הבחירות לרשויות המקומיות טרם הסתיימו, ובחלק מן המקומות הולכים לסיבוב שני, אך מניתוח ראשוני של התוצאות כבר ניתן לסכם הפתעה חיובית אחת לפחות - לציבור אכפת משחיתות, ומועמדים שדבק בהם רבב מבחינת טוהר המידות שילמו מחיר בהתמודדות על ראשות העיר, או לפחות נגררו למאבקים צמודים בהרבה משתכננו.
למרות שיש חריגים בודדים למגמה זו, נראה שהיא צריכה להדאיג את נתניהו. עד כה היה נראה כי הוא הצליח, באמצעות טענות סרק על תפירת תיקים והפיכת המאשימים לנאשמים לערער את ההנחה, המובנת מאליה, שיש להעדיף נבחרי ציבור שאינם מושחתים, גם אם הם כריזמטים ומוצלחים מבחינת אחרות. אם תתורגם המגמה, שבאה לידי ביטוי בבחירות אלה גם לבחירות ברמה הארצית, ישפיע הדבר בוודאי גם על עתידו הפוליטי של ראש הממשלה.
מגמה ארצית
הנה כמה דוגמאות. בבחירות לראשות קריית מוצקין הפסיד בהפרש קטן חיים צורי, ראש עיר כריזמטי שנאשם בפלילים. צורי כהן בתפקיד 30 שנה. הוא הושעה מתפקידו ב-2023, אחרי שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות שוחד ומרמה. ההפרש הקטן שבו הפסיד מלמד דווקא על כך שלשיקול טוהר המידות ודאי הייתה השפעה רבה על התוצאה. תופעה דומה קרתה גם בנתניה, שם הפך המרוץ לצמוד הרבה יותר מן הצפוי, ובסופו ניצחה בו רק בהפרש קטן ראשת העיר מרים פיירברג, שהתיק הפלילי נגדה אומנם נסגר מחוסר ראיות, אך נגד סגנה שמעון שר הוגש כתב אישום בגין עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. גם כאן נראה שאלמלא עננת השחיתות היה המרוץ ודאי פחות צמוד. גם בראשון לציון התמודד לרשות סגן ראש העיר, מקסים בביצקי, נגדו הוגש כתב אישום בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים, שיבוש מהלכי משפט, מתן ידיעה כוזבת, זיוף בידי עובד ציבור וקשירת קשר לפשע. הוא קיבל רק 7.1 אחוזים מן הקולות.
גם לחקירות פליליות מתנהלות ישנה מסתבר השפעה. כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת-גן, החשוד בביצוע עבירות מס ומצוי בחקירה מנובמבר 2022, ניצח רק בקושי. חריג למגמה זו הוא ראש עיריית פתח תקווה רמי גרינברג, שזכה בניצחון סוחף למרות שהוא מצוי בחקירה פלילית מיולי 2022. המשטרה מייחסת לו ולשלושה מקורבים אליו עבירות של מרמה והפרת אמונים, סחיטה באיומים, שימוש לרעה בכוח המשרה, מתן שוחד וקשירת קשר לביצוע פשע. ישנם גם מקרים נוספים במגזר הערבי בהם כנראה לא היתה השפעה לחשדות פליליים על התוצאה.
גם לקשרים שיש למתמודדים עם עבריינים יש השפעה על רצונו של הבוחר. בהרצליה ניצח יו"ר האופוזיציה יריב פישר את ראש העיר המכהן, משה פדלון במאבק צמוד. כזכור, שר המשפטים יריב לוין הצטלם בחגיגות פורים שנערכו בביתו של פעיל הליכוד רפי חיים-קדושים, בן למשפחת הפשע קדושים מהרצליה שריצה לפני כשני עשורים עונשי מאסר על עבירות של אלימות וסחיטה. רפי קדושים וסיעת הליכוד זכו ב-7.7% בלבד מהקולות, אך מעניין יותר הוא שקדושים עמד במרכז קמפיין של יריבי משה פדלון, שנאלץ להכחיש קשריו עם קדושים ולהבטיח כי לא ישב עימו בקואליציה. נראה שגם כאן הייתה השפעה על כל אלה על המרוץ הצמוד ונצחונו של פישר.
בבחירות אלה התמודדו גם מי שהורשעו בעבר, ריצו את עונשם, וחלפה תקופת הקלון. בבת ים הפסיד בהפסד צורב שלומי לחיאני, ראש העירייה לשעבר, שב-2015 הורשע בעבירות של הפרת אמונים וישב במאסר במשך חמישה חודשים. אך מנגד, ברמת השרון נבחר יצחק רוכבברגר בפער ניכר על יתר המתמודדים, זאת למרות שהורשע בעבר בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד ומרמה והפרת אמונים בתאגיד, מה שאף מנע ממנו להתמודד בבחירות הקודמות על פי החלטת בית המשפט. מה ההבדל בין המקרים? לדברי לחיאני, שהודה בהפסדו, היה זה משום שהציבור הוטעה לחשוב ששלח ידו לקופה הציבורית, והוא קשור לגורמי פשיעה.
המסקנה מכל אלה היא שלטוהר המידות יש משקל הולך וגובר בשיקולי המצביעים, שיקול שעשוי להיות מכריע בבחירות הארציות. כמובן ששיקול זה אינו תמיד מכריע, וישנם עדיין בארץ ובעולם מצביעים רבים גם למנהיגים כריזמטים שהם עלולים להיות מושחתים. מה שראוי לתשומת לב מניתוח התוצאות לבחירות לרשויות המקומיות הפעם, הוא שלעיתים מדובר בשיקול שרק מטה את הכף במרוץ צמוד. מכיוון שעל פי הסקרים גם כך מעמדו של נתניהו אינו טוב, הרי שאם תימשך מגמה זו, יכול ויהיה הפעם, ברגע האמת, משקל מכריע למשפטו המתנהל בירושלים, בשלושה אישומי שחיתות, על תוצאות הבחירות הארציות.
>>> עו"ד יהודה שפר שימש בעבר כמשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית וכן כיושב הראש הראשון של הרשות לאיסור הלבנת הון