מערכות היחסים בין שר למפכ״ל סובלות מעליות וירידות, בעיקר ירידות. בתחילה, השר מתהדר במינוי המפכ״ל, המפכ״ל מתהדר בשר שמינה אותו. בנקודת הזמן הזאת, מדובר בזוג אוהבים עם יעדים מוסכמים ומטרות משותפות. במורד הדרך והקדנציה יגלו השניים את נתוני הפשיעה הגואים, את שורות התקן הריקות, את פערי המצבה בתחנות, את חוסר ההסכמה ביחס לתפיסת ההפעלה, בניין הכוח ומינוי המקורבים, בעיקר מינוי המקורבים.
מערכת היחסים בין בן גביר לשבתאי אינה שונה מקודמותיה, היא רק כעורה ומבחילה מהן. מה שהחל בהופעה מתרפסת של שבתאי בחגיגות בת המצווה, ובהכרזה החנפנית של דובר המשטרה כי כניסתו של בן גביר לתפקיד השר מביאה עימה הרתעה וירידה בנתוני הפשיעה, נמשך בסדנת אילוף מתעמרת של השר במפכ"ל, עד להכרזה כי כהונתו של שבתאי לא תוארך בשל כישלונו במיגור הפשיעה בחברה הערבית, בעת שהאחרון סועד את בן משפחתו בחו"ל. שבתאי נותר בתפקידו "הודות" למלחמה שנפתחה ולצורך העז של השר להיפרע מנציבת שב"ס. בסוף אפילו השר הכי פרוע בממשלה לא יכול לפטר שני ראשי ארגונים ביטחוניים באבחה אחת. הזוגיות הרעילה הזאת מסתיימת בימים אלו בתלונות הדדיות, משל היו ירדן מן ועידית סילמן, בקטטה מצולמת בקניון רחובות.
סיכום כהונתו של שבתאי בקליפת אגוז; מינוי של מפכ"ל שיש טובים ממנו על ידי שר, שרפיסותו עולה על מעלותיו האחרות. אסון מירון, ממנו ניסה שבתאי להתנער ללא הצלחה. עלייה חדה בכמות הנרצחים לצד עלייה חדה בנתוני הפשיעה האחרים. ירידה מסוכנת ומדאיגה באמון הציבור ובחקירות שחיתות שלטונית. מופעי אלימות קיצוניים בין שוטרים למפגינים וחוסר מוכנות משוועת לאירועי אלימות וסדר ציבורי. ולקינוח - היאחזות בכיסא המפכ"ל, תוך ניסיון להצטייר כמגן המשטרה והדמוקרטיה למרות היותו מפכ"ל פוליטי על-מלא, עיין ערך הופעותיו בשמחות של פעילי מרכז ליכוד, חלוקת מדים טקטיים מביכה לשר ולחנמאל ומינוי מקורבים חסרי כישורים בתיאום מלא עם השר, בתקופות מוקדמות בהם השכילו השניים לקדם את הגרועים שבמועמדים ולהדיח את הטובים שבהם, עיין ערך עמי אשד.
איתמר היה רוצה למנות קובי אחר, מוצלח יותר, קשוב יותר. מסוגו של קובי יעקבי, עוד זה יוצא וזה בא, נושא עימו את לקחי כישלונו של הקובי הראשון. מביא עימו דגם של קצין שהתקדם מניצב משנה לרב גונדר במהירות האור, מוכיח כי בדרך לפסגה אין חשיבות אמיתית לתפקידים אותם מילאת, רק לעניבות אותן היטבת לתקן. חיבוקים וליטופים, ביקורים בחתונות של פעילים פוליטיים והרבה דברי הלל ושבח לשר, לראש המטה ולבורא עולם - הסדר לא מחייב. נראה שלקובי יעקובי הזה סיכויים טובים יותר להאריך את ירח הדבש עם השר הממנה.
בין שניהם, בין קובי לקובי ובין קובי לאיתמר, מצויים שוטרי משטרת ישראל. נושאים מבטם אל מפקדיהם ומורידים אותו במהירות בבושת פנים. מיעוט מתוכם מבצע את מה שאסור, חלקם מבלבול ושחיקה חלקם כי כך הם מבקשים לשאת חן, להתקדם במעלה סולם הדרגות. אולם רובם מבוישים, מבולבלים, שוקלים את דרכם ועתידם, מנסים להפיח רוח בתחושת השליחות, שפיעמה בהם פעם בעת גיוסם, בעת בה הצילו חיים, בעת בה נשבעו לשמור על כבודה של המדינה על ביטחון הנפש והרכוש.
רחוק משם, גבוה מעל כולם, יושב לו ראש ממשלה נאשם בפלילים, שהפך חברה אחת עם מספר שסעים לשדה קרב בין מחנות של שונאים על-מלא. עבורו המשטרה היא בסך הכול כלי משחק, חייל מיותר על לוח השחמט בדרך לניצחון המוחלט, לפחות כפסע ממנו. אם איתמר ירצה הוא יקבל לאחריותו גם את המוסד, השב"כ והוועדה לאנרגיה אטומית, וימנה בראש כל אחד מהם קצין מסוג קובי 2, מעסה שכמות נחוש ומתקן עניבות מדופלם. מבחינתו, איתמר יכול לשבט את קובי 2 ולפטר את קובי שבתאי, מירי יכולה לצייר רמזורים ליהלומי מרכז המפלגה, בצלאל יכול לחלק כספים לחברים בהתנחלויות, עבור הנאשם נתניהו ורעייתו שתחיה, אם המדינה לא מכירה בגדולתו היא יכולה להישרף. כמו נירון קיסר, שהשקיף על רומא נשרפת עד עפר בעודו מנגן ושר. הפעם, לפי מילות השיר שרבים אוהבים: "יאללה לך הביתה קובי, שלום ותודה".
>>> ערן קמין הוא תת ניצב (בדימוס), שימש בין השאר ראש מנהלת האכיפה הלאומית בעת משבר הקורונה, ראש חטיבת החקירות במשטרת ישראל, מפקד בפועל של היחידה הארצית לחקירות הונאה, מדריך במכללה לביטחון לאומי ונציג המשטרה והמשרד לביטחון לאומי בארה״ב ובקנדה