יאיר שרקי
במפלגות החרדיות זועקים געוואלד, אבל נערכו לתרחיש קשה יותר. מבחינתם, את עצירת התמיכות לישיבות הם ינסו להכיל באמצעות מסע השנור של בכירי הרבנים בארצות הברית, ואת חובת הגיוס הם מקווים למסמס באמצעות יישום ״הדרגתי״ של המתווה.
השופטים אומנם מתעקשים לא להתערב ביישום של אכיפת חובת הגיוס, אבל מזכירים למדינה את מה שהיא עצמה הצהירה - 3,000 כ"מספר מינימלי התחלתי", בנוסף על 1,800 שכבר מתגייסים. כלומר, מבחן האכיפה של היועמ״שית יצטרך להיות לפחות כ-5,000 בשנה סך הכול.
גיא פלג
כשהיועצת המשפטית לממשלה החליטה שלא לייצג את הממשלה בבג"ץ, מטעמים שהיא טענה שהממשלה בעצם מנסה למרוח את בג"ץ ולמשוך זמן, ושלא מנסים באמת לגייס, באותה הזדמנות היועמ"שית אפשרה ייצוג פרטי לממשלה. ואז, הממשלה מצידה הלכה צעד אחד רחוק יותר והחליטה - אם היועמ"שית לא מייצגת את הממשלה, אז אולי היא לא מפקחת על יתר משרדי הממשלה. כאן היועמ"שית התרעמה והבהירה שהיועמ"שים במשרדים כפופים להנחיותיה. בג"ץ, מצידו, הורה על בטלות ההחלטה הזו של הממשלה: היועמ"שית תמשיך לפקח על משרדי הממשלה ועל כך שהם מבצעים את פסק הדין של בג"ץ. כלומר, מהרגע שבג"ץ קבע שאסור להעביר כספים, היועמ"שית, באמצעות היועץ המשפטי של משרד האוצר, יפקחו על כך שלא יעברו כספים לא בדרך ישירה ולא בדרך עקיפה. אותה החלטה לגבי מערכת הביטחון, שם יפקחו שיישלחו צווי גיוס לפי צורכי הצבא.
זה פרט מאוד משמעותי בכל מה שקשור ליישום ההחלטה. היועצת המשפטית לממשלה בעצם מקבלת את המושכות לניהול האירוע.
ירון אברהם
באופן הכי אירוני או פרדוקסלי שיש, דווקא הפסיקה החלוטה והברורה הזו של בג"ץ, פה אחד, בעצם אומרת שצריך לגייס את בני הישיבות גם מטעמי שוויון, גם מטעמים נורמטיביים וגם מטעמים של מערכת הביטחון והמלחמה שבה אנחנו נמצאים בה - דווקא הפסיקה הכל-כך נחרצת הזאת היא זו שמדביקה את גפני לנתניהו, את דרעי לקרעי, את פורוש לגלנט. ולמה? כיוון שכל הצדדים מבינים או יכולים לספר לעצמם עכשיו שזו לא הממשלה או הקואליציה שלא מקדמת את החוק, זה בג"ץ. הנה שוב שופטי בג"ץ, שלא מבינים או לא מכירים בעולם התורה, פוגעים בו.
עכשיו, על הרקע הזה, בקואליציה ינסו לפתור ביחד את הסוגיה. הם יצטרכו למצוא פתרון כשבעצם בג"ץ שם בפינה את כולם כמקשה אחת. אין כבר הבדלים בעצם בין יהדות התורה לבין הליכוד או בין ש"ס לבין הציונות הדתית. כולם באותה קלחת. אם הם לא ימצאו איך הם יוצאים מהפלונטר הזה, הם יקרסו ביחד. לכן, ההחלטה החלוטה הזאת רק מחזקת את הקואליציה.
דפנה ליאל
פסיקת בג"ץ לא כוללת הנחיה מפורשת בנוגע למספר צווי הגיוס. בג"ץ אומר בפועל שישלים על גיוס בהדרגה (3,000 השנה, בנוסף למי שכבר גויס), כפוף לקבלת החלטה.
במצב שנוצר לאחר הפסיקה, עדיף לחרדים להעביר חוק גיוס, כך יוכלו לקבוע את מספר בני הישיבות שיתגייסו, בהתאם ליכולת של צה"ל לקלוט אותם, שכרגע היא לא רחבה מדי, אבל יכולה להתרחב משמעותית בהמשך. בנוסף, הם יוכלו למנוע את שלילת התקציבים משאר הישיבות.
לפי התגובות, לא נראה כי החרדים ממהרים לפרק את הממשלה על כך. הם היו מוכנים לפסק הדין זה, וכפי שדיווחנו בימים האחרונים הם גם השלימו עם מכסת הגיוס הראשונית.
בג"ץ קובע תאריך לשלילת התקציבים - 09.08, מה שאומר בפועל שהקואליציה תהיה חייבת לסיים את חקיקת החוק במושב הנוכחי. ומה אם לא יהיה חוק? החרדים יוכלו לעבור את השנה הקרובה, ולהתמודד עם 3,000 מתגייסים. אבל מה יקרה כשצה"ל יוכל לקלוט יותר? ואיך יתמודדו עם שלילת התקציבים?
השורה תחתונה היא שהפסיקה תדחוף את הקואליציה לחוקק את חוק הגיוס, אבל גם אם לא, ממש לא בטוח שהקואליציה תתפרק.
עמית סגל
פסק הדין קצר ביותר יחסית, 42 עמודים. אף שופט לא הוסיף ולו מילה על פסק הדין של השופט פוגלמן.
בג"ץ אומר בפועל שילך עם גיוס של כ-3,000 חרדים השנה, כפוף לכך שההחלטה תהיה תקינה. לכן, המטרה החרדית תהיה להעביר חוק בערך סביב המספר הזה, עם גידול מסוים בשנים הקרובות, והכרה במעמד תורתו אומנותו ליתר. זה יאפשר את החזרת התקציב למי שלומד.
אם החוק הזה יעבור - המשבר נדחה לשנת 2025. אם החוק לא יעבור, אז הדרמה גדולה. יטענו החרדים ונתניהו: מה אתם רוצים? זה צורכי הצבא.
יהיה חודש (פחות יום) מעניין.
יובל אראל
העובדה שפסק הדין לא רק ניתן פה אחד, אלא גם כלל הסכמה מוחלטת על כל מילה ומילה, מהווה אמירה ברורה. אף שופט חוץ מאשר מ"מ הנשיא פולגמן לא הוסיף ולו מילה אחת מלבד חתימתו. כולם עמדו כמקשה אחת מאחורי פסק הדין. עובדה זו קשורה, בין היתר, לכך שלמרות זעקות השבר מדובר בעתירות "פשוטות" יחסית, במובן זה שהשאלות המשפטיות שהתעוררו בהן אינן מורכבות ביחס לעתירות קודמות שעסקו בסוגיית הגיוס. בג"ץ כבר פסל בעבר חקיקה ראשית של הכנסת בנושא בשל פגיעה בשוויון. פסק הדין הנוכחי נשען על נקודת מוצא בסיסית יותר, שנקבעה כבר בשנת 1998, ולפיה לא ניתן לפטור מגיוס תלמידי ישיבות שלא בחקיקה של הכנסת. כעת לא נפסל אף חוק. להיפך – פסק הדין מכיר בכוחה של הכנסת.