יש ביממה האחרונה קטע טרנדי של לצאת נגד הכנסת שיוצאת לפגרה. הציבור הרחב חושב שזו פגיעה בניהול המלחמה, זמרים וידוענים מסבירים לנו שהכנסת חייבת להמשיך לעבוד, כפסע מלהקליט קאבר משותף לאומני ישראל "את המליאה הזאת אי אפשר להפסיק".
אז אני לא רוצה להרוס את התמימות, אבל החלטות לא מתקבלות בכנסת. שגרת הכנסת רק מפריעה לנהל את המדינה. ממש ככה.
קדימון: חושבים שהשרים לא עושים את עבודתם? יכול מאוד להיות. חושבים שהם מינויים לא מקצועיים? יש לזה בסיס לא מבוטל. אז מחליפים את הממשלה, לא מחזירים את הכנסת מפגרה. שריפה לא מכבים בדלק, מכבים במקרה הזה בקלפיות כשיש בחירות, או בהפגנות כשאין בחירות.
הנה מבזק מהמציאות: החלטות מתקבלות בשלושה מקומות - בקבינט המצומצם (מלחמה), בוועדת שרים לחקיקה (חוקים) ובין האוזניים של ראשי המפלגות (כל השאר).
בכנסת מצטלמים, בכנסת צועקים אחד על השני כדי להיכנס למהדורה בערב. בכנסת נמצאים חלק גדול מהזמן ולא עושים כלום - ואז נכנסים לסטטיסטיקה תחת "הח"כ עם הכי הרבה נוכחות במליאה" (ושיא בסוליטר).
חשוב להגיד – יש חברי כנסת שעובדים. אבל לא צריך להיות בכנסת כדי לעבוד כחבר כנסת. אגב, פרט מעניין שכדאי לציין: הכנסת לא נעולה. הם יכולים להמשיך את שגרת יומם: לפגוש אזרחים, להכין חוקים, לתמוך בחיילים ובמפונים, לצאת לסיורים. מי שרוצה לעבוד – עובד. כמו בחיים.
איך זה נראה מבחינת עבודת השרים?
עבדתי בממשלה, עם ראשי ממשלה ועם שרים. משמעות של יום כנסת, ויש שלושה כאלה בשבוע, היא פגיעה אנושה בעבודת המשרד.
כל הלו"ז משתבש. רוב היום יושבים בחדר קטן בכנסת, כל הלשכה של השר והנהלת המשרד יושבת בבניין אחר, לפעמים בעיר אחרת. כמו לעבוד מהאוטו כי נתקעת בפקק. אי אפשר לקבוע פגישות רציניות, כי כל הזמן צריך לצאת להצביע, ולחזור לחדר. להצביע, אגב, זה לא שאתה יודע על מה אתה מצביע, פשוט בקואליציה מודיעים לך מה החליטה ועדת השרים לחקיקה. ובנוסף - אנשים בכירים לא רוצים לבוא לכנסת ולהתעכב שעה בחניה ובבידוק.
אז כן, מה שאתם שומעים - אין דבר שיותר פוגע באזרחים מבחינת תפקוד הרשות המבצעת מאשר יום כנסת. אבל הנראות אתם אומרים, איך זה נראה שבאמצע מלחמה הכנסת יוצאת לפגרה? צודקים. לא נראה טוב. כאילו שמשהו פה נראה טוב. אבל בפרקטיקה – אנחנו רוצים ששר האוצר יתעסק בכסף שלנו, ששר התחבורה בכבישים שלנו, ששר הביטחון בביטחון שלנו? אז שיהיו במשרדים שלהם ויעבדו. ובשעת מלחמה, הפרקטיקה יותר חשובה מהכל. יש מדינה לנהל.
ולסיום - מה הפתרון?
ממשלה מקצועית מצד אחד, מצד אחר חברי כנסת שאינם שרים, ובמקביל חיזוק משילות כדי שראשי ממשלה לא יצטרכו להתעסק כל היום בתחזוק קואליציה, כאשר שינוי כללי המשחק צריכים להיות מהכנסת הבאה כמובן.
כמו בארה"ב, או כמו ראש העיר שלכם. נבחרים לקדנציה מלאה. לא טוב? תעוף הביתה. ועד אז? שיהיו בפגרה כמה שיותר, צריך לעבוד פה.
משה קלוגהפט, יועץ אסטרטגי ומנהל משברים, לשעבר יועץ רה"מ, פרשן "פגוש את העיתונות"