התקיפה המוצלחת של חיל האוויר בשבת בתימן היא מהלך חשוב לחיזוק ההרתעה הישראלית והדגמה של שימוש נכון בכוח אווירי נגד מטרות ערך של תשתית לאומית, המשמשות לצרכים צבאיים. החות'ים, כחלק מהציר האיראני, משגרים כבר תשעה חודשים מאות טילים וכטב"מים לעבר ישראל וגרמו לסגירה של השיט לישראל בים סוף ולהשבתה של נמל אילת. בנוסף, החות'ים גם איימו בעליית מדרגה של התקיפות אל נמל חיפה ואשדוד עוד לפני התקיפה הישראלית.

ישראל בחרה שלא להגיב בעבר נגד התקיפות החות'יות משלוש סיבות: עד התקיפה על תל אביב ביום חמישי האחרון לא נגרם נזק משמעותי בישראל. בעלות בריתנו, ארצות הברית ומדינות המערב, לקחו על עצמן את המשימה והקימו כוח מיוחד לעצירת התקיפות, וגם לתקיפת מטרות צבאיות בתימן. פעילות זו מצליחה ליירט את רוב השיגורים לישראל, ואת המעטים שנותרו יירטו מערכות ההגנה האווירית שלנו. הלחימה בעזה ובצפון נראתה חשובה ודחופה יותר בהיבט הקצאת הכוחות והחימושים, ולא נראה נכון להשקיעם בחזית נוספת. לאחר שלראשונה נהרג אזרח ישראלי ולאור העובדה שהחות'ים מצויים במגמת הסלמה בדרך למלחמת התשה ארוכה – הגיע הזמן להגיב ובעוצמה.

שבע תובנות חשובות בעקבות התקיפה בתימן

  1. צעד נוסף לשיקום וחיזוק ההרתעה - ההרתעה הישראלית מול חמאס קרסה בשבעה באוקטובר. הצטרפות חיזבאללה, המיליציות בעיראק והחות'ים בתימן למלחמה, והתקיפה האיראנית הישירה באפריל בתגובה לחיסולו של הגנרל מהדווי בדמשק, המחישו שגם בגזרות אלה ההרתעה נפגעה. עם זאת, חשוב להבין שההרתעה איננה מושג בינארי (אפס או אחד), אלא אפקט מורכב ורב-ממדי. התמרון הקרקעי המוצלח בעזה, ההרס הגדול ברצועה, פירוק היכולות הצבאיות של חמאס והיקף האבדות שלו, הפגיעה הניכרת בנכסי צבא חיזבאללה, במפקדיו ובלוחמיו, וכן הדגמת יכולות התקיפה האסטרטגית של ישראל באיראן באפריל ואתמול (שבת) בתימן הם תזכורת חשובה ליכולתה של ישראל לפגוע באויביה, קרובים ורחוקים, וגם לנחישותה לעשות כן. בכך יש כדי לתרום להרתעה הישראלית, בעוד אויביה מכלכלים את צעדיהם הבאים.


    תמונות האש והעשן מהתקיפה בנמל חודידה נצפו בכל רחבי המזרח התיכון והמחישו לאויבינו את יכולות חיל האוויר שלנו להגיע לכל טווח ולפגוע בעוצמה בתשתית לאומית של מדינת אויב. תשתית כזאת קיימת גם בלבנון ובאיראן – שם מבינים היטב את המחיר שישלמו אם יסלימו התקיפות מול ישראל ומה תהיה משוואת העלות-תועלת של הרחבת התקיפות על ישראל.
  2. חיל האוויר כמרכיב מרכזי בביטחון ישראל - חיל האוויר, שבו מושקעים משאבים רבים וכוח אדם איכותי, הוכיח פעם נוספת את ערכיותו המבצעית והאסטרטגית. היכולת לתכנן ולהוציא לפועל בזמן קצר מאוד – מבצע רב-עוצמה מול תשתית מדינתית משמעותית של מדינת אויב בטווחים רחוקים ביותר, מראה על בניין כוח נכון ועל תכנון מקדים שהוצא לפועל בשעה הנכונה. חיל האוויר בנה ושיכלל יכולת זאת במשך עשורים ומקנה למדינת ישראל יכולת מבצעית ואסטרטגית ייחודית מרשימה: זרוע ארוכה, רבת עוצמה וגמישה, המאפשרת פעולה מגוונת. מערך הקרב שלו ורסטילים בציר המשימה והגיאוגרפיה. מטוסי "אדיר", "רעם", "סופה" או "בז" מגינים על שמי המדינה מטילי שיוט וכטב"מים, תוקפים בסיוע קרוב לכוחות הקרקע בעזה ובלבנון, ובעזרת מערכי התדלוק והמודיעין מסוגלים גם להגיע לכל מקום במזרח התיכון לצורך תקיפה אסטרטגית. מערך ההגנה האווירית מונע פגיעה משמעותית בעורף של ישראל, נוכח התקפות בלתי פוסקות של האויב. עם זאת, גם בארגון מצוין נופלות טעויות אנוש, ומובטח לנו שיתוחקרו לטובת למידה ושיפור ביצועים, חלק בלתי נפרד ממסורת חיל האוויר.
  3. ההתגוששות מול הח'ותים רחבה יותר מחילופי מהלומות בין ישראל לתימן - שתי התנגשויות גדולות נמצאות ברקע: ההתנגשות הגלובלית בין המעצמות וההתנגשות האזורית בין הציר האיראני למתנגדיו. יותר משפגעו החות'ים בישראל, הם גרמו לנזק משמעותי לכלכלה העולמית – חסמו נתיב שיט חשוב לאירופה מהמזרח, הטביעו אוניות ללא אבחנה, פגעו קשות בהכנסות המצריות מהתעבורה הימית בתעלת סואץ, בפעילות נמל עקבה בירדן ובנמלי מזרח הים התיכון. לאחרונה גם הצהיר דובר חות'י על פיתוח טיל שיגיע גם לאירופה, אזהרה לבאות. רוסיה מרוויחה מעליית מחירי הנפט ומהסטת תשומת הלב מהמתרחש באוקראינה. על פי פרסומים בארצות הברית, החות'ים מקבלים סיוע רוסי, במודיעין ואולי גם בנשק מתקדם כתגובה לסיוע המערבי לאוקראינה. תרומתה המשמעותית של ישראל למערכה המערבית על שימור חופש השיט והסחר העולמי מהדהדת דווקא לאור הביקורת של מפקד "סנטקום", פיקוד המרכז האמריקני, על המגבלות שהטיל עליו הפנטגון במערכה מול החות'ים.
    חות'ים (צילום: reuters)
    מקבלים סיוע מהרוסים - ופוגעים קשות בנתיבי השיט באזור, החות'ים בתימן | צילום: reuters
  4. במערכה האזורית, החות'ים מקבלים מימון, נשק, מודיעין וטכנולוגיה מאיראן, שעבורה הם חלק בלתי נפרד מטבעת החנק וההתשה שהם מפעילים מול ישראל ובמאבק מול סעודיה והאמירויות על ההגמוניה במפרץ הפרסי ובאזור. החות'ים מאיימים לחדש את התקיפות על שתי המדינות המפרציות, המהוות חלק מהציר האנטי-איראני באזור. גם כאן התקיפה ממחישה את ערכיותה הפוטנציאלית של ישראל עבור בעלות בריתה בעולם הערבי, הסובלות מהתקיפות החות'יות והאיראניות ומתקשות לתת להן מענה מבצעי ומערכתי. יכולות ההגנה הישראליות והאזוריות באפריל ויכולות התקיפה שהודגמו אתמול יהיו חיזוק להסכמי אברהם ורוח גב לארכיטקטורת ביטחון אזורית ולנורמליזציה עתידית עם סעודיה.
  5. היערכות לתגובת החות'ים - החות'ים איימו ב"תגובה קשה", אולם יכולתם מוגבלת, לאחר שירו על ישראל חלק גדול ממלאי הטילים והכטב"מים שלהם. חיל האוויר ערוך לתקיפת הנגד והוכיח כבר יכולת יירוט מרשימה, גם אם לא הרמטית. תגובת החות'ים תיתקל גם בקו ההגנה של הצי האמריקני והבריטי הפועלים להגנה מהם. התקיפה הישראלית גם הבהירה לחות'ים את פגיעותם – ישראל אותתה על יכולת היזק משמעותית לנכסים אסטרטגיים נוספים. מעבר לנמל, הותקף גם רכיב ממערכת החשמל בנמל חודידה – מערכת תשתית לאומית חשובה ופגיעה מאוד שתוכל להיתקף בעתיד על ידי חיל האוויר הישראלי. עם זאת, נכון להיערך למערכה ארוכה יותר ומשמעותית יותר – שתתנהל בשיתוף פעולה עם קואליציה מערבית ותוך תיעדוף בזמן אמיתי בין הזירות.
    ישראל תוקפת בחודידה בתימן
    תשתיות דומות עשויות לעלות על הכוונות של צה"ל גם בלבנון ובאיראן, התקיפה בתימן
  6. היערכות לתגובה צירית – במקביל להיערכות מול גזרת ים סוף, יש להתכונן לעליית מדרגה מצד גורם אחר בציר – איראן ו/או חיזבאללה. הסבירות לכך נמוכה - נראה שחיזבאללה נמנע כבר חודשים ארוכים מהרחבת המערכה ואיראן לא התערבה ישירות בלחימה מאז אפריל. עם זאת, גם כאשר הסבירות נמוכה, חשוב להיערך מודיעינית ומבצעית לתגובה צירית.
  7. לבסוף, המפתח נשאר בעזה ובעסקת חטופים - התקיפה בתימן, מוצלחת ככל שתהיה, לא מהווה שינוי מהותי במלחמה הרב-זירתית שבה נמצאת ישראל כבר תשעה וחצי חודשים. המפתח הוא בעזה - שם החלה המלחמה ועצירת המלחמה בה תביא לסיומה. גם חיזבאללה וגם החות'ים הצהירו שהם יפסיקו את האש אם תיפסק הלחימה בעזה. עסקת החטופים נשארת ציווי מוסרי עליון – ומעבר לכך היא גם מפתח לא רק לסיום המלחמה, אלא למהלך אסטרטגי רחב וחיוני לשיקום ושיפור ביטחונה של ישראל: הפסקת הלחימה בדרום ובצפון, החזרת תושבי הנגב המערבי והגליל העליון לבתיהם, קידום הסכמי הנורמליזציה עם סעודיה ובניית קואליציה להתמודדות עם האתגר האיראני על כל ממדיו, בעיתוי הנכון ובשיתוף פעולה אזורי וגלובלי.

>>> אלוף (במיל') עמוס ידלין ראש אמ''ן לשעבר, נשיא ומייסד Mind Israel