לאחרונה אנחנו שומעים קריאות להפסקת המלחמה ברצועת עזה, כהמשך לחזון הנשיא ג'ו ביידן הכולל את החזרת החטופים, העלמת חמאס מהשלטון בעזה והקמת ציר אסטרטגי חדש הכולל את סעודיה ומדינות המפרץ.
אחרי שמונה חודשי לחימה מאכזבים, החזון הזה כה מפתה שכולנו נסחפים להאמין בו. למרבה הצער, ביידן ותומכי החזון לא מסוגלים להסביר לנו איך נעלים את חמאס, איך נחזיר את כל החטופים ואיך נשכנע את הסעודים לתת את ידם לנורמליזציה כאשר הם דורשים מדינה פלסטינית וישראל לא מוכנה לכך.
כפי שעשינו בעשרות השנים האחרונות, אנחנו מעדיפים שקט ורווחה עכשיו - על חשבון העתיד. כך הכלנו את חמאס, שקרא כל העת להשמדתנו. כך גם אפשרנו לחיזבאללה להפוך לאיום שאנחנו חוששים להתמודד איתו. ממשלות ישראל והציבור כולו העדיפו את ההתעלמות מהסכנות, מתוך תקווה שאלה ייעלמו מעצמן ואמונה שנוכל להן בבוא העת.
גם הקריאה הנוכחית להפסקת המלחמה וחזון התעתועים שמאפשר אותה, היא למעשה קריאה לשקט עכשיו בתמורה לעתיד מאתגר יותר. חמאס לא מוכן להחזיר את כל החטופים, אלא להתנות את חזרת רובם בכך שמדינת ישראל תשקם את עזה, תאפשר לו להתעצם מחדש ולהמשיך בחזונו להשמדת ישראל, ומי יודע מה עוד. רוב החטופים יישארו כקלפי מיקוח בעתיד הנראה לעין, והצעת חמאס אינה מבטיחה את שלומם וחזרתם בחיים.
הבטחות רבות ללא כיסוי
הבטחת הנשיא ביידן להיעלמות חמאס אינה מחוברת לשום מציאות, והיא דומה להבטחה האמריקנית לעם האפגני בדבר מדינת דמוקרטית בהשתתפות הטליבאן. בשנת 2020, ארצות הברית חתמה על הסכם עם הטליבאן לנסיגה אמריקנית שתלווה בהקמת מדינה דמוקרטית באפגניסטן, שבה יישמרו זכויות הנשים. בפועל, זה היה חזון שלא היה לו כל חיבור למציאות. ארצות הברית לא פחות מבגדה בעם האפגני, שמצאו את עצמם במדינה ג'יהאדיסטית שאינה רחוקה מדרכי חמאס.
גם חזון הציר המנוגד לאיראן הוא חזון מפתה ומלבב. כדי שיתקיים, ישראל צריכה לפתור עם עצמה את שאלת המדינה הפלסטינית. כידוע לכולנו, מדובר בוויכוח ארוך-שנים שמפלג את החברה הישראלית, ועל כך עוד יתקיימו בחירות בעתיד.
הפסקת המלחמה היא חזון שווא, אבל מחירה איננו שווא. זאת תהיה הפעם הראשונה שבה מדינה שמנצחת צבאית נכנעת לאויב הדורש את חיסולה. גם כיום, חמאס וטבח 7 באוקטובר נתמכים על ידי רוב מוחץ בקרב ערביי עזה והשטחים. הציבור הפלסטיני עדיין מעריך שחמאס ינצח במאבק ויקדם את כיליון ישראל. אם רק נסכים לחזון ביידן, ניתן רוח גבית ותקווה לכל אויבינו ביהודה ושומרון וגם בממלכה ההאשמית בירדן.
עסקאות העבר שעשינו עם הפלסטינים, כמו עסקת ג'יבריל ב-1985 ועסקת שליט ב-2011, הניבו חיזוק מהותי של הניסיון הפלסטיני לתקוף ולהשמיד את ישראל. הראשונה הניבה את האינתיפאדה הראשונה והשנייה, ועסקת שליט את חטיפת שלושת הנערים, מבצע צוק איתן ו-7 באוקטובר. אני נמנע מלציין את עסקת משעל שהביאה ליסוד חמאס. כדאי להזכיר גם את גדודי חמאס שנמצאים על גבולה המזרחי של ישראל ואת מכוניות התופת והמחבלים המתאבדים שפגעו בנו בעבר.
ברור לי שההסבר שלעיל אינו מעודד, אבל זה מצבנו ועלינו להתמודד איתו. עם זאת, בקצה המנהרה יש אור והוא קיים בדמות הקמת ישות אלטרנטיבית בעזה, שבבוא היום אולי גם תסחוף גם את יהודה ושומרון ומתיישביה.
>>> רמי איגרא הוא ראש חטיבת השבויים והנעדרים במוסד לשעבר