כן, הכותרת הזאת מעט מביכה, אבל גם מדויקת ונדרשת. במדינה העקומה שלנו כנראה שאין ברירה. רק שביתה תגמור את הסאגה שבין שר החינוך, משרד האוצר וארגון המורים. שביתה ב-1 בספטמבר תזרז עניינים פשוט כי אף שר חינוך לא רוצה לפתוח את השנה בשביתה, זה מכתים לו את הקדנציה. השר יואב קיש יילחץ, יפעיל לחץ על משרד האוצר, משרד האוצר יתעשת, ייתן את הכסף ובא לציון גואל.
כבר יותר משנתיים שלמורי התיכונים אין הסכם שכר. התלמידים בישראל הרגישו את זה מצוין עם שלל עיצומים וביטולים, ובעיקר בלי ציונים או תעודות. הסחבת נגרמת כתוצאה של שר חינוך שלא אכפת לו ולא הטריח את עצמו לאף ישיבת משא ומתן, ושל משרד אוצר שמעדיף לשלם פחות ולדחות. כל הזמן לדחות.
אל תטעו, לא מדובר כאן בהסכם פשוט. המחלוקות הן רחבות ולא נוגעות רק לנושא השכר. במשרד האוצר, למשל, רוצים לאפשר לבתי ספר להעסיק בחוזים אישיים מורים גם בלי תעודת הוראה. על פניו זה נשמע הגיוני, הרי יש אנשים מעולים שיכולים לעשות חינוך מצוין, אבל יש עם זה בעיות - קודם כול זה מאוד מוזיל את מקצוע ההוראה. שנית, בואו נקביל את זה לעולם הרפואה: הייתם נותנים לרופא חסר הכשרה לנתח אתכם? למה תמיד כשזה מגיע לחינוך הכול אוורירי?
חוץ מזה, הצדדים לא סובלים אחד את השני. בכל במה גדולה או קטנה הם "מטנפים" זה על זה. הם לא יודעים לעבוד יחד ומעדיפים לא לשבת בחדרי המשא ומתן זה ליד זה. למעשה, רק אם תהיה שביתה, לא תהיה להם ברירה והם יצטרכו להתפשר.
לא עיצומים, לא חצאי השבתות. הפעם צריך שביתה מלאה.