"בוא תכתוב לי טור על המפכ"ל המיועד", ביקש העורך ואני כבר הרצתי בראש תסריט עם דוגמאות וניסיונות להסביר את הסכנה שבארגון וגם זו שטמונה עמוק באיש חסר הגבולות, ובתוך שעה המציאות חסכה לי את המאמץ המחשבתי. מתפרעים מהימין הקיצוני פרצו בכוח לבסיס בית ליד, התעמתו עם החיילים במשך זמן רב, הרסו, שברו מכל הבא ליד. ואיפה היו השוטרים? תודה ששאלתם. אלו, בדיוק כמו חבריהם משדה תימן, לא טרחו לענות בזמן, לא הגיעו במהירות ולבסוף עשו טובה ושלחו כמה שוטרים משועממים שהתרכזו בלצפות מהצד ולא להתערב. לא נרשמו עימותים, לא מעצרים, כאילו דבר לא אירע. הזעזוע היה עמוק, הזעקה הפעם הייתה לאומית, אבל מי שמכיר היטב את המשטרה הנוכחית ואת ניצב דני לוי, לא הבין על מה המהומה. משטרה פוליטית? ספרו את זה למפגיני קיסריה שצורחים את אותו צמד מילים כבר שנה שלמה וגם בלי אטמים, איש לא שומע אותם.
הוא כבר בן 61, יהיה מהמבוגרים שבמפכ"לים, עשה את כל תפקידי הליבה מהשטח ועד לסגן מפקד מחוז ירושלים. שם גילה דני לוי את העולם הפוליטי, את המשפיעים ואת אלו שיכולים לקדם אותו. בתחילת 2023 תנ"צ לוי ישב בשעת לילה בלבוש אזרחי בטרקלין שבקומה ה-21 של מלון וורט בירושלים וחיכה. אז נכנס פנימה צביקה פוגל, ח"כ טרי מהמפלגה הנכונה, זו של השר בן גביר. אחד הנוכחים במקום סיפר על שיחת היכרות בין השניים שעסקה בענייני משטרה, הר הבית ועוד. פוגל כמובן מכחיש כל קשר לקידום של דני לוי, אבל חצי שנה לאחר מכן לוי כבר דילג למחוז חוף אחרי שהפך לניצב. שנה נוספת חלפה לה ועכשיו הוא כבר מועמד למפכ"ל. לא צריך קדנציה שלמה במחוז, עזבו אתכם משני תפקידי ניצב כמקובל, הוא יהיה ראש הארגון. והקשר הפוליטי הזה אינו היחיד. לצידו של ניצב לוי נמצא אריה דורון, עד לפני כמה שנים מנהל מתנ"ס בנתניה עם עמדות וקשרים ליכודיים חזקים למדי. באדיבותו של השר הקודם, אמיר אוחנה, דורון דילג פתאום לשורות משטרה, הפך מיד לסנ"צ והוא זה שמשמש כדובר הצמוד והיועץ של דני לוי. העצות הללו לוקחות את הבוס רחוק רחוק, עד לירושלים.
כאשר השר בן גביר חצה באור אדום ונפגע בתאונה, ניצב דני לוי קיבל עצה מיועציו ומיהר לנטוש במוצ"ש את ההפגנות ואת בית נתניהו בקיסריה (תכף נגיע גם לשם) לטובת ביקור חולים של עבריין התנועה והשר הפצוע בבית החולים הדסה. בחודש שעבר הוא שוב נראה בסביבת בן גביר בכנסת. אז, שאלתי את המטה הארצי מה למפקד מחוז מחיפה ולשר, והם ענו שמדובר בדיון על תקנים. מוזר, אבל שיהיה. גם כשהשר חגג לאחרונה יום הולדת בביתו של פעיל פוליטי בראשון לציון, דני לוי היה שם ומקורביו ניסו לרכך. "הוא היה על מדים, בא להגיד מזל טוב ואחרי רבע שעה עזב את המקום", הדגישו והזכירו על הדרך שניצב אחר, אמיר כהן מהדרום, בא בלבוש אזרחי עם אשתו כאילו שמדובר בחגיגת הון-שלטון רשמית.
ואי אפשר בלי קיסריה. היד הקשה שהפגין שם ניצב לוי כלפי המפגינים היא דוגמה לחנפנות פוליטית לשר ולבוס הגדול מקיסריה, וגם דוגמה ליחס המשטרתי שיקבלו מעתה המוחים בשלל ההפגנות נגד השלטון ברחבי המדינה כולה. יצוא של רעיון שלטון החוק באופן לא חוקי בעליל.
עד כמה דני לוי חסר גבולות? יותר ממה שחשבתם. אם נתעלם מהתעוזה שהייתה לשוטר לוי לעמוד בקיסריה בפני אלוף במיל' עמירם לוין (סיירת מטכ"ל, אלוף פיקוד צפון ומשנה לראש המוסד) ולצרוח "60 כמוני מתו בשביל אחד כמוך", ונתרכז בעיקר, אז כמעט מדי יום ראשון יש החלטות ביקורתיות, חמורות של בית המשפט השלום בחדרה נגדו ונגד שוטריו על פגיעה בזכויות יסוד, על מעצרים מיותרים, על שקרים יצירתיים ומלחמה חסרת תקדים וכושלת נגד טנק מקרטון. בשיא הביקורת היה גם שופט שהרים ידיים והמליץ למפגינים שנעצרו לשווא לתבוע בנזיקין את לוי והמשטרה.
לדני לוי זה לא ממש הזיז, השר תמך בו ואף פרסם את התמיכה וזה הספיק.
קיסריה לא לבד, גם בחיפה לוי, שהפך עצמו למחוקק, למבצע ולאוכף החליט לא לאפשר לאזרחים הערבים למחות. למה? פה יש לו שלל תירוצים יצירתיים שכולם נדחו בבוז בבג"ץ. עד לשם היה צריך להגיע כדי לממש זכות פרט בסיסית, פשוט כי דני לוי החליט אחרת.
"למה אתה לא מפרגן לדני?", שאל אותי אחד מאנשיו אתמול. עניתי שיש לי מיליון סיבות, אבל העיקרית היא הכישלון הטוטאלי שלו בטיפול בפשיעה במחוז שלו. מקרי הרצח בנסיקה פראית, גם מקרי השוד, הירי והתאונות. אפילו שכונת הדר, שצמודה למטה שלו, הפכה למטווח ירי פעיל של עבריינים. מי שנכשל במשך שנה שלמה במחוז קטן בצפון לא צפוי להצליח ברחבי המדינה, שהיא קצת יותר מסובכת וקשה לניהול - אבל אל תגלו לאף אחד. כנראה שמדד המשילות של לוי הוא לא זה שיביא אותו למטה הארצי. הקשרים פה עולים על הכישורים, ההתרפסות בפני השר עולה על שמירת החוק, וזה כנראה בדיוק מה שחיפש השר. מישהו מבוגר, בסוף הדרך, שיודע להרכין ראש בפני השררה, מישהו שיילחם בעוז ברעש הרמקולים בקיסריה וישכח לרגע את חקירות הצווארון הלבן. בקיצור, מישהו משלנו.
אחרי כל זה, יש ללוי עוד נקודת תורפה חמורה ומשמעותית: הוא אוהד שרוף של מכבי תל אביב בכדורסל, בנו הוא אחד מעוזריו של המאמן עודד קטש. זו, לפחות בעיניי, סיבה מספיק טובה לפסול אותו מהתפקיד הרם.