אנחנו שואלים את עצמנו בשבועות האחרונים מה פשר האובססיה של חברי הממשלה ושלוחיה עם "אחים לנשק". ובכן, התשובה פשוטה. המחאה הציבורית ובראשה ארגון "אחים לנשק" חשפו את מה שבנימין נתניהו וממשלתו הכושלת מנסים לטשטש: כבר למעלה מעשור, וביתר שאת מאז שבעה באוקטובר, עסוק בנימין נתניהו בדבר אחד - ביצור שלטונו. כל הדרכים כשרות, כל בדל אלטרנטיבה להחלפת המנהיג מחוסל בשיטתיות ובעקביות.
שום דבר מבעיות הליבה של מדינת ישראל לא עומד לנגד עיניהם. אין ענייניות, אין מקצועיות, אין טיפול בבעיות האמיתיות, הקשות והעמוקות ההולכות ונערמות, והיום מהוות כבר סכנה קיומית של ממש למדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. דף המסרים מפמפם בלי הרף שקרים ונאצות שמקהלת המעריצים המרכיבים כיום את רשימת הליכוד ממהרת לדלקם ולהפיץ, עד שכל ניסיון לייצר מנגנונים נורמליים ובריאים של מדינה מתפקדת נגדע ומיורט מיד.
כל זה נועד כדי לטשטש את אוזלת היד, חוסר המקצועיות, הריקבון וסדרי העדיפויות העקומים שמובילים את הממשלה והעומד בראשה. לממשלה הזו אין שום יכולות ביצועיות. ברגע האמת, שבו היא נדרשה לעבוד עבור אזרחי ישראל, היא התגלתה בקלונה המחפיר.
המחאה נגד ההפיכה השלטונית הזכירה לגוש הליברלי, הפטריוטי, הנושא בנטל, את המובן מאליו – אנחנו רוצים לחיות במדינה המנוהלת בידי אנשים מקצועיים, נקיי כפיים, שטובת המדינה ואזרחיה לנגד עיניהם, ככה פשוט.
לחזור לעקרונות הבסיסיים
בכמעט שנתיים האחרונות גילינו את היכולת האזרחית להשפיע ולייצר שינוי. למדנו לדרוש מהמנהיגים שלנו לייצג אותנו, לאחד ולא לסכסך בינינו, מרשויות השלטון לדאוג לרווחת כלל האוכלוסייה המגוונת ולא רק לסקטורים שלהם הם מרגישים מחויבים, תוך שמירה על שלטון החוק וטוהר המידות. רוב הציבור הישראלי מבקש לחזור למנהיגות מאחדת ולתרבות של אמת, עקרונות בסיסיים שעד לפני עידן נתניהו נראו לנו מובנים מאליהם ואילו היום אנחנו חייבים להילחם עליהם. כך יצאנו לעשות.
כשצוללים מעבר למסך הרעל מגלים שרוב הציבור הישראלי איננו באמת מפולג ומשוסע בעמדותיו, על אף המאמץ האדיר שהשלטון משקיע בכך. אחרי שבעה באוקטובר אין באמת חלוקה לימין ושמאל מדיני או ביטחוני, ההבדלים הם בשוליים. רוב הציבור מבין מה מתבקש לעשות, מה הדבר הנכון שיביא את ישראל לתקומה ולהתחלה של ריפוי. ברור לכול הציבור המתון כי ללא הסכם להחזרת כל החטופים והחטופות לא נוכל להתאושש ולהיבנות מחדש כחברה. הסכם כזה יהיה מבוסס במקביל על הכנסת כוח שיטור (ככל הנראה אמירתי, בגיבוי בין-לאומי), יחד עם הסכמה על אלטרנטיבה שלטונית בעזה שתרוקן את הכוח השלטוני של חמאס. כך גם בצפון – שם המטרה העליונה היא השבת התושבים לבתיהם בביטחה. על כן, בטווח הקצר יש להגיע להסכם בערבויות בין-לאומיות, הכולל נסיגה מוחלטת של חיזבאללה צפונית לליטאני. במקביל, ישראל צריכה להיערך לאפשרות של עימות נרחב בצפון ובחזיתות נוספות, ולשקם את יכולותיה להגיב במלוא העוצמה אם תידרש לכך.
לא מפתיע גם שרוב הציבור הישראלי דורש שיוויון בנטל, בוודאי במציאות החדשה שנגזרה עלינו. אין ברירה אלא לעצור את הקומבינה ארוכת השנים. העיוות ביחס של המדינה לחרדים בהענקת הפטור הגורף משירות לאורך עשרות שנים פוגע באופן ישיר בציבור המשרתים המשתתפים בנטל הביטחון שהפך כבד מנשוא בשנה האחרונה וגובה, מעבר לחוסר הצדק בהבחנת דם מדם, מחירים אישיים משפחתיים ומקצועיים קשים. גיוס לכולם הוא בסיס הזכות לשוויון, הזכות לשרת את מדינת ישראל ועל כל המגזרים לקחת חלק בהבטחת קיומה. זאת איננה רק שותפות גורל המתחייבת משבעה באוקטובר, אלא תוכנית ארוכת טווח בהסתכלות כוללת על המשק הישראלי, הכלכלה והביטחון. גולדקנוף וגפני לא מעוניינים בהצעדת מדינת ישראל קדימה ובעשיית הדבר הנכון, גם עבור הציבור שלהם, אלא רק בשימור כוחם וחלוקת כמה שיותר תקציבים מגזריים.
במדינת ישראל של 2024 מינויים מקצועיים, מינויים במשרדי ממשלה, קבלת פרסים וכיבודים, תמיכה בעמותות חברתיות ועוד מתבצעים על פי קריטריונים מעוותים ביניהם דעה פוליטית ותמיכה בלתי מסויגת במנהיג. המערכות הושחתו כל כך, עד שזה נראה לנו נורמטיבי.
השירות הציבורי הוא עמוד השדרה הניהולי של מדינת ישראל. גם שם נדרשת ריוויזיה עמוקה לאחר שנים של מינוי מקורבים, מפעלי ג'ובים והרחקת דרג הפקידות המקצועי בשם המשילות. ובכן, רוב הציבור בישראל מייחל לחזור לשירות ציבורי יציב, עצמאי וחזק המורכב ממשרתי ומשרתות ציבור מצוינים, מקצועיים הרואים בתפקידם שליחות ציבורית. ההתעוררות האזרחית האדירה שקרתה במהלך השנתיים האחרונות תעודד את הטובים והטובות שבחברה הישראלית לחזור ולמלא את שורות השירות הציבורי. מה הפלא שדוד אמסלם בלחץ?
הזמן דוחק, העשייה מרובה והיכולת להביא שינוי אמיתי נמצאת בידינו. ממשלת נתניהו צריכה לפנות את מקומה לטובת מי שיודע לנהל מדינה מורכבת מאין כמוה, למנהיגים עם ערכים ויכולת ביצוע, הפועלים לטובת הציבור הישראלי. ויפה שעה אחת קודם.
>>> איל נוה הוא ממייסדי תנועת "אחים לנשק"