במדינת ישראל של 2024, תלמידי בית הספר כמעט שקופים. הם באמת לא מעניינים אף אחד. סביר שגם שנת הלימודים הבאה לא תתחיל במועדה בתיכונים, ואם תתחיל - תקבלו על זה הודעה בזמן פציעות, ממש כמו שהיה ב-31 באוגוסט אשתקד.
העובדות מדברות בעד עצמן: מי שמסיים היום את שנת הלימודים יוצא משער בית הספר בלי תעודה ביד, אין לה או לו מושג מה ציון המגן שקיבל ואם כדאי לגשת למועד ב' או להסתפק במועד א'. זהו סיום מאוד לא חגיגי אחרי כמה שנים שבהן, איך לומר, לא ממש פינקו כאן את בני הנוער.
בתקופת הקורונה הם היו בבית כמעט שנה. בשנה שעברה יו"ר ארגון המורים רן ארז ועיצומיו מנעו מהם טיולים שנתיים, מסעות לפולין ומסיבות סיום. גם במהלך השנה האחרונה הם שבתו מדי פעם, ולא יצאו מחוץ לכותלי בית הספר. מעל לכול - תוסיפו מלחמה שמטלטלת את עולמם של בני הנוער.
לא אכניס אתכם ללב המשא ומתן. בגדול, אנשי משרד האוצר ושר החינוך יואב קיש מאשימים את רן ארז בזה שאין הסכם. הם כמעט חתמו ב-31 באוגוסט, אבל מאז, לטענתם, רן ארז חזר בו מכל ההבנות. רן ארז טוען, מצידו, שהוא דווקא מסכים להתגמש אבל לא באמת יושבים איתו על הפרטים. ארז ודרישותיו מקבלים גיבוי חלקי של הנהגת ההורים הארצית ושל השלטון המקומי.
את מי בקושי שומעים בסיפור הזה? את שר החינוך קיש, שחושב שזה לא לכבודו לשבת בחדרי המשא ומתן. קיש בטוח שהוא נמצא מעל כל האירוע הזה. הוא שולח שליחים שלא פוצים פה בישיבות ולא מזמן אליו את האנשים הרלוונטיים. הוא טוען שהוא מאוד מעורב ומכיר את כל הפרטים מקרוב, אבל ברור שאם היו יושבים בחדר עד שיצא עשן לבן - זה היה נגמר אחרת. בינתיים, רן ארז ומשרד האוצר מנהלים לקיש את המערכת
בינתיים, בגלל שאין הסכם, משרד האוצר קיצץ למורים בשכר (מנכים את המקדמה שקיבלו על חשבון ההסכם שהיה אמור להיחתם). הכוונה היא לקצץ 400 שקלים למשך חצי שנה. אבל רגע, מה המורים עשו רע למישהו? במה הם אשמים? ב-75% מבתי הספר חסרים מורים, ב-54% מבתי הספר יש חוסר של עשרה אחוזים מהצוות. אז איך זה עוזר בדיוק? מי שומר על המורים בסיפור הזה?
אם נחזור רגע לנפגעים העיקריים מהמצב, בני הנוער, מדהים לחשוב שרבים מהם יצטרכו בעוד כמה חודשים להתגייס לצבא ולצאת להגן על המולדת. הם צריכים כעת להוקיר תודה למדינה שלא טרחה להילחם למענם. משרד החינוך מודד היום בתי ספר לפי אחוזי גיוס לצבא ויציאה לשנת שירות, אך את עצמם הם כלל לא חושבים למדוד.