במהלך לימודיי בישיבת נחלים, שלח אותי הרב שלי (טרויבע) ל"איתרי" (ישיבה חרדית) אצל הרב אליפנט. התאהבתי במקום, באווירה ובאנשים, וחזרתי לשם עוד פעמיים בהמשך חיי. אני אוהב את העולם הזה ואולי לא במקרה. אנחנו מתרפקים על זיכרונות ילדות, ואצלי לימוד גמרא (שזה הדבר העיקרי שעושים בישיבות החרדיות) הוא אחד מזיכרונות הילדות החזקים והנעימים. אבא שלי (פרופ' נח עמינח) הוא פרופסור לתלמוד, וכמו שבנו של נגר ידע בדרך כלל לעבוד עם עץ, אבי ישב איתי מגיל צעיר ולימד אותי גמרא.
שוויון בנטל או בכלל שוויון, הוא לא הדבר הראשון שאיתו אני מתעורר בבוקר. השתחררתי מהצבא אחרי שנת קבע אחת בדרגת סגן. אחרי 28 שנות מילואים שבהן עשיתי עשרות רבות של ימי מילואים בשנה, וטיפסתי אט אט בסולם הדרגות, ואחרי שני תפקידי אל״ם שאחד מהם פיקודי, הוענקה לי בשנת 2011 על ידי הרמטכ"ל דאז (בני גנץ) דרגת תת-אלוף.
במהלך המילואים הרבים שעשיתי נצרבה בי התובנה שמדינת ישראל נמצאת תחת איום קיומי, שהריבונות היהודית בארץ המובטחת, ממש איננה מובטחת. הבנתי שהציבור, שרגיל להסתכל על דברים באופן דיכוטומי, אומר לעצמו - אם אני יותר חזק אז אני מוגן. זאת למרות שההיסטוריה מלאה במקרים שבהם מדינות נכבשו בידי אויבים שנראו חלשים יותר, ושכולם מבינים שגם בכדורגל לא תמיד החזק מנצח.
- "מבחינתי, למדתי שורה - הצלתי חייל": צבא שמיים, החלק הראשון
- "אני רוצה שמדינת ישראל תהיה מבוטלת": צבא שמיים, החלק השני
- "אנחנו מרגישים כמו בקיבוצי העוטף ב-7 באוקטובר": צבא שמיים, החלק השלישי
ואחרי שהייתי במשך שלוש שנים חבר בפורום המטכ"ל והייתי ראש אגף תקציבים של משרד הביטחון, הצלחתי להגדיר לעצמי מהו תקציב הביטחון המינימלי הנדרש כדי שהאיום הקיומי לא ייעלם, אך יהיה בעל סבירות נמוכה/זניחה (רמז, לפחות כפול מהתקציב הרגיל). אבל אז הבנתי עוד משהו: מדינת ישראל במבנה הנוכחי שלה לא מסוגלת לעמוד בזה. רק כשעבדתי עם איילת שקד על חוק הגיוס, הבנתי לראשונה שזה הפתרון היחיד שיוכל להציל את המדינה, אבל לא רק להציל, אלא לשנות אותה מקצה לקצה. זאת כמובן מבלי, חס וחלילה, לכפות על חרדי אחד להקפיד פחות מאשר על קלה כחמורה.
אני מאמין בלב שלם, שאם הציבור הלא חרדי יבין את העקרונות ויעביר מסרים ברורים להנהגה ולצבא, אפשר יהיה לגייס את החרדים ולהציל את מדינת ישראל.
מה עשו החרדים לפני 1977?
כמעט כל גיבורי התנ"ך והעם היהודי עד חורבן בית שני הינם לוחמים ומנהיגי צבא. בגולה, הפך העניין לפחות רלוונטי במשך 2,000 שנה, אך מנגד ניתן לראות כי כמעט כל ההנהגה ההלכתית הקפידה לעבוד ולהתפרנס, והרמב"ם אף פסק כי חל איסור להתפרנס מלימוד תורה.
לבקשת החרדים הסכים דוד בן-גוריון עם קום המדינה לפטור כמה מאות חרדים משירות צבאי. המספרים הללו גדלו עד סביבות ה-2,000 פטורים לקראת שנת 1977.
בשנת 1977, התחוללה הסערה המושלמת, עת שנכנסו לתפקידם בו-זמנית שלוש דמויות חדשות: הרב שך, האדמו"ר מגור ומנחם בגין. אז הוחלט כי כל החרדים פטורים משירות צבאי, ובתנאי שלא יעבדו ולא ילמדו באוניברסיטה אלא יישבו בישיבה. כלומר, הם לא רק קיבלו פטור מהצבא, אלא גם נכפה עליהם שלא לעבוד ולא ללמוד באוניברסיטה, וכל זאת עד גיל שכיום עומד על 26 אבל השתנה מעט במהלך השנים.
כיום החרדים בגילי הגיוס מונים כמעט 14 אלף בני אדם. מספר החרדים הגברים שנולדו בשנה האחרונה הוא כבר 30 אלף.
מטרת ההנהגה החרדית היא שהדורות הצעירים של החרדים יישארו תחת הנהגתם, ולכן הם לא ביקשו מבגין לשחררם מהצבא כי אז הצעירים לא היו הולכים לישיבות, אלא דאגו שתהיה דרישה לשבת בישיבה הרבה שנים (כיום שמונה) כדי להיות זכאי לפטור. כך, בעצם, הם פעלו לוודא שהציבור החילוני הוא זה שיחזיק אקדח טעון (בכדור הגיוס), כך שהדור הצעיר של החרדים יחוש מאוים מהגיוס ויישאר בישיבה ולא יעבוד.
אין שום משא ומתן עם החרדים בנושא הגיוס שהיה קרוב בכלל למצב שבו הם התגייסו. תוצאות המשאים ומתנים כוללות בדרך כלל "הרחבה" של המונח חרדי לכאלו שברור שאינם חרדים, כך שניתן יהיה לספור אותם כחרדים שמתגייסים. בנוסף, עלו מתווים עם הנחות מטעות לגבי כמה יתגייסו בעתיד, תוך הבנה שעד שזה יתגלה יחלוף זמן ואז יפעלו לגבש מתווה חדש.
מדינת ישראל נתונה לאיום קיומי מיום הקמתה. הריבונות היהודית בארץ המובטחת, לגמרי לא מובטחת. החישובים מורים באופן חד-משמעי כי אם ימשיך התהליך הנוכחי, שבו קבוצה הולכת וגדלה איננה משרתת בצבא ונתמכת כלכלית בידי אלו שגם משרתים שגם עובדים, אובדן הריבונות היהודית במדינת ישראל הינו שאלה של זמן. אבל יש לכל הדבר הזה גם תמונת ראי: אם רק נצליח להחזיר את החרדים להתגייס ולעבוד, כפי שהיה מקובל במסורת היהודית מזה שנים, המדינה תהיה במקום שונה לחלוטין מהמקום שבו היא נמצאת כיום. ההערכות הן כי התוצר יגדל בכ-150 מיליארד שקלים בשנה, שזה למעלה מכפליים מתקציב הביטחון.
כיום, לאחר שכל החוקים וההחלטות שמנעו את גיוס החרדים וכפו עליהם לשבת בישיבה בוטלו בידי בג״ץ, ולאחר הפסיקה של בג"ץ בחודש שעבר, שאם אין חוק שפוטר את החרדים מגיוס הרי שהצבא מחויב לשלוח להם צווים, המצב הוא שהצבא חייב להוציא לחרדים צווים ולגייסם.
החרדים חשים כי נדחפו עם גבם לקיר ומרכזים מאמץ בשני מישורים:
- לגרום לצה"ל לטרפד את גיוסם. אין לזלזל באפשרות הזו. הם הצליחו לגרום לצבא לטרפד את גיוס המכסות במשך שנים רבות באופן מעורר הערצה. הקצינים שהובילו את המתווים לגיוס המכסות אפילו לא הבינו שהם "סוכנים משוטים" של החרדים.
- לנסות להעביר את החוק שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, הוחל עליו דין רציפות והוא נמצא כרגע בוועדת החוץ והביטחון לפני קריאה שנייה ושלישית, כדי לעשות בו כמה שינויים עם הרבה ערפל וסיסמאות של שוויון בנטל כך שיאפשרו לכל חברי הכנסת בקואליציה להצביע בעדו, למרות שברור שהוא לא יביא לגיוס החרדים.
החוק לא אמור להיות מסוגל לעבור בג"ץ, אלא מספיק שימשוך שנתיים עד שיוגשו העתירות, ואז יקבע מועד לדיון, ואז יהיה דיון, ואז השופטים יפסלו.
האם הפתרונות המוצעים כרגע יכולים להצליח?
לא. הצעת החוק שנמצאת כרגע בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שעברה קריאה ראשונה עוד בממשלת השינוי, כוללת בתוכה את כל הרכיבים הנדרשים כדי לוודא שהחרדים לעולם לא יתגייסו. היא כוללת את כל הרעות החולות האפשריות: היא מתחילה עם דחיית שירות של 3 שנים, כדי לוודא שהחרדים שיגיעו לא יוכלו להיות לוחמים וגם שיהיו יקרים, כך שהצבא כבר יראה בהם מיותרים. היא דואגת שהתרבות של הישארות בישיבות במקום עבודה וצבא תושרש על ידי זה שהיא לא מסתפקת בדחייה, אלא מבקשת לוודא שהבחור אכן לא עובד אלא יושב בישיבה. ורק למקרה שהצבא בכל זאת יתבלבל וירצה מישהו מהם, היא מציעה לחרדי חלופה של שירות אזרחי, שכיום זה בעיקר אומר להירשם לעמותה שקיימת רק רישומית ובדרך כלל לא לעשות כלום.
למה נכשלו כל המתווים עד כה
למעשה, המתווים תוכננו מראש באופן שייכשלו. לא תמיד מי שכתב אותם הבין זאת, אבל יועצי אחיתופל דאגו שהמתווים יהיו כאלו שיוודאו שהחרדים לא יתגייסו לעולם, וכך הם עשו זאת:
- לגייס חרדים מהשוליים, כך שתדמיתו של החרדי המתגייס תהיה של "סוג ב'" באופן שלא יוכל להשיג שידוך סביר ואף השידוך של אחיו ואחיותיו ייפגע. אבל הצבא לא היה היחיד שעסק ב"הכתמה" של החרדי המתגייס. מנהיגים מכל גוני הקשת הפוליטית אמרו: "איננו מבקשים לגייס את העילויים או תלמידי החכמים, אלא את האחרים". כלומר, בתרגום לעברית: איננו מסתפקים באות קין שהטביע הצבא על מצחו של החרדי לובש המדים כסוג ב', ואנחנו מבקשים להטביע עליו גם אות קין משלנו שהוא לא עילוי ולא תלמיד חכם, ובוועדת שקדי אף משתמשים במילים "צעירים שנפלטו לרחוב, שלא נמצאים במסגרת תומכת".
תנסו לחשוב אם אתם הייתם רוצים ללכת כל היום עם שלט ירוק ענק (מדי צה"ל), שאומר - אני לא עילוי, אני לא תלמיד חכם, אני מהשוליים, אני צעיר שנפלט לרחוב. וכך גם לוודא סופית שאתם ומשפחתכם מקבלים שידוכים נחותים? ברור שלא. לכן, חשוב לזכור שכשמישהו שאינו חרדי מנסה למכור לכם "בואו נתחיל עם אלו שלא לומדים", המטרה שלו היא להכשיל את גיוס החרדים. - כדי שגם הצבא ירגיש שהחרדים לא מועילים וגם הציבור יאמין שיש חרדים שמתגייסים, הצבא בנה תהליך לגיוס חרדים מבוגרים, נשואים עם ילדים. נקבע כלל שהם חייבים לצאת ברוב ימות השבוע עד השעה 17:30 ללא אפשרות לעכבם, כך שיהיה ברור שהם לא יכולים להיות לוחמים, וגם נקבע שמי שנשוי עם ילד אחד ומעלה יקבל לפחות 5,850 שקלים בחודש כתשלומי משפחה. כך הצבא לא יקבל את הלוחמים שלהם הוא כל כך זקוק להם, וגם ישלם הרבה כסף, באופן שברור שהתפוקה של אותו חרדי תהיה נמוכה מהעלות שלו. במילים אחרות, תהיה לו תועלת שלילית, והכול במטרה שגם הציבור בחוץ יטעה לחשוב שיש חרדים שמתגייסים, וגם בצבא תתקבל התחושה שהחרדים לא מועילים, וזאת למרות שברור שחרדי בן 18 שיתגייס יועיל מאוד לצבא.
- מספר החרדים בגדוד הנח"ל החרדי ובשתי הפלוגות הנוספות הלך ופחת, והצבא השלים את החסר בחרד"לים ובאחרים באופן שלא יבלוט, שבעצם החרדים הישראלים חדלו לחלוטין להתגייס לגדוד הנח"ל החרדי ולפלוגות.
אז איך מתקדמים?
כדי שזה יקרה חייבים להפסיק לרמות את הציבור. הניסיון לרמות את הציבור כדי שלא יבין את המצב האמיתי הוא לב הבעיה.
- ראשית, צריך לבטל את האפשרות של "דחיית שירות", זו תרמית. מי שמציע פתרון שכולל דחיית שירות מטעה את הציבור לחשוב שיש דבר כזה דחיית שירות, כאשר בפועל אין כאן שום דחייה. דחייה היא כשמשהו יקרה במועד מאוחר יותר. כאן זו לא דחייה, זה שילוב של ביטול גיוסו ליחידות לוחמות בגיל 18 וכפייה עליו שגם לא יעבוד. כלומר, בגיל 18, כולם צריכים להתגייס. אם אחד הפוליטיקאים מציע לשחרר את חלקם זו פשרה, אם הוא מציע לתת להם דחייה - זו תרמית שמטרתה להטעות את הציבור ולמנוע גיוס גם בעתיד.
- מי שמציע שנכתים כל חרדי לובש מדים בחותמת סוג ב' פועל למנוע מחרדים להתגייס. מי שמציע שחרור/פטור לעילויים ותלמידי חכמים, בעצם מציע להכתים את החרדי שלובש מדים כמי שאיננו עילוי ואיננו תלמיד חכם, ולמעשה לגרום לו ולמשפחתו נזק עצום בחברה החרדית ולהקשות עליו ועל אחיו ואחיותיו למצוא שידוך. הכתמה כזו היא למעשה תרמית שמטרתה לפגוע קשה במתגייס החרדי ולמנוע את הצלחת הגיוס העתידי.
- השירות האזרחי הוא תרמית. כמעט כל מי מהחרדים שרשום לשירות אזרחי לא תורם בזה למדינה כלום. בדרך כלל המדינה גם משלמת על זה כך שהתרומה היא שלילית. שירות לאומי חייב להיות כזה שיש בו תועלת ולא תרמית, והדרך לוודא זאת היא פשוטה - מי שרוצה לעשות שירות לאומי שיתקבל למשרה ממשלתית קיימת, יזכה במשרה כאשר המשרד הממשלתי או החברה הממשלתית אליה התקבל תשלם עבור עבודתו רק 60% מהשכר שהייתה משלמת לו קיבלה לתפקיד מישהו אחר, המשרת האזרחי יקבל שכר של חייל בחובה והיתרה תועבר לצבא, ואם לא עשה כן, בפעם הראשונה בחייו שבו יתקבל למשרה ממשלתית ולא חשוב מה יהיה אז גילו יקבל במשך 3 השנים הראשונות שכר של חייל בחובה (חייל עורפי רווק). כך נדע שאכן אין מדובר בתרמית, אלא שיש באמת ערך מוסף בשירותו האזרחי.
- כל המתווים שהוצגו עד היום שהראו גיוס עתידי של חרדים היו תרמית מוחלטת. אלו היו סיפורים שמטרתם להרדים את הציבור הלא-חרדי שכאילו יהיה גיוס בעתיד. כל מי שמציג מתווה עתידי שאין בו גיוס חובה, אלא אגדות שמבוססות על רצון חופשי של המתגייס, כאשר במקביל הוא גם מכתים אותו כסוג ב', מרמה את הציבור.
- האמירה שלא ניתן לגייס את החרדים ללא הסכמה כי צריך יהיה לשלוח משטרה צבאית אליהם הביתה ויהיה בלאגן ענק גם היא איננה נכונה. בכלל לא צריך לשלוח אליהם אף אחד - מי שלא הגיע להתגייס הוא עריק, וההשלכות של להיות עריק הן מספיק חמורות כדי שאט אט הם יחלו להגיע ולהתגייס.
- האמירה שהגיוס שלהם יפגע קשות בגיוס נשים ובאופיו של הצבא גם היא שגויה מיסודה. החרדים אינם חרד"לים, הם שונים לחלוטין. החרד"לים לא רוצים להתבדל, הם רוצים להתנחל בלבבות. הם מאמינים שעליהם להיות חלק מהציבור ולהשפיע עליו לטובה (זה כמובן עניין של השקפה). לעומתם, החרדים ממוקדים בכך שהצעירים שלהם לא יושפעו יותר מאשר יש להם איזה שהוא עניין להשפיע, ולכן אפשר לקיים עבורם יחידות משלהם שלא ישפיעו בכלל על שירות נשים או על אופיו של הצבא, ומנגד נוודא שלא מנסים להחיל עליהם את אמירתו של בן-גוריון כי הצבא יהווה כור היתוך לחייליו, שבו הם נכנסים שונים ויוצאים יותר דומים. נוכל להשתדל מאוד שכל חרדי שמתגייס יוחזר למשפחתו בתום השירות כאשר ההקפדה ההלכתית שלו לא פחתה, הכיפה שלו לא התכווצה, הפאות שלו אפילו ארכו קצת והוא ישלוט לפחות בעוד שתיים-שלוש מסכתות שאותן ילמדו ביחידות.
- חוק הגיוס הנוכחי נותן מענה מלא לכל הנדרש לצורך גיוס ושחרור חרדים. כל מי שמציע לקדם חוק נוסף, כנראה שמטרתו היא לא גיוס חרדים לצבא אלא גיוס חרדים - לישיבות.
- כשמדברים על המעבר החד מהישיבה לצבא, מטעים אתכם. הנער החרדי, בניגוד לחילוני, מורגל כבר מגיל בר מצווה לחיות בפנימייה מחוץ לבית וללא משפחתו, עם חברת בני גילו. הוא כבר מורגל בסדר יום קפדני שבו הוא מקבל הנחיות ברורות מה עליו לעשות, לבוש אחיד כמעט בכל שעות היממה, אכילה בחדר אוכל. אם האווירה בבסיס תהיה דומה לזו שבישיבה, המעבר יהיה חלק לגמרי, ובוודאי הוא יהיה קל יותר מאשר לבחור חילוני שגר כל חייו בבית הוריו, והתנהלותו הייתה מושפעת מאוד מטעמיו ורצונותיו, ופתאום הגיע לצבא למסגרת של 24 שעות ביממה, עם מדים, עם חדר אוכל, כשמגדירים לו מה לעשות. החינוך האינדיבידואליסטי של החילוני, שמקשה עליו את הקליטה בצבא, כמעט ולא קיים אצל החרדי.
אז מה כן אפשר לעשות - המתווה
- יש להקים יחידות ובסיסים לחרדים בלבד. אין להכניס לבסיסים הללו חיילות, לא ישרתו בבסיסים הללו חילונים או חובשי כיפות סרוגות על דרך קבע. בשלבי ההקמה הראשוניים בלבד ניתן יהיה להכניס מפקדים יראי שמיים שאינם חרדים, אך מקובלים על החרדים. אין לשבץ לבסיסים הללו כאלו שאינם חרדים ממש, מחללי שבת, או כאלו שהולכים לראות משחקי כדורגל, יוצאים למועדונים וכדומה. אפשר לשקול לגייסם במסגרות אחרות, אך ברור שאינם מתאימים למסגרת הזו.
- האוכל בבסיסים הללו יהיה בכשרויות מהודרות, כפי שמקובל בסביבה שממנה הגיעו. תהיה הקפדה מלאה על תפילות, קיום מצוות, שיעורי גמרא ולימוד בחברותא לפחות שעתיים ביום. החרדים יוכלו כמובן ללכת עם תספורת ופאות שמתאימים כל אחד למנהגו מהבית, לא תידרש אחידות בשום צורה שהיא.
- חייל חרדי שיבקש לשרת ביחידות הללו, יהיה חייב להקפיד על קיום מצוות בהתאם. לבסיסים יגויסו בני 18 בלבד שמיועדים להיות לוחמים ותומכי לחימה. אין למיין או להציע לחרדי שירות ביחידה אחרת, אלא אם פנה ביוזמתו, וגם אז יש לנסות לשכנעו כי זו טעות.
- כאשר הלוחמים הללו יצאו לבט״ש, תוגדר להם גזרה משלהם שתתנהל כפי שמתנהלים הבסיסים שלהם.
- יש לוודא שהקצונה הבכירה בצה"ל תדע שמטרתנו בגיוס החרדים איננה לממש את חזונו של בן-גוריון לכור היתוך, אלא להפך. מחובתנו לראות בהם פיקדון שיש להחזירו כפי שהתקבל, יש לעשות מאמץ עילאי שאיש מהם לא יחזור בשאלה או תיחלש אמונתו בתקופת שירותו.
- לשחרר מיידית את כל החרדים שעדיין לא גויסו וגילם 19 ומעלה. מדובר בעשרות אלפי חרדים שאנחנו אוסרים עליהם לעבוד, כופים עליהם לשבת בישיבה ונאלצים לפרנס אותם. לצבא מותר לשחרר כאשר יש לו עודף, וכיוון שיגויסו כל בני ה-18 המתאימים מתוך מחזור של כמעט 14,000, הרי שהללו הינם עודף שניתן ומותר לשחרר מיד. מנגד, על הצבא להוציא מיידית זימונים לצו ראשון למי שעדיין לא זומן, וזימונים לגיוס לכל מי שכבר היה בצו ראשון והוא כשיר להיות לוחם או תומך לחימה מבחינת הפרופיל. אין צורך במבחני התאמה רחבים מדי בצו ראשון, כיוון שהם מגיעים לאותם בסיסים ויבצעו מספר מצומצם מאוד של תפקידים.
- בדומה לספורטאים מצטיינים, יש לקבוע מכסה של חרדים עילויים, שכמו ספורטאים מצטיינים הם יתגייסו, ילבשו מדים, יעשו טירונות - אבל יתאפשר להם ללמוד גמרא הרבה שעות ביום. גיוסם של העילויים, תוך שהם לובשים מדים, ימנע מחרדים לובשי מדים אות קין כמי שהם לא עילויים, לא תלמידי חכמים אלא חרדים מהשוליים. אותם עילויים יימצאו בבסיסים ביחד עם שאר החיילים, אך מעבר לשעתיים-שלוש שבהם יעבירו שיעור לשאר החיילים, יתאפשר להם לשבת ללמוד בחברותא ולהכין את השיעורים לשאר החיילים.
- בשלב ראשון הצבא יגייס בני 18 שמתאימים להיות לוחמים ותומכי לחימה שמצויים ביחד איתם ביחידה, לוגיסטיקה, חימוש, שלישות וכדומה, תוך הבנה שבעת שיוקמו היחידות כל אנשי הסגל ביחידה יידרשו להיות חרדים. וכן, כמובן עילויים שייעודם, כפי שצוין, יהיה להעביר את שיעורי הגמרא לשאר הלוחמים בבסיס. מי שאינם מתאימים לכך ישוחררו בידי הצבא באופן מיידי ולא יקבלו דחיית שרות.
- לא יהיו בסיסים פתוחים, כל הבסיסים בדומה לישיבות יהיו בסיסים סגורים. מבנה היציאות הביתה והחופשות יהיה דומה לזה שבישיבות, כדוגמת חופשת בין הזמנים וכו'.
- מי שלא יתייצב יוגדר כעריק, אך לא יישלחו גורמים להביאו בכוח או לעוצרו. עריק זו עבירה מתמשכת ועל כן אין עליה התיישנות, הסנקציות האוטומטיות בחוק על עריקים מספקות בשלב זה ואין צורך להוסיף עליהן. המעבר ממצב שבו החרדי חייב לבוא לישיבה כתנאי לכאילו דחיית שרות, למצב בו הוא עריק ועל כן אין לו שום סיבה להגיע לישיבה, מול בסיסי הצבא שיתנו חוויה קרובה מאוד לחוויית החרדי בישיבה, עשויה להביא עם הזמן לכך שהמשפחה תעדיף שהנער ילך לצבא וישהה באווירה החרדית הנכונה, במקום שימצא ללא מסגרת מתאימה.
- בחודשים שמרגע הזימון ועד שהם יגיעו, על הצבא להיערך עם בסיס טירונים מתאים שבו הם יוכשרו. לא מדובר באירוע מורכב ולכן הזמנים אמורים להספיק. הכשרה של לוחם חרדי תהיה ארוכה מעט מהכשרה של לוחמים אחרים מפאת הזמן שיוקדש לתפילות וללימוד גמרא, ולכן סביר שיארך לפחות עשרה חודשים, מה שמותיר זמן רב להערכות עם בסיס קבע לאותם אלו שיסיימו את ההכשרה. יש לוודא שמבנה הבסיס והתנהלותו, לרבות הנראות שלו ואופן ההתנהלות, וכולל תהליך ההשכמה וכדומה, יהיו דומים ככל האפשר לחוויה שבה הורגל החרדי בישיבה. זה דורש, בין היתר, שבכל בסיס שכזה יהיה בית מדרש גדול שישמש הן את התפילות, הן את השיעורים והן את הלימוד בחברותא, גם החדרים והמקלחות ככל שיהיו דומים יותר לחוויה שהם מכירים מהישיבה כן ייטב.
פשרות אפשריות (ואולי אף רצויות)
- תחילה: קביעת מניין גדול של מתגייסים שיוגדרו עילויים מצטיינים, כמקבילה של ספורטאים מצטיינים.
- מתן בתחילת הדרך (ואולי גם בהמשך) שעות רבות יותר של לימוד תורה וגמרא במהלך היום.
- מתן זמנים ארוכים מאוד לתפילות.
- ההכשרה הצבאית של אותם עילויים מצטיינים תתמקד בהבנה תאורטית של הצבא ותתבצע בבית המדרש של היחידה.
- היוועצות קרובה עם ההנהגה החרדית על כל עניין הלכתי והתנהלותי.
- קביעת רב צבאי ליחידות החרדיות שהינו חרדי של ממש, ואם אין כזה כרגע בצבא אפשר גם להביא רב שיהיה אזרח עובד צה"ל ובלבד שחרדיותו והבנתו את הצרכים לא תוטל בספק.
פשרות אסורות
- בשום מצב אין להסכים לדחות את גיוסם של החרדים אפילו בשנה, ומי שהצבא החליט מכל סיבה שהיא שלא לגייסו בגיל 18 - ישוחרר מיד.
- צריך לדאוג לחרדים המתגייסים ולסייע להם, אסור בשום פנים ואופן לחזור על הטעות של צה"ל שהכתים את החרדים המתגייסים באות קין של מי שאיננו עילוי או תלמיד חכם והוא חרדי מהשוליים. כל ניסיון של הצבא "להתחיל" בינתיים לגייס את מי שאינו לומד, בין אם באמירה ובין אם במעשה, יבהיר לנו כי מטרת המהלך היא להמשיך ולהכשיל את המהלך לגיוס חרדים.
>>> תא"ל (במיל') ראם עמינח שימש היועץ הכלכלי של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון וראש המערך הכלכלי בצה"ל