החיים בגן עדן של שוטים.

ישיבת הקבינט המדיני ביטחוני (צילום: עמית שאבי, פלאש 90)
למלחמה אין מטרות מציאותיות, ארכיון | צילום: עמית שאבי, פלאש 90

מטרות אלו, כפי שגיבשה הממשלה בתורה שבעל פה ולא במסמך כתוב, בהשראת ראש הממשלה בנימין נתניהו – פוסלות כל תהליך להסכם מדיני בתיווכן של ארצות הברית ומדינות אחרות. ההסכם מטרתו להפסיק את מלחמת ההתשה, להחזיר את החטופים ואת העקורים בצפון ובדרום לביתם, להציל את המדינה מקריסה כלכלית, לאחות את השברים החברתיים בין המגזרים, לשקם את צבא היבשה ולבנות צבא יבשתי-התקפי שתגיב מיד תגובה צבאית הולמת על כל הפרת הסכם של הצד השני (ללא הכלה כפי שהיה בעבר) ולשקם את החינוך ועוד נושאים כהנה וכהנה.

ממשלת ישראל הנוכחית, שבתוכה יש קיצוניים רבים, תהא מוכנה לגשת להסכם מדיני רק לאחר שישיגו שריה את מטרותיהם הלא רלוונטיות. היות שמטרות אלו אינן ברות-השגה, מדיניות הממשלה תוביל בהכרח להמשך מלחמת ההתשה עד כדי פירוק המדינה מכל נכסיה.

אם תתפתח מלחמה ישירה עם איראן בעקבות פגיעת ישראל במטרה, כגון מתקני הגרעין (שלא תגרום להרס ממשי אלא לעיכוב ייצור הפצצה לכמה חודשים בלבד), אזי הסיכוי להגיע להסכם מדיני עם איראן ועם גרורותיה ילך ויפחת בעשרות מונים. מה שאפשר להשיג עכשיו בהסכם מדיני, לא יהיה אפשר להשיג אם תפרוץ מלחמה ישירה עם איראן, והמצב יסתבך כפל כפליים.

לצערי הרב, במדינת ישראל הדיוטות רבים מדי אינם מבינים ואינם רואים לנגד עיניהם את התמונה העובדתית האמיתית, אם מבורות אם ממשאלות לב שאינן מתחברות אל המציאות. ממשלת המחדל וההדיוטות ההולכים אחריה "כעדר של שוטים" יוסיפו להובילנו לסכנה קיומית.

>>> אלוף במיל' יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס, וכמפקד המכללות הצבאיות. הוא כיהן במשך עשור כנציב קבילות החיילים. בעל עיטור העוז על לחימה כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים