אם הפרסומים נכונים, המדרגה הראשונה בלחץ על חיזבאללה נפתחה ביום שלישי ב-15:30 אחר הצוהריים. במשך חצי שעה התפוצצו אלפי זימוניות שהיו בידי מחבלי חיזבאללה ברחבי לבנון וסוריה. אלפים נפצעו, בתי החולים הוצפו במספר רב של פצועים, מעל ומעבר ליכולת הקיבול.
המדרגה השנייה התרחשה ביום רביעי בשעה 17:00, כאשר בנוסף לזימוניות התפוצצו גם מספר רב של מכשירי קשר. מכאן ואילך חיזבאללה בסחרור. התמונה לא ברורה לו ומטוסי נוסעים התמלאו בפצועים בדרכם לטיפול בבתי חולים באיראן.
המדרגה השלישית נגד חיזבאללה יצאה אל הפועל אתמול, יום שישי אחר הצוהריים. בתקיפה נקודתית במרכז הדאחיה בביירות נהרס בניין מגורים שבמרתפיו הסתודדו רמטכ"ל חיזבאללה איבראהים עקיל וצמרת הפיקוד של כוח העילית של הארגון - כוח רדואן. ככל שהתסריט הזה נשמר, חיל האוויר פועל בביטחון וביעילות - בתנאים שמקנים לו יתרון.
המסרים המדיניים וההצהרות הברורות
ראוי היה שלאחר הפיצוץ המוצלח של הזימוניות ומכשירי הקשר, כשחיזבאללה בסחרור ואמצעי הפיקוד והשליטה שלו מנוטרלים, תנוצל ההזדמנות וצה"ל יפתח בהתקפה רחבה באוויר, ביבשה ובים. זה לא קרה.
בתקופה רגילה, האירועים הללו, כולם ביחד וכל אחד מהם בנפרד, היו מציתים מיד מלחמה כוללת מול לבנון ובסבירות גבוהה הם היו מביאים למעורבות שלוחי איראן נוספים, ואף של איראן עצמה. עד כה הצדדים שומרים על ריסון, עוצמת האש גוברת, אבל למעט התקיפה הכירורגית בדאחיה - שטח האש מתוחם בין קו רוחב העיר צפת בדרום וקו רוחב העיר צידון בצפון.
כל אחד משלושת השלבים מלווה בהעברת מסרים בכל הערוצים המדיניים ובהצהרות ברורות שאין בכוונתה של ישראל להרחיב את האירוע למלחמה כוללת.
ישראל לכודה במעשה לא גמור
בשתי החזיתות – עזה ולבנון, ישראל לכודה במעשה לא גמור. בעזה לא נמצאה הדרך להקים שלטון חליפי לחמאס ולסיים את הלחימה לטובת השבת החטופים, ובצפון, כבר 11 חודשים, 90 אלף ישראלים עקורים מבתיהם, אין הסדר מדיני ואין מלחמה.
בלית ברירה, ממשלת ישראל מקווה שלחץ צבאי בעזה יביא לשחרור החטופים ולחץ צבאי בשיטת המדרגות בלבנון ירחיק את כוח רדואן מהגבול ויביא לשובם הביתה של העקורים בצפון. למרבה הצער, בינתיים בשתי החזיתות הלחץ הצבאי לא משיג את המטרה המדינית. אנו בהתשה מתמשכת בשתי החזיתות. מועד הסיום איננו ידוע.
עד לפני חודשים ספורים הלחץ המדיני לעצור את הלחימה בעזה התמקד בהחזרת החטופים, הסדר מדיני-אזורי בין ארצות הברית, סעודיה וישראל, ובתמיכת המדינות המתונות. נכון לימים אלה התוכנית הזו נחשבת אבודה.
שר הביטחון הצהיר השבוע שמרכז הכובד הצבאי עובר לצפון. ההנחה היא שהאיומים ופעולות צבאיות בהחמרה מדורגת יגרמו לנסראללה לחתום על הסכם נסיגה. אלא שאי אפשר להסתפק בהסטת מרכז הכובד הצבאי לצפון ולהזניח את הקשר המדיני למצב בעזה.
ממשלת ישראל חייבת לשוב ולקבוע את מהלכיה, תוך שמירת הקשר ההדוק בין חזית עזה לחזית לבנון. עליה להסתפק בינתיים בהישגים בעזה, להחזיר את החטופים, ולסלול את הדרך לכך שמלחמת המדרגות תספיק כדי להביא להסדר מדיני בצפון.
>>> אלוף (במיל') איתן בן אליהו הוא מפקד חיל האוויר לשעבר