את כל מי שתשאל בישראל על מטרות המלחמה, תיענה "גם וגם", גם שחרור החטופים וגם השמדת חמאס. לצערנו, המציאות טיפה מורכבת יותר ובסופו של דבר צריך להחליט מה קודם למה - אם מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה לסיים את המלחמה על פי דרישות חמאס ולשחרר חטופים, או שמא היא יכולה לדבוק במטרת ההשמדה ולהסתכן באיבוד חטופים.
כדי שנוכל לענות על השאלה הזאת, צריך להבין את משמעות הכניעה לדרישות חמאס והן: הפסקת המלחמה, נסיגת צה"ל מהרצועה, שיקום הרצועה ובעצם שימור שלטונו של חמאס בעזה לצד חיזוק ניכר בכוח האידיאולוגיה שהוא מפיץ. כל זאת, עוד לפני שדיברנו על שחרור אלפי רוצחים בעלי משמעות שיחזרו לשורות המפגעים וירדפו אותנו בהמשך הדרך.
עסקת שליט צריכה להוות את הדוגמה שלאורה נבין את משמעות ההסכמה לכניעה. גם אז אמרו לנו שעוד "נטפל" במשוחררים הרצחניים. אמרו - אם לא אלה, יבואו אחרים בדמותם. גם אז פנו להזדהות המלאה עם משפחת שליט. על רקע לחץ ציבורי וקבלת החלטות פגומה, ביצענו את עסקת שליט והיא הביאה עלינו את רצח שלושת הנערים, את מבצע "צוק איתן", את מתקפת 7 באוקטובר ואת מה שביניהם. בחשבון פשוט, אך נוראי, המציאות היא ששחררנו אחד אך נהרגו רבים. מהצד השני, ישנה סכנה אמיתית שחלק מהחטופים לא ישובו ומדינת ישראל תישא לעולם את אשמת ההזנחה, לצד כאב האובדן.
אם נסכים לדרישות הכניעה של חמאס, נביא עלינו התחזקות ניכרת של האידיאולוגיה שהוא מקדם, והיא השמדת מדינת ישראל והעם היהודי היושב בציון. אפשר להעריך בזהירות שנמצא את עצמנו מתמודדים עם התקפות בעוטף ישראל וביהודה ושומרון, שלא לדבר על התחזקות חיזבאללה ויתר הסביבה שאינה חפצה ביקרנו.
למדינה חפצת חיים שרוצה להמשיך לחיות באזור בשקט יחסי, אין ברירה אלא קודם כל להתרכז בהשמדת חמאס. במהלך הדרך ובאמצעות התפוררות חמאס, נצליח להביא את חטופינו הביתה בריאים ושלמים.
ובאשר לאמירתו הלא-מוצלחת של השר סמוטריץ' אתמול (שלישי), למרות שאני לא שותף לאידיאולוגיה ולהתנהלות של השר, יש לומר שבמקרה הזה, אף שהוא לא פוליטקלי קורקט - הוא קורקט. לא צריך לומר את כל מה שחושבים, ואם אומרים צריך להציג טיעון שלם ומבוסס.
>>> רמי איגרא הוא ראש חטיבת השבויים והנעדרים במוסד לשעבר