סוף סוף, עם ישראל זוכה לגאווה ונחת אחרי שבועות של תסכול.
חילוץ החטופים הוא ביטוי ליכולת של צה"ל, שב"כ, ימ"מ ואמ"ן ברצועת עזה. מבצע כזה כולל מודיעין משובח, תחבולה מבצעית, אומץ לב. מגיע לכל הכוחות, המפקדים ומקבלי ההחלטות כל הכבוד.
ארבע תובנות שכבר עכשיו אפשר לבחון:
- אחרי הרבה ויכוחים בדבר התועלת של לחץ מבצעי, אנו רואים שיש לכך תרומה. אומנם לא נוכל לחלץ את כולם כך, אך בוודאי שיש לשקול מחדש את הטענה שהפחתת הלחץ המבצעי תועיל יותר.
- חמאס חווה כישלון חשוב. ייתכן שלראשונה, המסקנה שהזמן פועל לטובת חמאס - מתערערת. אך ללא שילוב שבין לחץ מבצעי לבין משא ומתן על עסקת חטופים, הכישלון של חמאס לא יתורגם להתפשרות בעמדותיו.
- צריך לחזור לפרופורציות, ולא לעבור מסקנדל לפסטיבל. הדרך עוד ארוכה והאתגרים האסטרטגיים לא פחתו: לחץ בין-לאומי, הצפון נטוש, חמאס משקם את יכולותיו בהיעדר כל תחרות מולו בתחום השלטון האזרחי על הרצועה, ועוד 120 חטופים בעזה.
- עלינו לא למהר ולהסיק מסקנות ביחס לתנאי השבי של חטופינו בעזה. אף אחד מאיתנו לא יודע מה עבר עליהם וראוי שלא נעסוק בזה עכשיו. בואו ניתן להם להחלים בשקט, וכשיהיו מוכנים הם יספרו את מה שעבר עליהם.
>>> אלוף (במיל') תמיר הימן הוא ראש אמ"ן לשעבר, כיום ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)