"ערב הביפרים" הוא ללא ספק הצלחה מודיעינית ומבצעית יוצאת מן הכלל של מי שעומד מאחורי הפעולה. החיבור של איתורית לפעילי חיזבאללה מסוימים, ורק לאותם פעילים שיש עניין לפגוע בהם, הפיכת אותו ביפר למכשיר נפץ קטן ועוד. החלק המורכב ביותר הוא סנכרון והפעלה בו-זמנית, כי אם הפיצוץ יהיה מדורג אז המבצע ייכשל. יש כאן הפגנה של יכולת חדירה מודיעינית מרשימה, והפתעה מבחינת הצד השני. יחד עם זאת, בניגוד לחלק מהדיווחים - אין כאן קריסה של כל מערכות הקשר של חיזבאללה. לארגון מערכי קשר נוספים. כן יש כאן פגיעה חשובה ביותר בשורת פעילים רחבה מאוד שיצאו מכלל פעולה לפרק זמן, וזה בא לידי ביטוי בהיקף הפצועים הגדול. ההפתעה והחריגה מהציפיות של נסראללה מצטרפות לחריגות אחרות מהציפיות שלו לאחרונה, שיכולות לערער את ביטחונו העצמי של חיזבאללה ועשויות לרמוז מה עוד ישראל מחזיקה מתחת לשרוולה. יכולות להיות לזה משמעויות גם ברמה הטקטית של התגובה הצפויה מצד חיזבאללה, וגם ברמה האסטרטגית של תכלית הפעולה.

כיצד חיזבאללה יגיב? תהיה תגובה, היא כנראה תהיה חריפה. מדובר באירוע חסר תקדים, רחב - שיחייב אותו בתגובה. היקף התגובה תלוי גם בהיקף הפגיעה בשורותיו שתתברר לארגון בימים הקרובים, ובשאלה אם נפגעו גם אזרחים. הדבר יכול להגיע עד לכדי חציית סף התגובות ולכדי מלחמה כוללת. כלומר – ירי מאסיבי של רקטות וטילים גם למרכז הארץ, למשל.

ובכל זאת, ישנן אפשרויות שירסנו את נסראללה:

  1. חשש מהפתעות נוספות, בלתי צפויות, שמכינה ישראל.
  2. מיסגור שיבצע חיזבאללה לאירוע כתגובה ישראלית לפיגוע שכמעט התרחש בפארק הירקון ושפרטים אודותיו הותרו לפרסום בישראל זמן קצר לפני מתקפת הביפרים.
  3. מיסגור האירוע כתגובה ישראלית לפגיעה שנסראללה מספר שמימש במחנה גלילות בהצהרותיו הפומביות. חיזבאללה מתאר פגיעה נרחבת ואפקטיבית.
  4. משוואות: מכיוון שמדובר בפעולה חסויה מיוחדת, אם חיזבאללה נותר נאמן לשיטת המשוואות – ייתכן ויפעל באופן חסוי גם כן – טרור בתוך ישראל, טרור בחו"ל, ניסיון התנקשות בבכירים ועוד.

ברמה האסטרטגית – יש לקוות שאנחנו לא באירוע שבו הצלחה טקטית מרשימה ככל שהיא תקבע לישראל את האסטרטגיה כולה. מלחמה עם לבנון היא אירוע מסוג שונה, נרחב ביותר, שבטרם נכנסים אליו נדרש לקיים את כל הדיונים וההכנות המקדימות – החל מהאסטרטגיה ליום שאחרי המלחמה, מנגנון הסיום למלחמה, יצירת הלגיטימציה הבין-לאומית והפנימית, ההכנות הטקטיות שקשורות לחימושים ודברים נוספים. זה לוקח זמן וחשוב לאפשר את הזמן הזה. ומנגד, ייתכן שאנו עדים כאן לתחבולה אסטרטגית חדשנית ומיוחדת. כלומר, רצף מבצעים (מפתיעים, נרחבים בהיקף ומתוחכמים) במאפיינים שראינו אתמול (שלישי), שתכליתם להוביל את חיזבאללה לקבל את הפסקת האש בתנאים שלנו, שהם: נסיגת חיזבאללה צפונה מנהר הליטאני, פריסת כוח שמונע ומפקח על אי חזרה לאזור הגבולות והגנה על גבול הצפון בצורה אחרת. כל זאת במסגרת מימוש החלטה 1701 עם עסקה אמריקנית וביטחונות בין-לאומיים.

לסיכום – לא מדובר בעוד אירוע ברצף המהלומות בין ישראל לחיזבאללה, וככזה יש להיערך לתגובה שתגיע. ראוי שהאירוע יהיה חלק מאסטרטגיה כוללת ורצף מבצעים שתכליתו להשיב במהרה את תושבי הצפון לבתיהם בביטחון, וזאת מבלי לשלם את מחיריה הכבדים ביותר של מלחמה כוללת, אם הדבר ניתן. ייתכן שהמבצע שראינו אתמול יכול להוות אבן בנייה שבתוך מבנה של אסטרטגיה שכזאת.

מילה אחרונה שהיא אולי בבחינת המובן מאליו לחלקנו, אבל גם אותה יש לציין – אסור להחליף שר ביטחון בעיתוי הנוכחי. זהו חוסר אחריות ביטחוני והחלשה של הלכידות והאמון הנדרשים בישראל רגע לפני מה שיכול להיות המבחן הקשה ביותר במלחמה הזאת.

>>> אלוף (במיל') תמיר הימן הוא ראש אמ"ן לשעבר, כיום ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)