החיסול של מוחמד דף הינו הישג חשוב ביותר, מכה קשה מאוד לארגון חמאס והישג גדול לצה"ל, לשב"כ ולמדינת ישראל. דף מהווה הסמל והרוח החיה ל"התנגדות" הפלסטינית לאורך עשרים שנה, בהם צמח מלמטה למעמד "שר הביטחון" של חמאס וחלק מהאתוס שלו. העובדה ששרד לפחות שישה סיכולים, החתום מטה אף זכה להיות חלק משלושה ניסיונות חיסול של דף לאורך תפקידי כמפקד עזה וכראש אגף מבצעים, מהם לצערי יצא דף בשן ועין אחת עם קצת צליעה. עם זאת, גם החתול דף סיים את שבע הנשמות שלו וחוסל.
בניין הזרוע הצבאית של חמאס בעשור האחרון היה בצלמו ובדמותו. מוחמד דף הפך ארגון טרור בינוני אחרי מבצע "צוק איתן" ב-2014 למפלצת צבאית גדולה ב-2023. ההיקף הגדול והמפתיע של הפעולה בשבעה באוקטובר, הנועזות, הרוע בתכנונה ואופן ביצועה לא היה קורה ללא האדריכלות של מוחמד דף.
חיסולו משיג שלושה הישגים אסטרטגיים. ראשית, זו מכת נוקאאוט קשה לחמאס, שכבר נמצא על הקרשים אחרי הפירוק שלו בידי צה"ל בתשעת חודשים האחרונים. זו פגיעה מוראלית ותפקודית משמעותית. סינוואר כבר לא יוכל, אם בכלל, לשבת עם חיוך על הכורסא ולסמן וי. ההישג השני הינו בשיקום ההרתעה של צה"ל. סינוואר, שגם כך מתחבא תשעה חודשים, מרגיש את הסכין קרוב יותר לצווארו ויתחפר עמוק יותר במחבואו, מה שיקשה עליו עוד יותר לתפקד ולפקד על שאריות הארגון. גם נסראללה לוקח פגיעה כזאת אישית ואפילו בצמרת האיראנית יהדהדו מחשבות על הסיכון האישי שלהם. חשוב לומר ששיקום ההרתעה מחזק מאוד את החזרת האמון בצה"ל בציבור הישראלי, יחד עם המדינות הערביות מסביב לנו ומדינות העולם. ההישג השלישי הוא שהחיסול יקשה על בנייה מחדש של החמאס הצבאי, מוראלית ומעשית. חמאס המוכה בלי מוחמד דף לא יהיה דומה בשום מצב.
ההישג הרביעי והחשוב מכולם הוא זה שכנראה לא נשיג - התרגום של ההצלחה הכבירה של החיסול, שמצטרף להישגי צה"ל בתשעה חודשים קשים של לחימה לפירוק חמאס, לכדי תוצאה אסטרטגית של שינוי שלטון חמאס בעזה ובנייה של עזה אחרת, שתבטיח את חזרת התושבים שלנו וביטחונם. די היה לצפות אמש (שבת) בנאום הזחיחות של ראש הממשלה, המתבשם בחיסול, כדי להבין זאת. הישג הוא דבר נפלא אם עושים איתו משהו, אבל אם אין בכוונתו של ראש הממשלה לעשות איתו כלום חוץ מלקשור כתרים לראשו, ההישג תם עם סיומו.
הוראתי. הנחתי. פקדתי
נאום ה"אני" של ראש הממשלה אמש היה מזעזע ומפחיד. בניין אגו נרקיסיסטי ללא דבר אמת בודד. ראש הממשלה, שעמד לבדו כי אף אחד מראשי מערכת הביטחון לא מוכן לעמוד לידו, לא טרח ראשית להודות למי שבאמת יזם ועמל חודשים ארוכים כדי להביא את ההזדמנות שעלתה ולבצע אותה בצורה מעולה - צה"ל והשב"כ. המבצע אושר יום קודם על ידי שר הביטחון, ראש הממשלה היה חותמת האישרור כמו על מרבית הפעולות במלחמה.
אני לא מכיר שום יוזמה ספציפית של ראש הממשלה במלחמה הזאת. סיפורי "הוראתי/הנחתי/פקדתי", הם ספינים ועל פי רוב לא נכונים. רוב מוחלט של הפעולות ניזום מלמטה. לרפיח, צה"ל היה מוכן לפחות שלושה חודשים קודם לכן ומי שעיכב את הכניסה לשם זה היה ראש הממשלה בעצמו. גם הכניסה המאוד זהירה בעיתוי המאוחר והלא-נכון אסטרטגית, שפגע קשות במערכת היחסים שלנו עם ארצות הברית ומצרים, היה בעקבות הלחץ של סמוטריץ' ובן גביר. את ציר פילדלפי, אגב, היה צריך כבר לתפוס בתחילת המלחמה ולא בסופה אם זה באמת כל כך חשוב כמו שראש הממשלה הציג את זה והפך את זה פתאום כתנאי לעסקת החטופים. זה כמובן לא היה בתוכנית נתניהו הראשונה, ממנה הוא "לא זז מילימטר", חוץ מהבידוק בציר נצרים והודעתו בנאום שלא נצא משם, שכמובן נועדה לוודא שחמאס לא יסכים לעסקה שנתניהו שינה את כל כולה.
אולי נכון לציין שמה שעיכב את כניסת צה"ל לתמרון בעזה היה החשש הגדול של ראש הממשלה מכניסה קרקעית, ורק לחץ של הרמטכ״ל, שר הביטחון וגנץ שכנעו אותו להעיז ולהיכנס לעזה. גם פיזור האוגדות אחרי כיבוש ח'אן יונס וירידת הלחץ הצבאי היה באישורו המלא. כל הניסיון להראות כאילו הוא גיבור העל הניצב בראש, היוזם והדוחף את צה"ל החלש ומסרך הרגליים קדימה, הינו בלוף הפוך לגמרי מהמציאות. לאורך כל המלחמה רק צה"ל יוזם, רק צה"ל והשב"כ דוחפים, כולל את מבצעי החילוץ, רק שר הביטחון נותן כל הזמן את הגב להישגי מערכת הביטחון.
משפטי ה״ניצחון המוחלט״ וה״פסע״ שבינתיים נעלם, הגיעו רק אחרי שצה"ל תמרן בהצלחה, השיג את ההישגים והוכיח שאפשר. נתניהו התעשת וגם כאן הדברים צמחו מול הלחץ הפוליטי של סמוטריץ' ובן גביר, מתוך האג'נדה החדשה לנצל את ה"נס" של הישגי צה"ל ולהחזיר את ההתיישבות לרצועה, על חשבון הפקרת החטופים.
ראש הממשלה, שלא יצא כבר חודשים ארוכים לתקשורת ובוודאי לא אחרי כישלונות, מנסה בהופעת קאמבק יחיד יהירה לקטוף לבד את זר הדפנה של דף, הופעה מעוררת חוסר אמון מוחלט במנהיגותו.
חשוב מאוד להבין שהחגיגה סביב חיסולו של דף, חשובה ככל שתהיה, לא מסמנת את בוא האביב בעזה. אפילו חיסולו הקרוב אינשאללה של סינוואר לא יביא לחיסול חמאס. חיסול מנהיגים לא חיסל אף פעם תנועות טרור והמנהיגים תמיד מוחלפים באחרים, עוד יותר אכזריים מקודמיהם. נסראללה החליף את עבאס מוסאווי שחוסל ב-1992, ובחמאס חוסלו שורת מנהיגים ארוכה מאוד, מאיבראהים מקדמה, משייח' יאסין המייסד, סאלח שחאדה, עזיז ראנתיסי, עדנאן אל עול, מחמוד מבחוח, אחמד ג׳עברי, סאלח אלערורי, מרוואן עיסא ועוד רשימה ארוכה של בכירים רעים ורעים יותר שהוחלפו באחרים. חיסולו של מוחמד דף מאוד חשוב, מכה קשה מאוד לחמאס, אבל לא לטעות - הוא לא מחסל את חמאס.
מה שלא הצליח בג'נין, לא יצליח בעזה
בשבוע החולף נפרד מצה"ל מפקד פיקוד מרכז, אלוף יהודה פוקס, קצין מעולה. מרבית תפקידו נלחם יהודה בתשתית המחבלים בג'נין בצפון השומרון. ג'נין, עיר בעלת 35 אלף איש ומחנה פליטים של 11,500 איש, המכיל כ-500 מחבלים בממוצע. בהתאם לרצון להשיג ניצחון מוחלט גם בג'נין, צה"ל מאז מבצע "שובר גלים" בחודש מרץ 2022, במשך שנתיים וארבעה חודשים, פועל בדומה לעזה בפשיטות אין-סופיות לחיסול התשתית שם, פשיטות גדודיות, חטיבתיות, חיל אוויר. צה"ל הורג מחבלים במלוא המרץ והכוח, למעלה מ-310 מחבלים נהרגו שם מתחילת 2024, שהם 77% אחוז מהמחבלים. אם נספור את המחוסלים מתחילת מבצע "שובר גלים", נהרגו כ-300 מחבלים. וראו זה פלא - לא רק שלא השגנו את ה"ניצחון המוחלט" בג׳נין, אנחנו אפילו לא "פסע" משם. זאת משום שהטרור במצב של ואקום שלטוני כמו שם מתחדש כל הזמן, ואף נעשה הרבה יותר "מתוחכם" ומסוכן.
מה אמר לנו אלוף פוקס בנאומו: "ערעור הרשות הפלסטינית מהווה סיכון ביטחוני למדינת ישראל". הוא הבהיר שפעולה כזאת מגבירה את הטרור ולא מחלישה אותו. ריסוק הרשות הפלסטינית היא בדיוק הדבר שיאפשר לטרור לפרוץ בכל יו"ש, והיכולת של פיקוד המרכז למלא את משימת הביטחון תלויה בקיומה של רשות פלסטינית חזקה.
עזה - היא בדיוק מאה פעמים ג'נין, רק הרבה יותר אלימה ולוחמנית, אחרי 20 שנות אינדוקטרינציה של חמאס ברצון להשמדת ישראל.
צה"ל הצליח במלחמת חרבות ברזל לפרק את הארגון הצבאי של חמאס, אבל הרג רק כ-50% מאנשי חמאס והרס סדר גודל דומה של תשתיות. אם אנחנו מנסים ללמוד מהניסיון של עצמנו מג'נין, המשך השיטה של פשיטות אין-סופיות והרג, כמו שלא הצליח להביא ניצחון מוחלט בג׳נין, לא יצליח באותה שיטה גם בג'נין כפול מאה של עזה. איש חכם אמר פעם שאם ממשיכים באותה שיטה - אין מה לצפות לתוצאות שונה.
סיסמת נתניהו לניצחון מוחלט היא ספין מוחלט. הופעתו אמש הייתה חלק מקמפיין ציבורי לבניית אישיותו כסוג של מנהיג על, כזה שיודע טוב מאחרים, היחידי שרואה קדימה לאן נכון ללכת, כזה שיש בידו נוסחה מובטחת לניצחון על שרק הוא יודע איך ומתי זה יקרה, וגם אין טעם לשתף את הציבור (כמו בדמוקרטיות) או את צה"ל הנרפה בתוכניותיו. הכול בידיו, בעל ה״נס״ שהציבור כמהה לו. זה נראה שהוא פשוט רוצה בידיו כוח מוחלט.
אז האמת היא שיש רק נתק ואין שום נס, ואין שום תוכנית ידועה לניצחון מלבד העבודה הקשה שצה"ל עושה ויעשה - ועדיין הוא לא יגיע לניצחון מוחלט. בינתיים נתניהו מערים קשיים גדולים על עסקת חטופים, וכל ההישגים שהושגו בסכנת התמוססות אם לא תהיה החלטה להחלפת השלטון בעזה ובניית שלטון אלטרנטיבי חזק ללא חמאס.
נחזיק ידיים שנאום נתניהו בקונגרס, מעל ראשו של ביידן, לא יתנקם בישראל ושביידן, שאולי לא במיטבו, יודע שהתמיכה במדינת ישראל יותר חשובה מהתנהלות ראש הממשלה שלה.
>>> ישראל זיו הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף. שימש כקצין חי"ר וצנחנים ראשי, מפקד אוגדת עזה וראש אגף המבצעים