קשב ציבורי מועט ניתן בישראל לאמירותיה ומעשיה של סין במלחמה, למרות היחסים הכלכליים הענפים בין המדינות ולמרות שלפני המלחמה הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו שיבקר בסין, הכרזה שהגיעה כמה ימים לאחר שראש הרשות הפלסטינית ביקר בה ונפגש עם הנשיא שי ג'ינפינג. בפגישה, שנערכה פחות מארבעה חודשים לפני ה-7 באוקטובר, אמר נשיא סין ש"סין הייתה מהמדינות הראשונות להכיר באש"ף ובפלסטין…היא תומכת במעמד חברה מלאה לפלסטין באו"ם…ותמשיך לסייע לפלסטין כמיטב יכולתה, ותעזור לה להקל על קשיים הומניטריים…". לאחר פרוץ המלחמה שבה והדגישה סין את מחויבותה לפלסטינים, כשפחות משבוע לאחר הטבח כינס השליח המיוחד של סין למזרח התיכון ישיבת חירום עם נציגי הליגה הערבית שבה חזר על מחויבות זו. באותו החודש הוא אף ביקר באזור וקרא להפסקת אש ולהזרמת סיוע הומניטרי לפלסטינים, תוך שסירב לציין מעשי חמאס.
בעוד סין התייצבה רטורית לצד הפלסטינים, בפועל, "מיטב יכולתה" שהבטיח הנשיא הסתכם בסכומים די נמוכים. ארצות הברית, המזוהה עם ישראל, תרמה כמאה מיליון דולר לאונר"א. יפן תרמה כשבעה מיליון דולר לאונר״א והתחייבה לתרום 65 מיליון דולר נוספים. לעומת זאת, סין סיפקה עד סוף חודש נובמבר סיוע הומניטרי בסך שני מיליון דולרים בלבד לרשות הפלסטינית ולסוכנויות האו"ם יחד, לצד אספקה בשווי של כשני מיליון דולר נוספים, שהעבירה דרך מצרים.
למרות שהגדירה את עמדתה בנוגע למלחמה "אובייקטיבית", עוד בחודש אוקטובר שוחח שר החוץ הסיני עם מקבילו האיראני ואמר לו שסין "תומכת בחיזוק אחדות המדינות האיסלאמיות" בנושא המלחמה, רק יום לאחר ששוחח עם מקבילו הסעודי ואמר לו שפעולותיה של ישראל חצו את "רף ההגנה העצמית" ושעליה לעצור את "הענישה הקולקטיבית" בעזה. אמירות אלה לא בדיוק אובייקטיביות, בייחוד שבמהלך המלחמה קראה פעמים רבות ל"כל הצדדים" להירגע. סין לא שכחה להוסיף "בייחוד ישראל" כדי להבהיר למי מהצדדים היא מתכוונת.
חוסר האובייקטיביות מצא את דרכו גם למועצת הביטחון של האו"ם, שסין חברה קבועה בה. כבר ב-18 באוקטובר, לפני התמרון הקרקעי, הצביעה סין בעד הפסקת אש בעוד שארצות הברית הטילה וטו. מאוחר יותר באותו החודש, הטילו סין ורוסיה וטו על הצעה אמריקנית שכללה את זכותה של ישראל להגן על עצמה, גינתה את חמאס וקראה לשחרור מיידי של החטופים הישראלים. בחודש נובמבר, סין, נשיאת המועצה התורנית, דחתה את בקשתו של שגריר ישראל באו"ם שרות הלפרין-קדרי, חברה בוועדת האו"ם למיגור האלימות נגד נשים, תתדרך את המועצה על האלימות המינית שהפעילו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר, במסגרת דיון חירום שהתמקד במצבם של הילדים והנשים במלחמה. למעשה, כבר בימיה הראשונים של המלחמה חשפה סין את רצונה להשתמש בהסלמה לצבירת נקודות בעימות המתמשך בינה לבין ארצות הברית, כשהאשימה את וושינגטון בהסלמה בדרך העלולה להוביל לאסון הומניטרי ואת המערב בצביעות המתבטאת בשיח זכויות אדם, תוך התעלמות מהן במלחמה הנוכחית.
גם בסין נרשמה מאז ה-7 באוקטובר עלייה באנטישמיות, וגם בטיפול בה קיים פער בין האמירות למעשים. כשנשאל דובר משרד החוץ הסיני על "גל תגובות אנטישמיות", הוא ענה שהחוק בסין אוסר על הפצת שנאה אתנית, אפליה ואלימות דרך האינטרנט. למרות שהשאלה לא התייחסה למלחמה או לסכסוך, את תשובתו פתח הדובר בכך שסין "קוראת לסיים הלחימה בהקדם…באמצעות הקמת מדינת פלסטין העצמאית". אלא שבניגוד לתשובה החד-משמעית, אנטישמיות רווחת בקרב משתמשים בטיקטוק, הרשת החברתית הפופולרית הסינית. לצד גל האהדה ל"מכתב לאמריקה" שכתב בן לאדן ולצד יוצרי תוכן ישראלים הטוענים שתכניהם נחסמים שלא בצדק, ניסויים הוכיחו שהתכנים האנטי-ישראליים ברשת החברתית נפוצים מאוד, הטיה שהובילה להתפטרותו של אחראי המגזר הציבורי בטיקטוק ישראל. לפי דוח של הליגה נגד השמצה (ADL), האלגוריתם של האפליקציה לא סורק תכנים אנטישמיים ב"מצב תמונה" ומאפשר להאשטגים המובילים לתיאוריות קונספירציה על יהודים להישאר זמינים. החברה אומנם פרטית, אך ניתן להניח שאם סין הייתה מעוניינת למנוע הפצת תכנים אנטישמיים, אנטי-ישראליים ואלימים, היא הייתה עושה זאת. יתרה מכך, באותה התקופה, שדרן ממלכתי סיני אמר שיהודים שולטים במידה לא פרופורציונלית בכסף אמריקני, פרופסור באוניברסיטה ממשלתית סינית השווה את פעולות ישראל לאלה של גרמניה הנאצית, וענקיות אינטרנט בפיקוח ממשלתי קפדני הסירו זמנית את ישראל מהמפות שלהן.
בריאיון בתקופת הקורונה אמר שגריר סין לישראל ש"העם הסיני והעם הישראלי…הציגו באופן בולט את המשמעות של הפתגם 'חבר לעת צרה הוא חבר של אמת'". עם זאת, לנוכח התנהלותה של מדינתו נראה שהיא לא מגדירה טבח חסר אבחנה "עת צרה". זאת ועוד, דברי השגריר לא היו מדויקים, שכן סין מגלה תמיכה מסורתית בפלסטינים אך לא מבטאת זאת בתרומותיה. היא רואה בישראל חלק מהמערב ולכן משתמשת בה כגשר כלכלי לאירופה, אך גם מנגחת אותה במסגרת העימות המתמשך בינה לבין ארצות הברית.
>>> אופיר דיין היא עמיתה במרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וחברת פורום דבורה