עיכובם לחקירה של אפי נוה ונשיא המחוזי לשעבר אורנשטיין הבוקר (שלישי) הוא אות חיים מבורך מכיוון היועצת המשפטית לממשלה ואגף החקירות במשטרת ישראל. לאחר כמה שנים שבהם לא נפתחה חקירת שחיתות ברמה הארצית בלהב 433 ונראה היה שאפשר להספיד את עבירת הפרת האמונים, נפתחה השבוע גם בדיקה בפרשת מירי רגב, ועתה גם חקירה פלילית בפרשת אפי נוה.

הסיבות לשיתוק שאחז לכאורה ביאח"ה מובנות. החל במתקפות האישיות של מכונת הרעל נגד כל פרקליט ושוטר שהיה מעורב בחקירת תיקי האלפים, ולעיתים אף נגד בני משפחתם, וכלה בניסיונות להשתלטות עוינת של השר בן גביר על משטרת ישראל, ומעורבותו האישית בקידומם של שוטרים. לכן, יש לברך על אותות החיים שהתגלו במאבק בשחיתות ולקוות שיש כאן תחילתו של מפנה.

על פי הקלטות שפורסמו, החשד כאן הוא ליחסי תן וקח בין אפי נוה, אז ראש לשכת עורכי הדין, לבין השופט אורנשטיין בקשר למינויו לנשיא המחוזי, מינוי שהיה לנוה ולמשרדו עניין אישי בו. חשדות כאלו מחייבים חקירה פלילית והוצאת כל חומרי החקירה לאור השמש, זאת כדי לבדוק אם נפל רבב בהתנהגותם של המעורבים. גם אם לאחר חקירה יתברר שלא, ויש לקוות שכך, כדי להשיב את אמון הציבור בתהליך מינוי השופטים.

אפי נוה ואיתן אורנשטיין (צילום: אבשלום שושני, אריק סולטן, פלאש 90)
חייבים להשיב את אמון הציבור בתהליך בחירת השופטים, נוה ואורנשטיין | צילום: אבשלום שושני, אריק סולטן, פלאש 90

חקירתם באזהרה של נוה ואורנשטיין במקביל הוא צעד חקירתי מתבקש, לאחר שאפי נוה התראיין אצל גיא פלג והחל, במה שיכול להתפרש כניסיונות שיבוש חקירה, הן במתן פומבי לגרסה להקלטות המפלילות לכאורה, והן באיומים מרומזים כלפי רשויות אכיפת החוק בטענה שיש לו קלטות נוספות.

בסיבוב הקודם של פרשת אפי נוה, שכונתה "מין תמורת מינוי", החליט המשנה לפרקליט המדינה שלא להעמיד לדין את אפי נוה ואתי כרייף בעבירה של הפרת אמונים, לאחר שקבע שאין די ראיות שיבטיחו סיכוי סביר להרשעה, זאת משום שלא ניתן לדעתו להשתמש בחומרים שהושגו שלא כדין מהטלפון של אפי נוה, תוך פגיעה בפרטיותו, להוכחת עבירה זו שחומרתה פחותה מעבירת השוחד שלא נמצאו לה ראיות במקרה שם, לדעתו.

בכך שגתה הפרקליטות. עבירת הפרת אמונים, כשהיא מבוצעת בנסיבות מחמירות כמו בהקשר של מינוי שופט, עשויה להיות אף חמורה משוחד, ומצדיקה בהחלט שימוש גם בראיה שהושגה שלא כדין, שכן בישראל אין תחולה לעקרון "פירות העץ המורעל", והעקרון המרכזי במשפט הפלילי הוא חשיפת האמת ולא הענשת המשטרה. בהתאם להלכת יששכרוב, בית המשפט הוא שמחליט ומאזן בין הפגיעה בחוק אגב השגת הראיה לתועלת הציבורית שבשימוש בה. יש לקוות שבמקרה זה, גם אם לא יתגבש חשד לשוחד אלא "רק" בעבירה של הפרת אמונים, יוחלט לעשות שימוש בראיות גם אם הושגו תוך הפרת החוק ופגיעה בפרטיות, וזאת בשל האינטרס הציבורי הרב בנקיון הליך המינוי של שופטים.

הועדה לבחירת שופטים
גם עכשיו, צריך להחזיר את האמון בהליך בחירת השופטים (ארכיון)

החקירה הזו גם מעוררת טענות שיש להוציא את נציגי לשכת עורכי הדין מן הוועדה לבחירת שופטים. אולם, שינויים בהרכבה של ועדה זו יש לעשות, אם בכלל, רק ברוב גדול בכנסת ותוך הסכמה רחבה הדרושה לכל שינוי חוקתי. בינתיים יש לדרוש מלשכת עורכי הדין התקנתם של כללי אתיקה מחמירים שיבטיחו שנציגי הלשכה בוועדה לא יהיו, עורכי דין המופיעים בבתי משפט או הקשורים למשרדים העוסקים בליטיגציה, וכן הגברת השקיפות לגבי המלצות הלשכה, והגבלת מעורבותו של ראש הלשכה בהליכי הבחירה.

הפתיחה בחקירה בתיאום עם היועמ"שית לממשלה הינה אם כן משב רוח רענן, ותשובה ניצחת לאיומים המרומזים של אפי נוה, ומבהירים כי להב 433, אגף החקירות במשטרת ישראל, פרקליטות המדינה והיועצת המשפטית לממשלה, אינם מפחדים, והם מבינים היטב את תפקידם, ונחושים להאבק בשחיתות השלטונית למרות הכול, ועל כך הם ראויים כולם לברכה.

>>> עו"ד יהודה שפר שימש כמשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית