מירי רגב חושבת שהממשלה עושה "דברים מדהימים". הרי כבר חודשים ארוכים שעשרות אלפי ישראלים מהצפון והדרום מבלים, לטענתה, במלונות על חשבון הממשלה. זו התגובה הבלתי נתפסת ברמות הניתוק שלה, שקיבלנו לתחקיר החשוב של רביב דרוקר. לטענת רגב, הממשלה גם הקציבה תקציבים לדרום ולצפון. גם הטענה הזו היא שקר. אבל איך נדע בדיוק? לא נדע - כי הממשלה הרגילה אותנו לכך שמידע שאמור להיות שייך לציבור - לא מגיע לציבור, אלא אך ורק באמצעות הדלפות או לעיתים נדירות, עובדי מדינה שמצפונם ייסר אותם והפכו לחושפי שחיתויות. אבל האנשים האלה הם נדירים, כי כמו שהתרגלנו לחוסר השקיפות ומתן דין וחשבון, גם המגזר הציבורי התרגל לפוליטיקאים כמו מירי רגב. אגלה לכם סוד: כולם ידעו איך מירי רגב עובדת. לא מדובר רק בצוות הקרוב - להתנהלות שלה יש מאות עדים במעגלים הקרובים ואלפים בדרגי הביניים.
זכור לי רגע אחד בלתי נשכח שאירע לפני טקס שנת ה-70 למדינת ישראל. השרה רגב קיבלה מנתניהו את האחריות לניהול החגיגות, בצד תקציב ענק של 108 מיליון שקלים. זימנתי את הנהלת משרדה לוועדת השקיפות כדי לברר מה קורה בכסף, אך במשך חודשים הם סירבו למסור פירוט. הגרוטסקיות של הסיפור הגיעה לשיא כשראש המטה למנכ"ל שלה התייצב בוועדה וטען שהם לא מגלים לאן הכסף הולך כי הם רוצים "להפתיע את הציבור". האמת, רמת האופורטוניזם והניצול של כסף ציבורי היו באמת מפתיעות. המנגנון והמניעים - פחות. חפרנו בנתונים, וגילינו שתקציב המופע המרכזי נופח מ-8 מיליון שקל ל-21 מיליון. יש מי שיזכרו שקליפ מיוחד שרגב הפיקה לפתיחת החגיגות עלה לא פחות מ-600 אלף שקלים, והכוכבת שלו היא מי אם לא רגב בעצמה. 12 מיליון שקלים הלכו לפרסומות שהאדירו את רגב והמשרד שלה, והיתר לחגיגות ברשויות המקומיות - כשרובו המוחלט של התקציב עלול להיות מחולק על פי שיטת הרמזור לרשויות של הליכוד. הרבה "יהלומים" אפשר היה לקנות בתקציב הזה, במקום שיגיע לשירותים חשובים לציבור כמו חינוך ורווחה. גם רבים מהכרטיסים לטקס חולקו למקורבים. היה קשה למצוא נקודה כשרה אחת בניהול האירוע. לחלק מהדברים הללו מבקר המדינה התייחס בדוח חריף. אבל האם זה מנע מנתניהו לקחת את רגב לתפקידים בכירים יותר? והאם זה גרם לתרעומת בקרב מצביעי הליכוד? ממש לא.
וזו השאלה המרכזית שצריכה לעלות מהתחקיר. ההתנהלות של רגב היא לא יוצאת דופן בקרב חברי הממשלה. פרקטיקות כאלה מתגלות כל הזמן במשרדים שונים, הם הפכו לתרבות ההפעלה של הממשלה הזו. מגניה אומרים - "ואם יעלו אחרים לשלטון, הם לא יהיו מושחתים?". ובכך פותרים את עצמם מהדיון. זה בדיוק מה שהמושחתים האמיתיים רוצים שנאמין: שכולם כמוהם, ולכן אין שום בעיה להמשיך לתת להם כוח, ואין בעיה עם ראש ממשלה מושחת (על בסיס ההנחה המשונה בפני עצמה שאם כולם מושחתים, כבר עדיף את המושחתים מהקבוצה שלך). כך, צעד אחרי צעד, מחריבים את המגזר הציבורי.
את התוצאות אנחנו מרגישים בכיס ובשירותים החברתיים. בכבישים מסוכנים מדי שגורמים לתאונות דרכים, במעונות יום לילדים עם צרכים מיוחדים שסובלים מתנאים מזעזעים. השבוע הודיע שר החינוך ששעות הלימודים בחינוך המיוחד יקוצרו - כי אין תקציב. קו ישיר מחבר בין התרבות הפוליטית של מירי רגב לזה שמשפחות החינוך מיוחד לא יזכו לשירות בסיסי שבלעדיו קשה לקיים חיים נורמליים.
בהיעדר פיקוח, השחיתות חוגגת
ובחזרה למפוני הצפון והדרום: אין לי ספק שאת הכספים הם לא יקבלו מהממשלה הזו. רגב, סמוטריץ', סטרוק וכל החבר'ה כבר יגזרו קופונים פוליטים ויעבירו את הכסף לחברים בהתנחלויות ובמפלגה. מה אכפת להם? הרי התרגלנו.
בשבוע שעבר קיבלתי פסיקה מבג״ץ לעתירה שהגשתי בדרישה לחשוף את מערכת "מרכבה", שבה מתועדות כל הוצאות המדינה (למעט הוצאות ביטחון). לעתירה הצטרף לאחרונה חבר הכנסת ולדימיר בליאק, אחרי שראה בעצמו בוועדת הכספים שהממשלה מסתירה מהכנסת מידע שלא מאפשר לח"כים לפקח על התקציב. אם המערכת הייתה נחשפת, היה ניתן לעקוב בזמן אמת אחרי מה שרגב וחבריה עושים בכסף שלנו, ולעצור את השחיתות לפני שהכסף נעלם.
לאחר 6 שנות דיונים, שניים משלושת שופטי בג״ץ הסכימו שאכן הצדק הוא שהמערכת תהיה חשופה לח"כים בכדי שיפקחו על התקציב, אבל רק שופט אחד פסק שיש לחייב את האוצר לפתוח אותה, ונשאר במיעוט בנושא. אין כל מניעה חוקית או ביטחונית בכך - אבל אין רצון, לא במשרד האוצר שאמור לשקול רק שיקולים מקצועיים, ובטח שלא בחזית הפוליטית. לצערי, גם חברי הכנסת ממעטים להגיע לוועדת הכספים ולשאול שאלות שיגבירו את הפיקוח והשקיפות על כספי ציבור.
אם אנחנו רוצים לעצור את השחיתות של רגב ושל הממשלה - ושל כל ממשלה אחרת שתבוא בעתיד, מימין ומשמאל - אנחנו מוכרחים כולנו להתגייס לקרב הזה. גם בדרישה לשקיפות, אבל גם ברגליים: להתמודד למשרות במגזר הציבורי ובפוליטיקה, ולבנות תרבות של יושרה ושירות ציבור אמיתי מבפנים. עלינו לזכור שבסוף, הסיבה העיקרית שחברי הכנסת בימין נאמנים כל כך להפיכה המשטרית היא שבלי שומרי סף וייעוץ משפטי, חגיגת השחיתות והביזה תהיה קלה בהרבה. בלי מבקר מדינה, בלי ועדת שקיפות ובלי שום גבולות, אפילו תירוצים מגוחכים לא יהיה צריך לחבר. חצי דרך לשם הממשלה כבר עשתה, וכמו שראינו בשבוע שעבר, מחדל שבעה באוקטובר הוא לא סיבה לעצור מבחינתה, אלא להפך - הזדמנות לגמור את העבודה.
>>> סתיו שפיר היא יזמת חברתית, ח״כ לשעבר ויו״ר ועדת השקיפות