השאלה החשובה ביותר שאנחנו צריכים לשאול בנוגע למלחמה אפשרית בלבנון היא - מול מי אנחנו נלחמים? האם האויב שעליו אנחנו מדברים הוא ארגון חיזבאללה או מדינת לבנון? אם ישראל תחליט שהיא יוצאת למלחמה רק נגד חיזבאללה, היא גוזרת על עצמה הפסד כבר ביום הראשון.
במילים יותר חדות - אין לישראל יכולת לנצח באמת את חיזבאללה ואין לה יכולת להשמיד מאות, או אלפי טילים וכטב"מים מכל מיני סוגים. יכולת האחיזה של חיזבאללה בהמשך הלחימה היא מאוד גבוהה. זו תהיה תבוסה נוראית, בעוד שכל עורף מדינת ישראל, לרבות תשתיות לאומיות, ישותקו לחלוטין.
הדבר היחיד שיכול לייצר מציאות אחרת הוא מלחמה נגד מדינת לבנון. אף אחד בעולם לא רוצה לראות את הרס לבנון - לא הסעודים, לא הצרפתים, לא האמריקנים, לא תושבי לבנון וגם לא איראן. האדם שהכי חושש מהרס לבנון הוא חסן נסראללה. המנהיג של חיזבאללה הוא לא כמו סינוואר, הוא מחשיב את עצמו פטריוט לבנוני, שמגן על לבנון ואכפת לו מהעם שלה.
נסראללה הוא נציג של הלבנונים ומטרתו לשמר את המדינה - זה בסיס הלגיטימיות שלו. הוא מבין שאם מדינת לבנון תמצא את עצמה ללא תשתיות חשמל, תחבורה ותקשורת, בלי נמל ושדה תעופה למשך הרבה שנים ומרכז ביירות יראה כמו מרכז עזה – זה יהיה סופה של חיזבאללה. כל הלבנונים, כולל השיעים, ישאלו אותו את השאלה מדוע הוא הביא את האסון הזה עליהם.
המהלך הזה כרוך בהחלטה ישראלית וכרגע לא נראה שמתקיימים דיונים על כך. כמו כן, האמריקנים אינם מעוניינים בכך. מבחינתם, אנחנו יכולים לפגוע במשגרים של חיזבאללה – אבל לא במדינת לבנון עצמה. ככל שאני יודע, במשך שמונת חודשי המלחמה אף אחד לא ניהל עם האמריקנים את הדיאלוג הזה לגבי השאלה - נגד מי המלחמה שתהיה?
יש חוסר הבנה בקרב הציבור לגבי טבע המלחמות של המאה ה-21. אי אפשר לנצח את חמאס, את החות'ים ואת חיזבאללה. אנחנו חיים במציאות שבה יש מפלצות עם יכולות על-מדינתיות שלא כפופות לשום נורמות, ואנחנו עם יד קשורה - אי אפשר לנצח ככה במלחמות. בעזה עשינו טעות נוראית – עלינו להימנע מלחזור על אותה טעות בלבנון. הדרך היחידה לייצר הרתעה בצורה יעילה יותר ובכך לנצח היא הכרזת מלחמה נגד מדינת לבנון - כפי שפעם ניהלו מלחמות.
>>> אלוף במיל' גיורא איילנד הוא ראש המל"ל לשעבר, ראש אגף מבצעים לשעבר