גיא פלג

באדיבות ממשלת נתניהו השישית יוסדה הערב (שני) המהפכה החוקתית השנייה. אותה ממשלת נתניהו, שהכריזה מלחמה על מערכת המשפט, הכריזה מלחמה על בית המשפט העליון, שביקשה להשתלט על הוועדה לבחירת שופטים, שביקשה לקצץ בסמכויות בג"ץ, קיבלה היום את מורשתה של הנשיאה לשעבר אסתר חיות.

יש הבדל משמעותי בין אמירות מצד שופטי בג"ץ שאומרים שבג"ץ יכול לפסול חוק יסוד, לבין קביעה כפי שקבעו היום 12 שופטים בפסק הדין שלבג"ץ יש סמכות לפסול חוק יסוד ופסילה בפועל של חוק יסוד. יותר מזה - השופטים הבהירו היום לכנסת ישראל: אתם לא יכולים לעשות מהחוקים משחק. אתם לא יכולים לחוקק חוק יסוד כאילו הוא חוק רגיל. ואם חוק היסוד שתחוקקו יעמוד בסתירה לגרעיניים הקיצוניים של הדמוקרטיה, אנחנו נפסול גם אותו.

הכותרת הגדולה של פסק הדין הדרמטי הזה של בג"ץ הוא 12 מול 3 שופטים (בשאלת הסמכות), ולא 8 מול 7 (בשאלת הפסילה).

אמנון אברמוביץ'

ליבת הקמפיין, קריאת הקרב הייתה - לבית המשפט העליון אין סמכות לפסול חוקי יסוד. כך רצו בכל המודעות וההודעות בכל מקום. היום, בית המשפט קבע ברוב מכריע שיש לו סמכות כזאת.

טוב שפסק הדין הזה בא כעת, גם אם זה בזמן המלחמה. זאת משום שאם מעמד בית המשפט היה נפגע בעולם, מהרמטכ"ל ועד אחרון הטוראים, כל מי שנמצא בעזה או פועל בגדה המערבית היה עלול להיעצר ולעמוד לדין או בבית הדין בהאג או במדינות בעלות שיפוט אוניברסלי כמו בריטניה, גרמניה, בלגיה או ספרד.

יש הלימה בין דוחפי ההפיכה המשפטית לבין אלה שיחסם לארצות הברית, צה"ל והמלחמה היה מחפיר: יריב לוין שקרא לנשיא ג'ו ביידן "משת"פ של המחאה", סמוטריץ' קרא לו "לא להתערב", קרעי קרא לטייסים ללכת לעזאזל ורוטמן אמר שהוא רוצה שילדים יהודים יסתובבו בחופשיות בעזה.

לסיכום, לגבי תגובתו של שר המשפטים לפסיקה - נדמה לי שמעולם לא גרם משפטן קלוש כל כך, נזק גדול כל כך, למדינתנו האחת והיקרה כל כך.

דנה ויס

אני חושבת שהמשמעות הדרמטית של פסיקת בג"ץ היא שבית המשפט העליון במדינת ישראל מבהיר שיש כאן עדיין דמוקרטיה מהותית. ומהבחינה הזו, רוב בכנסת לא יכול לעשות מה שהוא רוצה, לחוקק חוק יסוד ולהיות חסין מביקורת שיפוטית. הם מדגישים שיש עקרונות למדינה הזאת ויש הפרדת רשויות. לא יכול להיות מצב ששרים וראש ממשלה ישימו את עצמם מעל כל דין. יהיה דין ולא יהיה דיין. הם יוכלו לעשות כל מה שהם רוצים ולא ניתן יהיה לעצור אותם.

ללא ספק, מדובר באקורד הסיום של אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון בשש השנים האחרונות. סך הכול קריירה של 33 שנה מבית משפט השלום ועד בית המשפט העליון. אבל יש כאן עוד אישה שצריך להזכיר אותה וזו היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. ביחד, שתי הנשים הללו, מהרגע הראשון כששר המשפטים יריב לוין הכריז על המהפכה המשפטית, הן עמדו בחזית. אנחנו זוכרים מה עברה גלי בהרב מיארה בממשלה הזו מהשרים, בלי הגיבוי של ראש הממשלה. היא אמרה את החוק הזה צריך לפסול, היא הדגישה שמדובר ב"חור שחור" קונסטיטוציוני, שזה יגרום לפגיעה בשוויון ולמעשים שלא ייעשו מבחינה ציבורית. הן אלה בסוף שעמדו בחזית, וזאת המורשת שלהן.

עמית סגל

יש נושאים שמוטב היה שיחכו לשש אחרי המלחמה, לא לשש ארבעים וחמש תוך כדי המלחמה. אבל ועידת הנשיאים של בית המשפט העליון - הפורשת אסתר חיות והזמני עוזי פוגלמן - הדהירה את עמיתיהם לפסיקה במהירות בזק. השיא היה היום (שני), כאשר עוד טרם הוכן פסק הדין כבר נדרשו השופטים להאיץ את הניסוחים האחרונים, שמא יודלפו עוד.

לחיות היה חשוב פעם גיבוש רוב. היא הביאה לרוב של 11-0 בפסק הדין של הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו אחרי כתב האישום. אין ספק שהיא מודעת היטב למשמעות ההרסנית של רוב כה דחוק, הכי דחוק, בזמן הפציעות של כהונתה, על מעמד בית המשפט העליון. "חוק יסוד: החקיקה" הבלתי נמנע יסדיר את העניין הזה מהכנסת הבאה.

את החקיקה הזו לא הביאה רק התנהלותה חסרת התקדים של חיות. גם התנהגותה הדורסנית של הקואליציה הובילה אותה למצב האומלל שבו לאחר שנה של הרעשה כבדה היא ניצבת עם אפס הישגים משפטיים, ולמעשה בגירעון. גם השופטים השמרנים, סולברג ואלרון, כיבדו את עמיתיהם יותר משאלה כיבדו את עצמם, ולא עיכבו את ההחלטה עד לפרישת עמיתותיהן, כפי שעשה בעבר הנשיא גרוניס.

דפנה ליאל

אם חוק יסוד ביטול עילת הסבירות היה אמור להיות אקורד הסיום של הרפורמה המשפטית ובמשך שנים אף אחד לא היה רוצה לגעת בנושא הזה, עכשיו כבר ברור שיהיה רצון להסדיר את זה בכנסת הבאה. בקואליציה כבר מבהירים שלא נאמרה המילה האחרונה.

מקריאת פסק הדין עולה תמונה שניתן היה להימנע מפסיקת בג"ץ מכל הקרבות בין הרשויות, לו רק היו המחוקקים בוחרים בחקיקה קצת פחות קיצונית - מבלי לומר וגם לפרש את החוק כך שבמסגרתו נבחרי ציבור יוכלו לנהוג בחוסר סבירות גם בתקופת בחירות וגם בנוגע למינויים. השופטים בעצם סימנו שהם רצו ללכת בדרך המלך, אבל זה לא יכלו כי זה היה עומד בסתירה מפורשת למה שאמרו המחוקקים. קיצוניות נענית בקיצוניות, וחבל שכך.