בהמשך לבקשת עצרת האו"ם מדצמבר 2022, נתן היום (שישי) בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג חוות דעת מייעצת בעניין חוקיות הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים, הכוללים את יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה. באופן די צפוי, חוות הדעת כוללת ביקורת חריפה על ישראל ויש בה אמירות קשות.
- כל הפרטים על החלטת ביה"ד בהאג - והציטוטים הבולטים
- "מעוזם של תומכי חמאס": התגובות במערכת הפוליטית על ההחלטה בהאג
בית הדין קבע שהנוכחות המתמשכת של ישראל בשטחים הינה בלתי חוקית ומפרה הן את דיני הכיבוש ואת הזכות להגדרה עצמית של הפלסטינים, והן את האיסור להשתלט על שטח תוך שימוש בכוח. נקבע בנוסף שלישראל חובה להפסיק את נוכחותה הבלתי חוקית בשטח בהקדם האפשרי.
קביעה זו התבססה על כך שישראל, לפי בית הדין, ישמה מדיניות ונקטה בצעדים המפרים את הדין הבין-לאומי החל על שטח כבוש: הקימה התנחלויות תוך העברה לא חוקית של אזרחיה לשטח הכבוש; הפקיעה קרקעות של פלסטינים ונתנה אותם למתנחלים; ניצלה את המשאבים של השטח לצרכיה ואף לא עמדה בחובה לספק מים לתושבים הפלסטינים; ביצעה סיפוח דה-פקטו של מזרח ירושלים וחלקים מיו"ש, בכך שהחילה שם את הדין הישראלי; ויצרה תנאים עבור פלסטינים שהיוו העברה כפויה וגירוש שלהם, כולל באי מניעת אלימות מתנחלים ושימוש בכוח מופרז נגדם, הריסות בתים, הגבלות תנועה והשתלטות על רכושם.
בנוסף נקבע על ידי בית הדין כי ישראל יישמה מדיניות של אפליה על רקע גזעי, וכן הפרה את הסעיף האוסר על הפרדה גזעית ואפרטהייד. זוהי קביעה מקוממת וחמורה במיוחד.
בית הדין קובע שעל ישראל להשיב את הרכוש שנטלה שלא כדין ולפצות את הפלסטינים. כן נקבע שמדינות אחרות וארגונים בין-לאומיים, כולל האו"ם, חייבים להימנע מלסייע לישראל בנוכחות הלא-חוקית בשטחים. בית הדין קורא לעצרת האו"ם ולמועצת הביטחון לאמץ מסגרת פעולה להפסקת הכיבוש הבלתי חוקי.
שופטת אחת, סבוטינדה מאוגנדה, התנגדה לחוות הדעת לכל אורכה. שני שופטים נוספים, אברהם מצרפת ואורסקו מרומניה, התנגדו למרבית הסעיפים, למעט באשר לאי חוקיות ההתנחלויות. השופט מסרביה טומקה התנגד לקביעה כי עצם הנוכחות של ישראל בשטחים היא בלתי חוקית וצריכה להסתיים מיידית. שאר 11 השופטים תמכו בכל חוות הדעת, כולל השופטת מארצות הברית.
מדובר בחוות דעת מייעצת. היא אינה מחייבת. עם זאת, אין ספק שתשמש ככלי נוסף במערכה נגד ישראל בזירה הבין-לאומית ותחזק את אלה הקוראים להחרים ולבודד את ישראל.
החלטות כאלו של גורמים בין-לאומיים מחזקות את התחושה בישראל שהעולם כולו נגדנו – ואכן מדובר בהחלטה מבישה. עם זאת, יש להיזהר מהסקת מסקנה בלתי נכונה. האופן שבו ישראל תתנהל ישפיע עד כמה חוות הדעת תוביל לצעדים בעלי נזק מוחשי נגד ישראל או שתישאר בגדר מסמך מזיק אך חסר שיניים, כמו חוות הדעת הקודמת של בית הדין משנת 2004 שקבעה שהקמת גדר הביטחון אינה חוקית. מה שבעיקר ישפיע על העולם הוא אם ישראל תצטייר כמדינה מחרחרת מלחמה, שמתעלמת במוצהר מכללי המשחק, או שתצליח לשנות דימוי זה על ידי הצגת יוזמות מדיניות שיסיטו, ולו במקצת, את הביקורת אל עבר הצד הפלסטיני סרבן השלום, שמצליח עד עתה להצטייר כקורבן המושלם.
>>> אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שבאוניברסיטת תל אביב, לשעבר ראש מחלקת הדין הבין-לאומי בפרקליטות הצבאית