מיום כינונה של הממשלה הנוכחית, ולאורך כל השנה האחרונה, שרי הציונות הדתית ועוצמה יהודית עשו ככל יכולתם כדי לעצור את התקציבים והתוכניות אליהן התחייבה הממשלה לטובת מטרות של צמצום פערים בין ערבים ויהודים, קידום פיתוח כלכלי וחברתי, ומאבק בפשיעה המאורגנת. אם עד לאחרונה הניסיונות הללו נבלמו בחלקם, הרי שעכשיו, בחסות המלחמה, ובמסגרת התיקון לתקציב 2024, ודווקא אחרי הצטרפות גורמים "מתונים" לכאורה לממשלה, היא מיישרת קו לימין, ופוגעת באופן אנוש, בלתי סביר ובלתי מידתי דווקא בתוכניות שנועדו לחזק את האוכלוסיה הכי מוחלשת במדינה, ודרך כך, גם את הכלכלה בישראל.

במסגרת אישור תקציב המדינה המתוקן לשנת 2024 אישרה בשבוע שעבר הממשלה קיצוץ בתוכניות החומש לחברה הערבית בשיעור גבוה פי 3 משיעור הקיצוץ הרוחבי בכלל תקציבי המשרדים. בעוד שהקיצוץ הרוחבי עומד על 5%, וגם הוא יפגע כמובן בחברה הערבית כמו בכל אזרחי המדינה, הממשלה החליטה לקצץ בהיקף של 15% בתקציבים של החלטות ממשלה, שכמעט כל התקציב שלהן (88% ממנו) מיועד לחברה הערבית.

חשוב להזכיר שהתוכניות לחברה הערבית המיועדות לקיצוץ אינן כספים קואליציוניים או הטבה שהממשלה מחלקת לאזרחים הערבים. מדובר בתוכניות שנועדו לסגור פערים שנוצרו במשך עשרות שנים של אפליה, אשר פוגעים באופן חמור בזכויות בסיסיות של האזרחים הערבים, ושהנצחתם עלולה למוטט את הכלכלה בישראל. התוכניות נועדו גם על מנת להיאבק בפשיעה הרצחנית שגבתה רק בשנה האחרונה מחיר כבד מנשוא של 244 נרצחים, ושהארגונים שמחוללים אותה צמחו אף הם על קרקע של הזנחה ואפליה ארוכת שנים. היישום של התוכניות, על אף שלא היה חף מאתגרים, הצליח להביא לעליה ניכרת בשיעורי תעסוקת הנשים הערביות - מ-33% בשנת 2014 לכ-45% בשנת 2022, לצמצם את הפער בתחולת העוני בין יהודים וערבים ב-19% בין השנים 2014-2018, ולהכפיל את שיעור הסטודנטים הערבים לתואר ראשון (מ-3.9% ל-7.3% בין השנים 2020-2010).

ועדיין, נותרו פערים עצומים בכל תחומי החיים בין יהודים וערבים. כך למשל, כ-39% מהאוכלוסיה הערבית היא ענייה, לעומת 11% בלבד מהאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית, גברים יהודים משתכרים כמעט פי 2 מגברים ערבים, וכ-95% מהיישובים הערביים נמצאים ב-4 האשכולות הנמוכים מבחינת דירוג סוציו-אקונומי, לעומת 17% בלבד מהיישובים היהודיים.

קיצוץ דרסטי, כפי שמקדמת הממשלה בתקציבי תוכניות החומש לחברה הערבית, משמעותו היפוך המומנטום של השנים האחרונות - מהתחלה של תיקון, להחרפת ההזנחה והאפליה. מגמה כזו תחריף את העוני והאבטלה, שכבר התחילו לטפס בשיעורים גבוהים ביחס לציבור היהודי בעקבות המלחמה, תגדיל את דריסת הרגל של ארגוני הפשיעה ביישובים הערביים, ותביא אותם למצב של קריסה. את המחירים ישלמו בטווח הקצר האזרחים הערבים, אך אין ספק שבטווח הבינוני והארוך - החברה והכלכלה בכללותם ייפגעו אנושות.

המלחמה פוגעת גם באזרחים הערבים

הקיצוץ בתכניות החומש לחברה הערבית מתווסף לתהליכים שהחלו עם תחילת המלחמה, שביחד מביאים לפגיעה מהותית וקשה באזרחים הערבים, במעמד החברה הערבית וביחסי יהודים-ערבים: מאז ה-7 באוקטובר, סובלת החברה הערבית מהשלכותיה הקשות של המלחמה בתחומים רבים. כך, למשל, בתחום העסקים והתעסוקה, עסקים קטנים נפגעו מירידה בהכנסות כתוצאה מהמלחמה ומחרמות, וכבר בימים הראשונים למלחמה, עובדים ערבים במקומות עבודה מעורבים עברו מסע של השתקה, דיכוי ודה-לגיטימציה מוחלטת לשייכותם וזהותם הלאומית, מסע שהפך מהר מאוד למסע רדיפה והסתה והביא להשלכות משמעותיות על שיעורי האבטלה ועל חווית העובדים הערבים במקומות עבודה. גם בחינוך ואקדמיה הוגשו אלפי תלונות בגין התבטאויות של סטודנטים ואנשי סגל מהחברה הערבית, שרובן התבררו כתלונות על התבטאויות שאינן חורגות מגבולות חופש הביטוי, ומספר לא מבוטל של מורות ערביות במערכת החינוך העברית עברו מסע של רדיפה והשפלה בתוך בתי הספר. מגמות דומות של רדיפה והסתה מתקיימות גם במערכת הבריאות, במדיה, בכלי התקשורת ובמרחבים הציבוריים. בנוסף ובמקביל, האזרחים הערבים חווים תחושת פחד וסכנה ממשית כתוצאה ממדיניות ההתחמשות שמוביל השר בן גביר, והשלכותיה הצפויות על הביטחון האישי של האזרחים בכלל, והאזרחים הערבים בפרט.

מעבר לפגיעה כלכלית, זוהי פגיעה ביחסים בין האזרחים, וביכולת להמשיך ולקדם חברה משותפת.

עצירה של הקיצוצים עכשיו יכולה לסמן תחילתו של תהליך שיקום לנזקים הרבים שנגרמו מאז פרוץ המלחמה, אבל היא בהחלט לא הסוף - בנוסף להקפאת הקיצוצים, ולהקצאה של משאבים לצורך שיקום הנזקים הכלכליים והחברתיים שנגרמו לחברה הערבית בחודשים האחרונים יש לפעול לאלתר לשיקום היחסים בין ערבים ויהודים ולקדם שוויון מהותי, אזרחי ולאומי, בין החברה הערבית והיהודית, בכל תחומי החיים. 

הקיצוצים בתוכניות החומש יגיעו בקרוב לדיון בוועדת הכספים של הכנסת. לחברי הוועדה יש הזדמנות אחרונה לעצור את הטירוף, ולמנוע אסון שיהיה בכייה לדורות.

>>> רגד ג'ראיסי ועופר דגן הם מנכ"לים שותפים של עמותת סיכוי-אופוק, הפועלת לקידום שוויון וחברה משותפת בין האזרחים הערבים והיהודים במדינה