צדק ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כשאמר אתמול כי הכרזה על בחירות עכשיו תעכב עוד יותר כל הסכם לחזרת החטופים אל הבתים שמהם נקרעו בשבת הזוועות של שבעה באוקטובר.
צודקים גם מי שקוראים לבחירות עכשיו, שכן לחלק משמעותי מן הציבור אין אמון בהנהגה. לא בראש הממשלה ולא בשרים שמינה לממשלתו. גם לא ברוב חברי הכנסת, נבחרי העם, שמקפידים להעניק לו תמיכה קואליציונית בבית הנבחרים. רבים מעריכים שלא טובת המדינה היא שמנחה את ראש הממשלה שמואשם בפלילים ובשל כך הכשיר את מפלגות הימין הקיצוני המשיחי הפופוליסטי, שיתף אותם בממשלתו, העניק להם תפקידי שרים בכירים, ועכשיו הוא ממשיך להיכנע לגחמותיהם לא מתוך שקלול האינטרס הלאומי, אלא משיקולי הישרדותו האישית.
חצי שנה מתחילת המלחמה שהכריזה מדינת ישראל על חמאס בעקבות מתקפת הזוועות של שבעה באוקטובר וברור שניצחון מוחלט על הטרור זו הבטחה שמשולה למדיניות אפס ההדבקה בקורונה. גם הטרור מפתח וריאנטים וההבטחות להשמיד אותו טובות לסרטוני בחירות אך אינן עומדות במבחן המציאות. לא בעולם המערבי ולא ברוסיה או באיראן.
האפשרויות שעומדות בפני מדינת ישראל בתום הלחימה הן לשוב לעזה, כפי שחולמים רבים משרי הממשלה וחברי הקואליציה שהשתתפו בכנס החזרה להתיישבות בעזה; או לשאוף להסדר במסגרת ה״מגה דיל״ שמציע נשיא ארצות הברית ג׳ו ביידן. אותו ״המזרח התיכון החדש״ שהציג נתניהו בנאומו בעצרת הכללית של האו״ם לפני שבעה באוקטובר. התוכנית הגדולה שכדי למנוע אותה יצא חמאס למתקפה בשליחות איראן ותוך שיתוף אינטרסים עם סין. גם אם יחזור טראמפ לבית הלבן, הוא הדגיש כמה וכמה פעמים בריאיון שהעניק בשבוע שעבר ל״ישראל היום״ כי יכפה על ישראל לכרות שלום. כנראה במסגרת הסכמי אברהם ותוכנית המאה שכבר הציג בתקופת כהונתו הקודמת. וכן גם היא כוללת הכרה ישראלית במדינה פלסטינית.
אם תחזור ישראל להתיישב בעזה ותמשיך לשלוט על הפלסטינים יהיה לכך מחיר מדיני כבד שיתורגם במהירות הבזק למחיר כלכלי בלתי נסבל. תהיה זו שעתו היפה של ה-BDS וישראל תהפוך למדינה מצורעת, כפי שהייתה דרום אפריקה של האפרטהייד, כפי שרוסיה ואיראן היום. ובנוסף לכל זה ימשיך הטרור הפלסטיני והאיסלאמיסטי לפרוח ולהכות בישראל. חתירה להסכם שלום תוך שאיפה להקמת מדינה פלסטינית תשיב למדינת ישראל את מעמדה הבין-לאומי האיתן כמעצמה אזורית וכצומת מסחרי-כלכלי רב עוצמה ותעניק לנו, שוב, חברות של כבוד במשפחת העמים. ובלי אשליות בבקשה: גם במקרה הזה טרור המתנגדים ימשיך להכות, יגבה קורבנות וההתמודדות עימו תדרוש מאבק מתמיד, תקציבי עתק, ותהיה יום-יומית.
בקצרה - האופציות הן מדינה מוקצה עם טרור או מדינה משגשגת עם טרור.
בשל מצוקותיו האישיות בחר ראש הממשלה נתניהו לנרמל את מי שמעדיפים את האופציה הראשונה ולחבור אליהם. מכיוון שהוא מודע למחיר שהיא תגבה, נתניהו נמנע מלהתקדם לשם אך גם נמנע מכל בחינה של אלטרנטיבה חלופית. ודאי שלא האופציה המדינית כלכלית שמציע עכשיו ביידן. והרי כבר למדנו שדחיינותו אומנותו.
המצב הזה מחזק לכאורה את טיעוניהם של מי שדורשים להקדים את הבחירות ולהחליף את ההנהגה מוקדם ככל שניתן. אלא שגם אם יפסיד נתניהו בבחירות הוא לא יפרוש לביתו כדי לנהל מסעות הרצאות שתמורתם יגבה מאות אלפי שקלים. הוא יישאר בזירה הפוליטית, ימנע כל פשרה וכפי שעשה בימי ממשלת השינוי יעשה כל שביכולתו, הכול כולל הכול, כדי לחזור לשלטון. הוא לא יאפשר למנהיג חלופי להוביל את ישראל בדרך חדשה.
מכיוון שכך שוגים המפגינים שדורשים עכשיו בחירות. עליהם לדרוש שינוי כיוון. שינוי הרכב הקואליציה כדי שאפשר יהיה להגיע להסדר. צריך לדרוש מנתניהו שיגיד "כן" לביידן. זה מה שיחזיר את החטופים הביתה ואת המפונים לבתיהם. עם נתניהו. כי בלעדיו זה לא יתאפשר.