אם מוחמד דף אכן חוסל בתקיפה ממוקדת שביצעה ישראל ליד ח'אן יונס, מדובר בהישג משמעותי, שמסב לחמאס מכה קשה ברמה המורלית והצבאית. ועדיין, ההתנקשות לא פותרת את האתגרים האסטרטגיים הניצבים בפנינו. ההישג המבצעי עשוי לאפשר יתר גמישות למימוש עסקת חטופים, שמעבר להיותה חובה מוסרית עליונה, היא גם המהלך האסטרטגי הנכון והנחוץ.
- אחרי חיסול מוחמד דף: מעמדו של סינוואר בסכנה | אהוד יערי
- אין להסתפק בתמונת ניצחון, אפילו אם מדובר בחיסול דף | מאיר בן שבת
בשבעה באוקטובר ישראל הפקירה את ביטחון אזרחיה לזוועות חמאס, בכישלון צורב, מודיעיני וצבאי, תחת הנהגה שקרעה את העם ופגעה בהרתעה הישראלית. כשהחטופים נמקים ומעונים במנהרות עזה כבר מעל תשעה חודשים, וזמנם של אלה מהם שעדיין חיים, אוזל, מדינת היהודים ניצבת בפני ציווי ערכי ומוסרי עליון להביא לשחרורם בהקדם האפשרי.
אזרחי ישראל מבינים היטב את ההיבט הערכי ואת פיקוח הנפש שמגלמת עסקת חטופים, וגם את המחירים הכרוכים בה, שיהיו קשים וכואבים. למרות זאת, הם תומכים בעסקה באופן גורף (67% מול 15% שמתנגדים). בכל מקרה, ניתוח מערכתי של השפעות עסקת ביידן-נתניהו שעל השולחן, מעלה שהיא משרתת את יעדינו האסטרטגיים באופן המצדיק את מחיריה.
כל בכירי מערכת הביטחון, השר, הרמטכ"ל וראש השב"כ, מסכימים כי בתנאים הנוכחיים עסקה שלא תאפשר לחמאס לנהל משא ומתן ללא הגבלת זמן כשהחטופים בידיו - היא בהישג יד והיא היעד המרכזי אליו נכון לחתור. זאת, בעקבות נכונות חמאס להתגמש תחת הלחץ הצבאי המתמשך והבנת הארגון שישראל לא תיסוג וכי עזה תישאר אזור חרב ומוכה כל עוד מוחזקים בתחומה חטופים. עסקה היא צו השעה לא רק ברמה המוסרית העליונה של מחויבות המדינה לאזרחיה החטופים, אלא גם מבחינת האינטרסים הביטחוניים והמדיניים הרחבים של ישראל.
מנגד, "מסמוס" או טרפוד העסקה על ידי ראש הממשלה והמשך הלחימה ללא מטרות ויעדים ברי השגה, תוך בזבוז ההישגים הצבאיים – יהיו הרבה יותר מהפקרה נוספת של החטופים, ושבר עמוק בערבות ההדדית של העם ושל חובת המדינה להגנה על תושביה. בהיעדר עסקה תימשך הלחימה בצפון ותתארך עקירת המפונים מבתיהם; ויגברו הסיכונים למלחמת התשה רב-חזיתית, תוך סיכון למלחמה בהיקף מלא עם חיזבאללה בעיתוי בעייתי, להסתבכות במערכה אזורית בהשתתפות איראן, ולפגיעה נוספת במעמדה האזורי והבין-לאומי של ישראל.
אם הממשלה והעומד בראשה יבחרו פעם נוספת לפעול בניגוד לעמדת מערכת הביטחון ולשיקולים הלאומיים הרחבים, הם יחזרו על המחדל האסטרטגי שאליו הובילו אותנו בצל ההפיכה המשטרית – כשהעדיפו מטרות פוליטיות ובחרו להתעלם מהאזהרות וההתרעות החריפות של גורמי הביטחון, שהדליקו את כל נורות האזהרה
חוסן לאומי ולכידות פנימית
"ניצחון מוחלט" לא יושג כל עוד יש חטופים בעזה. ישראל היא מדינה חזקה והמערכה הארוכה שגזרה על חמאס תוביל לבסוף למיגורו. אבל, כל עוד החטופים לא חזרו הביתה, ילווה את ישראל צל כבד, שיעיב על יכולתה להתגבר על טראומת שבעה באוקטובר ולשקם את לכידות החברה והחוסן הלאומי.
לרבים קשה ובצדק עם העובדה שעסקת חטופים כרוכה בשחרור מרצחים. אבל, באותה נשימה, נכונות לשלם את המחיר תעביר מסר חשוב ביותר לצעירים החיים כאן, לחיילי צה"ל ולאנשי המילואים, כי ישראל תעשה כל מאמץ, צבאי ומדיני, כדי לשחררם אם יפלו בשבי. זהו מסר חיוני לביטחון ולמוטיבציה להתגייס ולשרת את המדינה.
בנוסף, הפוגה וצמצום נוסף בסד"כ המילואים יאפשרו להאיץ את החזרת הכלכלה והמשק לתפקוד. מנגד, התמשכות מצב המלחמה בעזה למרות שבעצם מדובר בפעילות צבאית בעצימות נמוכה, תוביל לפגיעה חמורה בחוסן הכלכלי - שהוא מרכיב קריטי במוכנות למלחמה גדולה באמת שעלולה להיכפות על ישראל.
ולבסוף, ברור כי המשך המלחמה ללא סוף משמש תירוץ פוליטי להימנעות ממגוון מהלכים החיוניים להתאוששות הלאומית וליציאה מבור המשבר: הקמת ועדת חקירה ממלכתית, חילופי בעלי תפקידים במערכת הביטחונית והפוליטית, והחזרת המנדט לעם בעקבות המחדל.
אירוע אזורי, לא עזתי
יש הטוענים שאסור לעצור את המלחמה לפני שהושג "הניצחון המוחלט", שמבטיח ראש הממשלה. במציאות, צה"ל רידד מאוד את כוחותיו בעזה ביחס לתחילת המלחמה, והפעילות הצבאית העצימה ברפיח עומדת בפני סיום בהיעדר יעדים משמעותיים נוספים ועל רקע בחירת פעילי הטרור של חמאס להימנע מלחימה ולהיטמע באוכלוסייה.
ההישגים של צה"ל בלחימה, בזירה מהמסובכות בעולם, מרשימים לכל הדעות. הם שללו מחמאס את היכולת לחזור על אירועי שבעה באוקטובר, ומאפשרים להתמודד עם האיום השיורי מהרצועה באמצעות הגנה והתקפה חזקות. אבל, הצורך של הצבא לחזור לשג'עייה ולשכונות נוספות בעיר עזה: לשאטי, זיתון, ואפילו בית החולים שיפא, כדי לפגוע בחמאס הפועל לשקם שם את כוחו, שב והמחיש, כי ה"ניצחון המוחלט" שממתין כביכול מעבר לפינה הוא סיסמה ריקה, הבטחת שווא וזריית חול בעיניים. בפועל, ברור כי ממתינות לישראל עוד שנים ארוכות של לחימה בחמאס, בעיקר מחוץ לעזה פנימה, באמצעות פשיטות ואש מנגד, אבל ייתכן שגם באמצעות מערכה רחבת היקף נוספת. זאת, במקביל למאמצים החיוניים לבנות בהדרגה חלופה לארגון בתוך הרצועה.
יתרה מכך, האירועים בצפון ומול איראן באפריל המחישו כי כבר לא מדובר באירוע עזתי מבודל אלא במערכה רב-זירתית אזורית. בראייה שלמה של זירת המלחמה, עזה היא רק חלק אחד במערכת האויב הלוחמת בנו, כשבראשה איראן ולצדה חיזבאללה ושלל צבאות טרור ומיליציות משבע זירות. בנסיבות אלה, עצירה בלחימה בעזה דרושה לישראל להתארגנות, לתחקור, לחידוש מלאים ולהיערכות להמשך הלחימה בזירות השונות.
בנוסף, העסקה מאפשרת להגיע להסכמות עם מצרים וארצות הברית על סגירת נתיבי ההברחה מסיני לרצועה בציר פילדלפי – נושא שכבר נמצא, על פי המדווח, בדיונים אינטנסיביים שמנהלים השב"כ וצה"ל בקהיר, בניגוד להכחשות לשכת ראש הממשלה. חשוב להסכים מראש עם ארצות הברית (בהבנות צד) והמערכת האזורית כי מניעת התעצמות חמאס היא יעד חיוני, כי פירוז הרצועה הוא תנאי בל יעבור לשיקומה, וכי המשך התעצמות חמאס יהווה עילה לגיטימית לחזרה של ישראל ללחימה בעזה.
ומי שדואג כי בעקבות העסקה לא נוכל לחדש את האש ברצועה בעתיד יכול "להירגע". כאמור, לישראל מצפה מערכה של עוד שנים רבות למיגור חמאס וארגוני הטרור ברצועה, שבמוקדם, יותר מאשר במאוחר, צפויים לספק לנו מגוון סיבות לחדש את הלחימה נגדם, דוגמת שיגור רקטות, התעצמות והתארגנות לפיגועים. בכלל, כל ויתור ישראלי במסגרת העסקה – החל מאסירים, עבור דרך כניסה מחדש למסדרונות וכלה בחידוש הלחימה – הוא הפיך, במקרה שחמאס לא יעמוד בתנאים שיוסכמו. אם וכאשר תחודש המלחמה מול חמאס נוכל להכות בו באופן קטלני ורחב יותר, כאשר החטופים כבר לא ברצועה.
להיחלץ מ"ספירלת ההסלמה"
ישראל משלמת מחיר יקר בגבול הצפון על עימות בעצימות נמוכה יחסית בעזה (המוגדר מלחמה). ישראל וחיזבאללה כאחד לא מעוניינות במלחמה כעת, אבל החיכוך הצבאי ביניהם מעצים ככל שנוקף הזמן ופוטנציאל ההידרדרות אליה כתוצאה מהערכה שגויה (מיס-קלקולציה) גובר.
המלחמה המתמשכת בעזה מתסיסה גם את איו"ש, ה"מתודלקת" בנשק וכספים מאיראן, ופשיעה לאומנית וטרור יהודי המחריפים את פוטנציאל ההסלמה. התפרצות באיו"ש ובירושלים תהפוך את המלחמה לעימות עם כל הפלסטינים לא רק עם חמאס, תחייב לגייס מחדש מילואים להגנת התושבים הישראלים באיו"ש ותספק לנסראללה חופש פעולה, שעלול להידרדר להתלקחות בצפון.
להפוגה בלחימה בעזה, כחלק מעסקה, יהיה אפקט מצנן על כלל המערכת, והיא תפחית את הסיכון להתלכדות זירות הנמצאות כעת בעצימות נמוכה, לכדי מלחמה רב-זירתית עצימה. בצפון, ההפוגה תספק הזדמנות למאמצי ארצות הברית לקדם הסדר מדיני שיחזיר את התושבים לבתיהם, ובעיקר תאפשר לצה"ל להתרענן ולהיערך טוב יותר לאפשרות המלחמה עם חיזבאללה, אם ייכשלו המאמצים הדיפלומטיים.
בהחלט ייתכן שבסופו של דבר לא יהיה מנוס מעימות עצים עם חיזבאללה, אבל כדאי מאוד שזה יקרה בעיתוי ובמוכנות אופטימליים מבחינת ישראל, אחרי מילוי מחדש של המחסנים ותיאום עם ארצות הברית, ולא כתוצאה מהידרדרות והסלמה לא מתוכננות. תיאום הדוק עם ארצות הברית יידרש גם מול איראן, ובעיקר סביב המהלכים לבלימתה אם תחליט לפרוץ לגרעין.
להיחלץ מהסחרור הבין-לאומי
מעמדה של ישראל בדעת הקהל העולמית ויחסיה אפילו עם ידידות מובהקות נקלעו לסחרור מדיני מסוכן. במקביל, דימויה נפגע קשות על רקע מאמצי אויביה להציגה כמדינה "מצורעת" המבצעת פשעי מלחמה. מדובר בדרמה שחומרתה לא מספיק מובנת במקומותינו. אנו ניצבים בפני פגיעה חמורה בלגיטימציה הבין-לאומית ואיום משפטי גובר, ועלולים להידרדר עד כדי אמברגו צבאי ומגבלות חמורות על חופש הפעולה האופרטיבי והמדיני שלנו, אך גם על עוצמתנו המדעית והטכנולוגית, הנשענת על שיתוף פעולה אקדמי, ועל מקומנו בכלכלה הגלובלית.
הדעיכה בתמיכה הבין-לאומית בישראל היא כישלון צורב, בוודאי אחרי זוועות שבעה באוקטובר. אבל, לעסקת חטופים יש פוטנציאל לשנות את המגמה. תמונות של חטופים משתחררים ישפיעו על סדר היום התקשורתי בעולם (הממוקד ב"נרטיב הרעב" הכוזב ובתמונות קשות מעזה) ויזכירו לקהילה הבין-לאומית על מה ישראל נלחמת.
ולא פחות חשוב, עסקת חטופים תאפשר להתחיל לטפל בשבר חסר התקדים ביחסינו עם ארצות הברית, ולשוב לקדם מהלכי נורמליזציה באזור. שימור היחסים המיוחדים עם ארצות הברית הוא אינטרס ישראלי עליון. המלחמה ומצבנו הנוכחי ממחישים באופן הכי מובהק, כי אין לנו תחליף למשענת המעצמתית האמריקנית, בוודאי לא רוסיה וסין שהפנו לנו עורף ותומכות באיראן, בחיזבאללה ובחמאס.
ארצות הברית שבה ומבהירה כי מדינות המפרץ מעוניינות בקשרים עם ישראל, הגם שלא ברור אם מהלך הנורמליזציה עדיין על השולחן בצל הבחירות המתלהטות והאירועים הדרמטיים בארצות הברית. בכל מקרה, עצירת הלחימה בעזה היא תנאי ליכולתו של מחנה אזורי אנטי-איראני להתחיל להתארגן ולהתגבש. הפוטנציאל גדול מאוד, וחיוניותו הומחשה היטב בהיערכות האזורית לבלימת וסיכול מתקפת הטילים האיראנית באפריל.
מלחמות לא מנצחים רק בשדה הקרב
מלחמות לא מנצחים באוסף ניצחונות טקטיים בשדה הקרב, מרשימים ככל שיהיו, בלא מהלך מדיני שבונה מהם מציאות משופרת. עסקת חטופים היא לא רק המעשה המדיני המתאים, אלא היחיד בטווח המיידי, שצפוי לפתוח את הדלת למהלכים מדיניים נוספים ולהרחיב את מנעד האפשרויות, המדיניות והצבאיות, העומדות בפני ישראל. מנגד, המשך המלחמה בעזה על בסיס יעדי מקסימום שאינם ברי השגה עלול להתרחב לעימות אזורי רחב בעיתוי בעייתי.
עסקת חטופים היא צו השעה לא רק מבחינה ערכית ומוסרית, אלא גם ברמה האסטרטגית. ממשלה ששוב "תמסמס" ולא תממש אותה - למרות תמיכתם מ"קיר לקיר" של הדרגים המקצועיים, בחדרי הדיונים ובפומבי, והיכולת לקבל ערבויות צד מארצות הברית לחידוש הלחימה אם חמאס יפר את תנאי העסקה - תירשם בדברי הימים כמי שגזרה גזר דין מוות על החטופים, והפקירה, פעם נוספת, משיקולי הישרדות פוליטית את ביטחון ישראל וחוסנה הלאומי.
>>> אלוף (במיל') עמוס ידלין הוא ראש אמ"ן לשעבר, נשיא ומייסד MIND ISRAEL
>>> אל"ם (במיל') אודי אבנטל הוא מומחה לאסטרטגיה ותכנון מדיניות, MIND ISRAEL