שמעתי את דבריו של מפקד אוגדת עזה הנכנס, תא"ל ברק חירם, שאמר: "עוצמתה של אומה נמדדת בעוצמת נשותיה. כל עוד אתן מוכנות לעמוד בסבל ובקושי, אין לי ספק שאנחנו ננצח".
גם אחרי יותר מ-300 ימי מלחמה, אחרי הטנקיסטיות, הלוחמות והתצפיתניות - מי היה מאמין שקיימת עוד תפיסת עולם של חלוקה ברורה לגבי תפקידנו ומקומנו: נשים בבית, עורף חזק לגברים הלוחמים.
כבר יותר מ-300 ימים ולא רואים את הסוף של המלחמה. דבר אחד כבר אפשר לסכם: אין בניהול המערכה הנוכחית נשים. לא מסביב לאף שולחן, לא בקבינט, לא בשולחנות המשא ומתן, אפילו לא בקרב מנהיגי העולם. אין נשים בכלל. לא ברור איך הגענו למצב הזה, אבל ההשלכות שלו ברורות. המלחמה מדגימה לנו איך נראית פטריארכיה בשילוב מיליטריזם.
אני רוצה לתקן את תא"ל ברק חירם ולהבהיר למקבלי ההחלטות: עוצמת האומה, האיתנות והיכולת שלה לנצח ולצמוח נמדדת בעוצמתנו הנשים. לא כשאנחנו יושבות בעורף ומחזקות את הגברים הלוחמים הגיבורים, אלא כשאנחנו עולות על הטנק, כשאנחנו מביאות את העוצמה הנשית לשדה הקרב וכשהעוצמה הזו היא חלק מניהול המערכה.
תא"ל ברק חירם סיפר, לכל מי שהקשיב, מה הוא חושב על מקומן של הנשים במלחמה. עם זאת, הוא לא דיבר רק את אשר על ליבו, אלא תיאר מציאות קיימת של תפיסת עולם שרווחת בקרב כל מקבלי ההחלטות. כולם גברים. אין מקבלות החלטות, אנחנו בעורף מחזקות את הגברים. שם מקומנו. זה תפקידנו. זו המדיניות.
מדינת ישראל מתבוססת במערכת ענק ששואבת את כוחנו ויכולותינו לאט לאט, או בעצם מהר מהר. המוטו של המוסד - "באין תחבולות ייפול עם", מעולם לא היה רלוונטי כמו היום. קשה, על גבול הבלתי אפשרי, להגיע לפריצות דרך כשמסביב לשולחן יושבים אותם אנשים עם אותו רקע ואותן תפיסות. כאילו לא למדנו משבעה באוקטובר, על המשמעות של איפכא מסתברא, אין חתירה לחשיבה אחרת, לדעות אחרות. אני נזכרת בדברי הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, שאמר שבמלחמת לבנון השנייה מי ששאלה את השאלות הקשות ביותר בקבינט הייתה ציפי לבני.
אני לא מאמינה שהיום יש בכלל מישהו שמבין שמשהו (או מישהי) חסרה מסביב לשולחן. את המחיר של היעדרות נשים מסביב לשולחן כולנו משלמים ומשלמות. מי היה מאמין שבשלהי 2024 אנחנו צריכות עוד להילחם על המקום שלנו. בצבא, בפוליטיקה ובמרחב הציבורי - ספויילר לכל מי שרוצה להמשיך להושיב אותנו בעורף, אנחנו נילחם. ואנחנו גם ננצח.
>>> מורן זר קצנשטיין היא מייסדת ויו"ר תנועת "בונות אלטרנטיבה"