הערב (שלישי) תקפה ישראל על בסיס מודיעין איכותי ויכולות מבצעיות ייחודיות מבנה שבו שהה פואד שוכר, מבכירי חיזבאללה, הידוע גם בכינויו אל-חאג' מוחסן. שוכר הוא אחד המקורבים ביותר לנסראללה, חבר מועצת הג'יהאד, והאיש שמתאם את כל הפעילות הצבאית של חיזבאללה נגד ישראל במערכה הנוכחית. הוא המופקד על המערכים האסטרטגיים והטכנולוגיים של הארגון, ועל פרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה. שוכר פעיל בחיזבאללה ב-40 השנים האחרונות ועבד צמוד לעימאד מורנייה, שעימו רצח 241 חיילי מארינס אמריקנים בביירות ב-1983. לאחר שחוסל מורנייה בדמשק בשנת 2008 היה שוכר אחד ממי שנכנסו למלא את נעליו הגדולות.
הטבח הנתעב של 12 נערות ונערים במגרש הכדורגל חייב את ישראל לתגובה כואבת ומרתיעה. העובדה שחיזבאללה הגלה מביתם 60 אלף ישראלים היא פגיעה שאסור לישראל להמשיך ולהשלים איתה - בערעור תחושת הביטחון של תושבי ישראל, סדיקת אמונם בצה"ל ובמדינה, ופגיעה מתמשכת ומצטברת בהרתעה. כאשר התקפות אויב או איום בהם מונעים ישיבת ישראלים בארצם. מדובר בעניין לאומי-אסטרטגי ולא רק בסיטואציה מבצעית. בתקיפה הערב שולחת ישראל מסר חזק לאזור, מנמל חודידה ועד רובע הדאחיה בביירות: ישראל של קיץ 2024 איננה זו של סתיו 2023, והיא נחושה לפגוע בתוקפיה ולשקם את ההרתעה שלה.
התקיפה בדאחיה היא מסר לבכירי חיזבאללה שכולם בהישג ידה של ישראל, מודיעינית ומבצעית, ושביירות איננה מחוץ לתחום, למרות איומי חיזבאללה ובקשה אמריקנית מישראל להימנע מתגובה בבירת לבנון, תקיפה שעלולה להערכתם להעלות את הסבירות להידרדרות למלחמה כוללת.
התקיפה בוצעה בחתירה לנקודת איזון, באופן שניתן להעריך שמחד יהווה תגובה משמעותית וכואבת לפגיעה באזרחים, באמצעות גביית מחיר ישיר מאחראי בכיר לטבח והצבת קווים אדומים לחיזבאללה, ומאידך - לא ידרדר את האזור למלחמה בעיתוי שלא נוח לישראל.
שעות ספורות לאחר התקיפה, דובר צה"ל אישר את דבר חיסולו של שוכר. הכדור כעת אצל חיזבאללה, ואופן תגובתו ישפיע על המשך מהלך הדברים. נסראללה, איש המשוואות, ינסה להגיב מול בכיר ישראלי או לעיר ישראלית חשובה, במטח טילים לטווחים או יעדים שחורגים ממאפייני התקיפות של חיזבאללה מאז שמונה באוקטובר.
האיומים האיראנים, שנשמעו לפני התקיפה, להגיב על פעולה ישראלית בלבנון ממחישים את הביטחון העצמי הגובר בטהראן, בעיקר עקב הבנת רתיעתו של ממשל ביידן מהסלמה ומנטילת סיכונים עד הבחירות, וההתעקשות הישראלית לשמר את עזה כזירה מרכזית למרות שהאיומים בגבולה הצפוני של ישראל וממזרחה חמורים כיום יותר מאשר ממה שנותר מחמאס בעזה. מול איום זה יש צורך בתיאום אסטרטגי בין ארצות הברית וישראל. על כן, יש לרתום את ארצות הברית לשנות את מדיניותה בנושא החימושים ולהפגין תמיכה חד-משמעית בישראל – ולא, היא עלולה לקרב מלחמה אותה היא מנסה למנוע.
ומה עכשיו?
- טקטית ומיידית – נדרש להיערך מודיעינית ומבצעית לתגובת חיזבאללה, לעצירה אקטיבית - בהגנה ובהתקפה - של תקיפות הנגד שלו ולתגובה ישראלית כואבת עליהם, בהתאם לעוצמת הנזק שיסבו. במקביל, יש להיערך צבאית ולאומית להסלמה רחבה אם תתרחש בקרוב, כולל למלחמה.
- אסטרטגית – לקדם עסקת חטופים באופן מיידי ולהרגיע את כל הגבולות וחזיתות העימות, כולל בלבנון בעזרת התיווך האמריקני. עצירה תאפשר לישראל להתמקד בבלימת ההידרדרות הפנימית, לתחקר, לתספק מחדש את מלאי החימוש והמחסנים, להחליף מפקדים בצה"ל ולהיערך להמשך המערכה בעזה ו/או למלחמה עם חיזבאללה. בהחלט ייתכן שלא יהיה מנוס ממלחמה בצפון, אבל חיוני שהיא תיפתח באופן מתוכנן, במקום, בשיטה ובעיתוי שאנחנו נבחר, ולא כתוצאה מהידרדרות והסלמה לא מתוכננות. מהלכים אלה יסייעו לקיים תיאום טוב יותר אל מול כל קשת האתגרים, עם ארצות הברית, בעלת בריתנו היחידה, שהגיבוי המעצמתי שהיא מספקת לנו הוא קריטי.
- במקביל, ישראל צריכה להציב רף תגובות חדש מול חיזבאללה – כולל אזהרת כלל האוכלוסייה מדרום לליטאני ובאזורים השיעיים, ופגיעות בעומק לבנון ובבכירי חיזבאללה נוספים בהתאם להתפתחויות. לצד זאת, חשוב לקדם את הצעת הפסקת האש של המתווך האמריקני, עמוס הוכשטיין, לקבוע תאריך לחזרת היישובים ולהזהיר את חיזבאללה כי המשך פגיעה באזרחים, משמעותו מלחמה.
בשורה התחתונה, ברור לחלוטין שלא סביר להמשיך ולהילחם בהתאם למטרות המלחמה בעזה שנקבעו באוקטובר, לאחר עשרה חודשים שבמהלכם מתקיימת לחימה רציפה גם מול חיזבאללה וישראל מותקפת מתימן ומעיראק, והחליפה מהלומות ישירות גם עם איראן. ממשלה אחראית חייבת לעדכן את מטרות המלחמה בהתאם לתמונה הרחבה של כל זירת המלחמה, ובראייה אזורית כוללת. ראש הממשלה מדבר הרבה על ה"ניצחון המוחלט", אבל לא מגדיר את המטרות שיביאו אותו: השבת כול החטופים, שלילת היכולת מחמאס לחזור על מתקפת שבעה באוקטובר (מטרה שלמעשה הושגה), הפסקת אש בדרום ובצפון שתאפשר יישוב מחדש של הנגב והגליל, שיפור המוכנות למלחמה עם חיזבאללה, השבת המיקוד לבעיית הגרעין האיראני וכדומה.
אנו במערכה אזורית מול ציר המנסה לגרור אותנו למלחמת התשה ארוכה ורב-חזיתית. אסור לשתף פעולה עם אסטרטגיה איראנית זאת. מול קואליציית האויב שתקפה את ישראל, יש לכונן קואליציה נגדית שתעמוד לצד ישראל, בהובלת ארצות הברית, שאותה נדרש לרתום למערכה הגלובלית המתנהלת במזרח התיכון – נגד הציר האיראני הנתמך על ידי רוסיה וסין. האמריקנים צריכים לקבל על עצמם את הרתעת איראן, לספק את כיפת הברזל המדינית, כולל מנגנוני סיום ואסטרטגיות יציאה, וכמובן לספק לישראל את האמצעים הדרושים לה כדי להגן על עצמה.
>>> אלוף (במיל') עמוס ידלין הוא ראש אמ"ן לשעבר, נשיא ומייסד MIND ISRAEL