מפכ"ל המשטרה העביר את ההחלטה על המשך כהונתו לממשלה שבראשה עומד מי שנמצא אף הוא נושא באחריות אישית לאסון במירון.
במציאות הנהוגה בישראל, קובי שבתאי יודע שלבנימין נתניהו, עם עננת הביקורת הקשה שספג מהוועדה, אין היום שום זכות או צידוק להחליט על סיום תפקידו כמפכ"ל. במדינה מתוקנת, רב ניצב קובי שבתאי היה צריך להתייצב עוד הערב בלשכת השר לביטחון לאומי ולהודיע לו על החלטתו לסיים את תפקידו. כך בדיוק עשה, כבר לפני שנה וחצי, ניצב בדימוס שמעון לביא, שהיה מפקד מחוז צפון בעת האסון. ניצב לביא קיבל על עצמו אחריות מלאה והתפטר מהמשטרה.
מצופה היה מקובי "להיות שמעון", אבל זה כנראה לא יקרה.
מאחורי הנימוק ש"בעיצומה של מלחמה לא נוטשים את המערכה", קובי שבתאי יישאר בתפקידו לפחות עד שיסתיימו 6 חודשי ההארכה שעליהם החליטה הממשלה. קשה להבין ולתאר איך הוא ימשיך להנהיג את הארגון עם אמירה כל כך פסקנית של ועדת החקירה הממלכתית, על פיה אלמלא החלטת הממשלה, המלצת הוועדה הייתה לסיים את תפקידו.
המפכ"ל הוא השוטר מספר 1, וככזה הוא משמש דוגמה וסמל. קובי שבתאי הוא קצין אמיץ במיוחד, מעוטר בציונים לשבח ובעל זכויות מפליגות בתרומתו למשטרה. מהיום, אבל, הוא כבר לא אותה דוגמה ואותו סמל. בכל דיון של הממשלה, של סגל הפיקוד, בכל מפגש עם שוטרים ומפקדים - זה יהיה הפיל שבחדר. איך יוכל המפכ"ל שבתאי לחתום על פיטורי שוטרים וקצינים שסרחו או לדון בדיונים משמעתיים בעניינם?
לכן, את מה שעשה ניצב בדימוס לביא לפני שנה וחצי כשהתפטר - קובי שבתאי היה צריך לעשות היום. אם המשטרה באמת חשובה לו - זו יכולה הייתה להיות תרומתו היוצאת דופן לדימוי הציבורי שלה ושל כל החברה הישראלית.