הפגיעה הממוקדת, המיוחסת לישראל, בבסיסים איראניים הקשורים לתקיפה הנרחבת על ישראל ב-14 באפריל היא המענה המתאים, שמשרת את האינטרסים הישראליים באופן מיטבי. החלופות של הימנעות מתגובה בשטח איראן או של תגובה מאסיבית היו מזיקות ועלולות לפגוע בהשגת המטרות האסטרטגיות של ישראל.
התקיפה הבהירה לאיראן כי לא רק שישראל איננה פגיעה במידה שהאיראנים ציפו, כפי שעלה מהצלחתה לטרפד את ההתקפה האיראנית תוך הפגנת שיתוף פעולה חסר תקדים עם מדינות המערב וחלק מהמדינות הסוניות הפרגמטיות, אלא שאיראן עצמה פגיעה יותר מכפי שהיא סבורה, ולרשות ישראל כמה דרכים יצירתיות להסב לה נזק.
בחירת היעדים לתקיפה הצביעה על כך שישראל יכולה להגיע בכוחות עצמה ליעדי הגרעין הסמוכים, ובה בעת המחישה כי היא איננה מעוניינת בהסלמה, ולפיכך בחרה לפעול נגד יעדים צבאיים מובהקים הקשורים למתקפה האיראנית. ייתכן גם שפגיעה זו תקל על ישראל לפעול בהמשך נגד יעדים חשובים יותר, אם יהיה בכך צורך.
בה בעת, התקיפה הממוקדת ואופן ביצועה מאפשרים לישראל להימנע ממתחים בלתי רצויים עם ארצות הברית ושאר שותפיה המערביים והערביים, שכן הם לא היו מעורבים בתקיפה ומכיוון שדרך הפעולה שנבחרה איננה מובילה להסלמה ולהתדרדרות למלחמה אזורית. האמריקנים הבהירו מלכתחילה שאין בכוונתם ליטול חלק בתגובה הישראלית וכי הם מצפים שהיא תהיה מרוסנת ולא תוביל להסלמה, ולפיכך לא היה מקום לתגובה נרחבת יותר.
אומנם על ישראל לשמר ערנות מול תגובה איראנית, אך עתה היא יכולה לשוב ולהקדיש את מירב מאמציה להשגת היעדים העיקריים של המלחמה, ובראשם השלמת מיטוט חמאס ברצועת עזה על ידי השתלטות על שאר השטח בדגש על רפיח וטיהורו, שחרור החטופים וכינון מציאות שתבטיח שעזה לא תהפוך שוב למוקד טרור. בהמשך, כמובן, נדרשת הסדרת מציאות חדשה מול חיזבאללה, שתאפשר את שיבת תושבי אזור הגבול לבתיהם.
ההרתעה שיצרה הפעילות הישראלית מול איראן, בזכות סיכול המתקפה האיראנית והתגובה המדודה, משפרת את חופש הפעולה מול חמאס וחיזבאללה. במקביל, צריך להמשיך בסיכול המאמץ של איראן לחזק ולחמש את גרורותיה. חשוב לזכור בהקשר זה שמאמצים אלה הובילו לתקיפה הישראלית בדמשק, שגרמה לאיראן לנסות לשנות את כללי המשחק ולפעול נגד ישראל ישירות משטח איראן. המשך סיכול המאמצים הללו הוא הביטוי המעשי לכך שהניסיון לשנות את כללי המשחק כשל וגרם למשטר הקיצוני באיראן מבוכה רבה. יצוין, כי במקביל לתקיפה באיראן הותקפו גם יעדים צבאיים בסוריה, וייתכן גם בעיראק.
בה בעת, על ישראל להגביר את מאמציה להדק את השותפות הבין-לאומית והאזורית נגד איראן, כדי למנף את הצלחותיה לבלימת החתירה האיראנית להגמוניה אזורית, כולל שיבוש השיט בים סוף, ולבלימת תוכנית הגרעין האיראנית. צריך רק לדמיין כיצד היו נראים פני הדברים לו איראן לא הייתה מדינת סף-גרעינית, אלא מדינה בעלת נשק גרעיני. יש מקום לחשש שהמסקנה של המשטר האיראני מהאירועים האחרונים תהיה שעליו לפרוץ לעבר השגת נשק כזה, ולכן חיוני להפעיל מולו מחדש את הסנקציות שהיו בתוקף לפני חתימת הסכם הגרעין ולהכריז על משמרות המהפכה כעל ארגון טרור. הסנקציות עליהן הכריזו ארצות הברית ומדינות אירופה בעקבות התקיפה האיראנית הן מוגבלות מאוד וספק רב אם תתרומנה להרתעת איראן.
לבסוף, נוכח המתקפה הנרחבת על ישראל, ההתקדמות האיראנית לגרעין וחוסר היציבות האזורי שמייצר המשטר האיראני, כמו גם נוכח צעדי הדיכוי שלו כלפי העם האיראני, חובה על ישראל לנסות ולהאיץ בשותפיה, ובראשם ארצות הברית, לסייע לעם האיראני להשתחרר מעולו של משטר אימים זה. כל עוד המשטר האיסלאמיסטי הפנאטי הזה נותר בשלטון, יהיה קשה לשפר את המציאות הבעייתית במזרח התיכון, ואף מעבר לו, בהתחשב בקשרים ההדוקים בינו לבין רוסיה וסין, וביכולתו לבצע פיגועים ברחבי העולם.
>>> תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר הוא ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר, חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה (JCPA) ועמית במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית