"למי רע פה? אני לא רואה אף אחד שפורש מהממשלה, יש תקציב מסודר", אמר יו"ר יהדות התורה, השר יצחק גולדקנופף לפני כשלושה שבועות בריאיון לכותב השורות ב'כיכר השבת' ועורר סערה גדולה.

גולדקנופף אכן צדק, גם אם לא נעים לשמוע את הדברים שיצאו מפיו. כך חשבו כל בכירי הקואליציה. גם ביום שאחרי המלחמה, אין סיבה שהממשלה תיפול. למה? כי למי רע בממשלה? למי יש אינטרס לצאת לבחירות ולעבור אל ספסלי האופוזיציה? גם לא לאיתמר בן גביר. "איזו עוד ממשלה יכולה להכיל אותו?", אמר לי השר יעקב מרגי מש"ס.

אבל נראה שאיש מבכירי הקואליציה לא נערך למסיבת העיתונאים של שר הביטחון יואב גלנט, שבמשך דקות ספורות העביר את משנתו באשר לחוק גיוס וייתכן שגם גזר את גורלה של ממשלת הימין מלא-מלא.

גלנט, שלא חשוד באיבה עם הסיעות החרדיות ובטח שלא עם הציבור החרדי, נפגש בשבועיים האחרונים עם ראשי הסיעות החרדיות. חלקם הגיעו ללשכתו (במקרה של יו"ר ש"ס, אריה דרעי, גלנט הטריח עצמו בעיצומה של המלחמה והגיע לביתו בשכונת הר נוף בירושלים).

הפגישות של גלנט עם החרדים לא עסקו בעדכון ביטחוני על המתרחש ברצועת עזה, גם לא על האיום מהגבול הצפוני, אלא על סערת חוק הגיוס: עמדתו החדשה של גלנט, שהחליט ליישר קו עם השרים בני גנץ וגדי איזנקוט, ולהעניק להם זכות וטו על כל החלטה בסוגיה הנפיצה ביותר.

גלנט נפגש עם כל בכירי הסיעות החרדיות והעביר לכל אחד מהם את עמדתו, אך הם ביניהם לא הספיקו להחליף דעות. הפוליטיקאים החרדים היו עסוקים בעימותים בבחירות לרשויות המקומיות. שלשום, עם פרסום תוצאות האמת מהערים השונות, ראשי הסיעות החרדיות חגגו כל אחד בניצחונו שלו. אמש (רביעי) גלנט העיר אותם מחלום הבחירות המקומיות. הוא הזכיר להם לקראת מה הם הולכים, ושהגיע העת שהם יישבו סביב שולחן אחד, יניחו בצד את העימותים על הרשויות החרדיות, וייערכו לקראת חוק הגיוס.

לא בכדי אמר לי יו"ר ש"ס, אריה דרעי, בתחילת השבוע: "יום אחרי הבחירות נעבוד יחד כל ראשי הסיעות, יש לנו משימות גדולות מאוד לעשות ביחד, חוק הגיוס ועוד". דרעי כבר ידע מה עמדתו של שר הביטחון ולקראת מה הם הולכים.

כשגלנט עלה לנאום, הפוליטיקאים החרדים לא ידעו שהם יהיו במוקד דבריו. כשסיים את מסיבת העיתונאים, הם הוכו בהלם, למרות שכפי שהובן הם כבר הכירו מקרוב את תוכן הדברים. היציאה הפומבית עם עמדתו החדשה, לצד הדברים הנוקבים להנהגה החרדית ולראש הממשלה בנימין נתניהו, הייתה מבחינתם הרגע שבו הבינו שהקואליציה בסכנת קיום.

גדי איזנקוט, בנימין נתניהו, יואב גלנט (צילום: פלאש 90)
נתן למחנה הממלכתי זכות ווטו (גלנט, נתניהו ואיזנקוט, ארכיון) | צילום: פלאש 90

"מדובר במהלך פוליטי של גלנט, שימוש בנושא הכי רגיש כדי לשמר את מקומו בפוליטיקה ביום שאחרי", התבטא שר חרדי בכיר. לדבריו, החלה הספירה לאחור לסיום ימיה של הממשלה.

לא מדובר בפחות אצבע בחוק כזה או אחר, אלא בשר הביטחון שבסמכותו להגיש את חוק הגיוס. הוא הודיע: מערכת הביטחון לא תקדם חוק שגנץ ואיזנקוט לא יחתמו עליו. המשמעות: אם לא יהיו הסכמות - בשלב הראשון, כבר בקרוב, ייתכן ובג"ץ יעצור את התקציבים לתלמידי הישיבות ואברכי הכוללים.

למרות היחסים הטובים בין גנץ לסיעות החרדיות, הצדדים יתקשו להגיע להסכמות בסוגיה הנפיצה ביותר. שכן, גנץ מבקש במתווה השירות שלו שבשלב מסוים כל צעיר חרדי ייצטרך להתייצב לשירות, בין אם צבאי ובין אם אזרחי/לאומי. לזה החרדים לא יסכימו.

בבסיס העמדה החרדית, המגיעה בעיקר מההנהגה הרוחנית של הסיעות, עומדת דרישה חד-משמעית: כל צעיר שירצה ללמוד תורה - יוכל לעשות זאת מבלי שהשלטונות יפריעו לו. לא תהיה הסכמה על מכסה למספר לומדי התורה, גם אם יהיה מדובר במספר גבוה יחסית. וזו הסיבה שיהיה קשה להגיע להסכמות.

מי שהשמיעו את דעות הפשרה היו השרים משה ארבל ויעקב מרגי. ביהדות התורה עדיין שותקים, אך נראה שהמתוווה שהציג השר מרגי הוא הריאלי ביותר. "מי שלומד תורה - ימשיך ללמוד", אמר לי השר מרגי כשהציג את המתווה. "מי שלא לומד - ויש הרבה - יתגייס. לפחות 700/600 כבר בשנה הראשונה, הצבא יודע מי מהם לא לומד".

מרגי, למעשה, מדבר על גיוס של מאות חרדים בשנה, לא חוזרים בשאלה, מה שכמעט ולא קיים היום. אכן זה נשמע מעט מידי ומאוחר מידי, אבל זה משמעותי מאוד. ספק אם זה יעבור את ההנהגה החרדית, אבל הוא כבר הניח תשתית למשא ומתן, לפחות מצידה של ש"ס.

וצריך לומר ביושר: ברגע שיגיעו חרדים לצבא, צה"ל יצטרך להתאים את עצמו למגזר. גם חרדים שיילכו לצבא, לא רוצים שיחנכו אותם. הצבא לא צריך להיות המחנך, בטח שלא בנושאי דת. צה"ל יצטרך לאפשר לחרדי לשמור על אורח חייו במסגרת צבאית. כן, גם אם בשירת נשים או כל נושא אחר כדוגמת כשרות. לא עוד דיונים על "הדרת נשים" וכדומה סביב חיילים חרדים. ואולי זו אחת הבעיות הגדולות של המגזר עם הצבא. גם אצל אלו שלא לומדים, הם רוצים להישאר חרדים. ומי שרוצה חרדים בצבא צריך לדעת שיש לזה מחיר - חרדי שיתגייס בצה"ל יסיים את שירותו כחרדי.

צריך לזכור, גם אם כל הטענות נגד החרדים צודקות, לגייס חרדים בכוח זה לא יילך. לכן, כל פתרון יצטרך להגיע ממקום של הידברות. גם אם זה נשמע סיסמה, זו האמת.

"הבנו שלא ניכנס עם טנקים בבני ברק, אבל מי שמשתמט לא יקבל תשלומים מהמדינה", אמר לי יאיר לפיד לפני כשבועיים, וכנראה לשם זה הולך. אם בחקיקה בממשלה שתקום פה מתישהו אחרי שנלך לבחירות, ואם בהחלטת בג"ץ, ולזה החרדים נערכים.

לסיום, יש מי בפוליטיקה החרדית שכבר החל לערוך חשבון נפש בעקבות השנה האחרונה. זו שנה שהחלה בממשלת ימין מלא-מלא, המשיכה עם רפורמת המשפט וההפגנות הסוערות ועד למתקפת הפתע בחרבות ברזל.

שר המשפטים יריב לוין והשר אריה דרעי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
החרדים נותרו בלי רפורמה ועם חוק גיוס שמאיים לפרק את הממשלה, ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לחרדים לא יצא דבר מרפורמת המשפט. הם בעיקר נגררו אחרי שר המשפטים יריב לוין (שמנע מהם לחוקק את חוק הגיוס מיד עם הקמת הממשלה וטען שאחרי הרפורמה יהיה קל יותר להתמודד עם הסוגיה). בשיא המאבק הציבורי, הנשיא יצחק הרצוג הציע מתווה משלו, מה שזכה לכותרת "מתווה הנשיא" או "מתווה העם". הרצוג ביקש לפתור במסגרת המתווה את סוגיית הגיוס. זהו פתרון שהיה צפוי למנוע מבג"ץ להתערב. האופוזיציה הייתה מקבלת את הוויתור בגיוס חרדים, בתמורה לגניזת רפורמת לוין.

החרדים יצאו נגד מתווה הנשיא. אחד מהבכירים בפוליטיקה החרדית כתב לי דקות לאחר שהרצוג הציג את המתווה: "למגרסה, אין סיכוי שנתמוך במתווה, הוא מחזק את מערכת המשפט". במבט לאחור, החרדים טעו ובגדול. אם רק היו מורידים את לוין מהעץ עליו טיפס, הם היו פותרים את הסוגיה החשובה ביותר לנציגים החרדים: חוק הגיוס.

כעת, הם נותרו ללא רפורמה במערכת המשפט, להיפך - מערכת משפט מחוזקת יותר, ועם סכנה לעצירת כל התקציבים לעולם הישיבות והכוללים החרדים.

>>> הכותב הוא פרשן ומגיש בכיר באתר החרדי "כיכר השבת"