שמונה חודשים ארוכים של ירי ואזעקות יום-יומיות הם תקופה ארוכה מספיק כדי לקבוע שהתושבים בצפון משעממים את שאר מדינת ישראל, הממשלה והקבינט.

נסו לחשוב על עצמכם בפעם האחרונה שראיתם על המסך את הרשימה הארוכה של היישובים שמופעלת בהם התרעה, וכמה זמן הקדשתם לחשוב על המציאות של אותם אנשים. הקורא הממוצע של הטור הזה הוא כמובן לא הבעיה, השאלה הזאת צריכה להיות מופנית לכל אותם גורמים שאחראים לדאוג לצפון. איפה צה"ל, שמאפשר מציאות של שטח מלחמה בתוך גבולות ישראל ללא שום שינוי באופק? איפה שרי הממשלה, שממעטים להגיע ליישובים, להסתכל ולהביט בעיניהם של תושבים ששומרים על הגבול בשביל כולם? מתי תגיע החלטה לעצור את האסון שעובר על חבל ארץ שלם?

מאבדים את הצפון - פרויקט מיוחד

הבעיה של הצפון היא שלמרות האירועים הדרמטיים וההיסטוריים שמתרחשים, האזור כולו נדחק לשולי סדר היום. הטבח הנורא ביישובי העוטף ומערב הנגב, הלחימה המתמשכת בעזה שגובה קורבנות רבים, הדאגה שמכווצת את הנשמה של כולנו לחטופים בשבי חמאס - כל אלו לא משאירים מקום כמעט לעסוק בנושאים אחרים. ועדיין, מי שלא יביט עכשיו על מה שקורה בגליל, עלול להיות מופתע בתום המלחמה כשהאזור כולו יקרוס מבחינה חברתית וכלכלית.

מדינת ישראל קיבלה החלטה לפנות כ-60 אלף תושבים מ-48 יישובים במטרה לשמור על ביטחונם. כל אדם כזה זוכה, ובצדק, לפיצוי כספי נדיב לכל אורך התקופה - כך נוצר מצב שמשפחות העתיקו בפועל את חייהן לאזורים אחרים בארץ. הן מתאקלמות שם בתנאים נוחים, ורבות מהן לא יחזרו. למעשה, המדינה מממנת "רילוקיישן" לתושבים במרכז הארץ ובתנאים נהדרים. כבר עכשיו, נתונים של מרכז הידע במכללה האקדמית תל-חי מצביעים על כך שכ-30% מהתושבים שבתום המלחמה לא ישובו לבתיהם.

ובזמן שהמפונים מקבלים מענה מסוים מהמדינה, עוד עשרות אלפי תושבים חיים סמוך לאזורי הפינוי ואף אחד לא מדבר איתם. אלו יישובים שסמוך להם הוקמו סוללות תותחנים, מתקני צבא ושטחי כינוס. ככל שעובר הזמן, הלחימה מתרחבת גם אליהם, אך הם אינם עומדים בשום פרמטר של המדינה כדי לזכות לפיצוי כלשהו.

בשיחה שלי עם גורם צבא בכיר לאחרונה, הוא התייחס למצב המלחמתי המתמשך ואמר שמבחינה צבאית צה"ל הכה קשות את חיזבאללה וגרם לנזקים דרמטיים שישפיעו בעתיד על הגבול. ואולם הוא גם הודה שארגון הטרור השיג "הצלחה אסטרטגית" בפינוי אוכלוסייה לזמן כה ממושך.

לכן, גם אם המלחמה בצפון תסתיים מתישהו בהישג צבאי או מדיני, הבעיה הקריטית תישאר האמון של התושבים במדינה. בכל יום שעובר, משפחות נוספות עוזבות לצמיתות. שיקום חבל הארץ הזה הוא לא רק בניית בתים או עסקים - הוא קהילות שלמות שהתפרקו, ובנייתן מחדש תימשך דורות.

להרחבה ב"אחד ביום":