הגעתו של אילון מאסק לישראל עוררה מטבע הדברים לא מעט הדים. היו מי שביקרו את ראש הממשלה (שהזמין את מאסק) וגם את יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שהקדישו לו תשומת לב מרובה. יש אף המכנים אותו "האיש העשיר בעולם", כאילו מישהו חושב לשנורר ממנו תרומות, ויש הטוענים שהוא אנטישמי. נפגשתי איתו אתמול (שלישי) לשעה - הסיפור שונה לחלוטין.
- רה"מ נתניהו ואילון מאסק ביקרו בכפר עזה: "הציגו לו את זוועות הטבח"
- אילון מאסק יצר את מכונת הרעל שפוגעת בישראל במלחמה | דעה
- ההנהגה הישראלית התרפסה בפני מאסק - וצפויה לגלות שרק הוא הרוויח
מאסק הוא בעל חברות שמפתחות את הטכנולוגיות הכי מתקדמות והכי חשובות במובן של עיצוב עתיד האנושות. טילים שניתנים למיחזור, רשתות לוויינים לתקשורת, סוללות מתקדמות לרכבים, בתים וערים, וגם פרויקטים נוספים בקנה, הכוללים מאמץ חשוב מאוד בבינה מלאכותית, ותשתיות קריטיות לעשורים הקרובים. פיתוחים שיהיו היום-יום שלנו ושל ילדינו בקרוב. כמי שעוסק בזיהוי טרנדים, ובהשקעה במוצרים שמשנים פרדיגמות ויוצרים שווקים חדשים, למדתי עד כמה חשובה הזנה הדדית. הקונספט של "בית מדרש", שחכמינו פיתחו ואימצו לפני אלפי שנים, מהווה כר פורה להתקדמות אקספוננציאלית. גם אם לפעמים זה נראה כבריאה חדשה ולכאורה לא קשורה 'יש מאין', הניסיון מלמד שזה פשוט קורה. חשוב מאוד שנהיה מחוברים להתרחשות.
מאסק לא מתכוון לעצור, ואני מזכיר שההייטק הישראלי נבנה על חברות פורצות דרך, ובזכות חברות בין-לאומיות גדולות כמו מיקרוסופט, אינטל, מוטורולה, אפל שהקימו בארץ מרכזים לפיתוח טכנולוגיות עתידניות. על הדרך, למדנו פה שיטות ניהול סקיילביליות המאפשרות פעילות בקנה מידה עולמי. לכן, חשוב למדינת ישראל שגם החברות בקבוצה של מאסק יפתחו פה אצלנו לפחות חלק מהרעיונות המתקדמים ביותר וטכנולוגיות המחר. חשוב לזכור שמעבר לערך הכלכלי עצמו, חיבורים עם הענקיות הגלובליות מועילים לביטחון הלאומי של ישראל, ולשמירת היתרון הטכנולוגי שהוא קריטי לביטחוננו. בטח ראיתם מי עוד היה בחדר אתמול. יש פה הזדמנויות כלכליות וביטחוניות החיוניות למדינה.
ברמה גבוהה יותר - מאסק מחזיק תחת ידיו טכנולוגיות למדינה מסוג חדש: יישות א-לוקאלית שחוץ מקרקע יש בה כמעט הכול. יש לו "תשתיות" אנרגיה ויש לו תקשורת לוויינית. יש לו גם את רשת X (טוויטר לשעבר) שמחברת קהלים בסדרי גודל של האימפריות הגדולות בעולם, והוא פעיל בתחום החלל - סוג של טריטוריה, גם אם קשה לשרטט אותה על המפה או בראש. אינני יודע אם החלום שלו על הקמת מושבה במאדים יתממש בעתיד הנראה לעין, אבל חשוב להכיר מקרוב לאן העולם צועד. ושוב, למאסק יש טכנולוגיות למוצרי העתיד.
מאסק מכנה את רשת X - כיכר העיר החדשה. והוא צודק. כוחם של המוסדות הישנים, כמו הממשלה וגופי התקשורת המסורתיים, הולך ופוחת מזה עשור בגלל הנגישות של כולנו לכיכר העיר הדיגיטלית, בה ניתן בקלות יחסית לשמוע ולהישמע, פריווילגיה שבעבר היתה שמורה רק ליחידי סגולה ש"זכו" להופיע בטלוויזיה או שעורכים הכניסו לעיתון בהתאם לטעמם האישי. קל לראות כמה הליין-אפים השונים של כל המהדורות שאנחנו צופים בהם מושתת על השיח ברשת הזו (וזה לא משנה אם 13,12,11 או 14). כך שלמעשה, בהרבה מקרים, כבר התהפכו היוצרות - הרשת החברתית מזינה את גופי התקשורת, ובעצם קובעת את סדר היום. ובמיוחד טוויטר ("X") .
במציאות העכשווית, ציוץ של אלון מאסק הוא כמו להיות בפריים-טיים ב-150 מדינות בו-זמנית, מה שפוקס ניוז, CNN, BBC ועיתון הארץ לא יכולים לעשות, גם לא ביחד. אפשר לאהוב את זה ואפשר לא לאהוב את זה, אבל אלו העובדות. אם כן, אין לשער את גודל ההשפעה של התייצבותו בארץ בעת מלחמה. מספר העוקבים שיש לו וההידהוד של מעשיו יוצרים מציאות. כשהוא מתייג את ראש הממשלה, הנשיא או השר בני גנץ, זה תורם המון לדיפלומטיה הציבורית הישראלית ולמיצובה של ישראל בעולם. תמונה של אילון מאסק מביט בערסל מלא כדורים התלוי בין שני עצים בקיבוץ בעוטף עזה, שווה הרבה יותר למדינת ישראל מכל אחד מהפוליטיקאים שלנו, וייתכן שאפילו יותר מטיל בליסטי או שניים. ההחלטה שלו לענוד תג שיזכיר לו ולעולם את החטופים, היא בעלת ערך רב.
למאסק יש אינטרסים, זה לא אומר שהוא שונא ישראל
יש הטוענים שהאיש אנטישמי. טענות אלו נובעות מפרשנות לציוצים שונים וגם נוכחותם של מי שאינם אנשי שלומינו הפעילים ברשת X. בזכות עולמי המקצועי אני מכיר עשרות אנשים שמיודדים עם מאסק ונפגשים איתו במעגלים שונים, חלק לא מבוטל מהם יהודים. לא פגשתי אפילו אחד שחשב שהוא אנטישמי, ושאלתי. ישבתי איתו אתמול לפגישה של שעה. ההתרשמות האישית שלי מהדברים שאמר, מהשאלות ששאל וממה שעניין אותו באופן כללי, הייתה הפוכה: כן, יש לו ביקורת על חלק מהארגונים היהודיים, גם לי יש וגם לאלנה ניוהאואס מ"טבלט" ולעוד אחרים בעיתונות הכתובה של יהדות ארצות הברית (ועל כך בציוץ נפרד). בשורה התחתונה, למאסק יש אינטרסים, תפיסת מציאות ותפיסות עולם כמו לכל אחד, אך אפשר להגיד בפה מלא, שהוא אוהב ישראל ואוהב אדם.
יש הטוענים שגם אם הוא עצמו איננו אנטישמי, הוא מאפשר לרוקמי קונספירציות ובעלי תפיסות אנטישמיות ותיקות לחיות אצלו בפלטפורמה. ראשית, באופן מובהק, בטוויטר יש פחות אנטישמיות והשפעות אנטישמיות לעומת פלטפורמות כמו אינסטגרם ובוודאי טיקטוק (עוד מעט זה יוכח במספרים). שנית, אנחנו בעיצומו של תהליך שינוי עולמי - כולל היחס שלנו למדינות, כולל יחסים שבין המדינות עצמן, כולל מלחמות, כולל מעבר טכנולוגי מעידן האינטרנט לעידן הבינה המלאכותית, וכולל היעדר מנהיגות פוליטית ברוב העולם ומעבר להשפעה מנהיגותית רב-לאומית של חברות גדולות. שינוי הפרדיגמה עדיין לא התייצב ואנחנו באמצע התהליך, אבל תוך כדי אנחנו גם סוללים את הדרך ומשפיעים על התוצאה הסופית.
במציאות זו יש מאבק בין התקשורת הממסדית לתקשורת של העולם החדש. למי שמתמצא, ניתן להשוות את זה למעבר מ"קוד סגור" ל"קוד פתוח" בעולם התוכנה. על "X" כבר נאמר שהיא "תקשורת בקוד פתוח", שבהגדרה, כמו כיכר העיר, היא יותר מבולגנת ופחות מנותבת. כיכר העיר וקוד פתוח מאפשרים הרבה יותר ממה שמייצר קוד סגור, או נשלט, על ידי עורכים. יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות. אנחנו בתוך זה ולהבנתי אנחנו עוד לא מכירים את כל היתרונות והחסרונות עד הסוף. אבל זה העולם העתידי, והוא כבר פה. חשוב שנתייחס למציאות ולעתיד ולא למשאלות לב או ערגה לעבר "נקי" או "בר-הגנה" שלא יחזור. ללא ספק, רשת X מאפשרת מגוון דעות פתוח ורחב. הכללים החדשים עוד נקבעים ולכן חשוב להיות שם ולהיות קשוב למי שמנחה את התפתחות הרשת. ניתן גם לראות הסתגלות מהירה של מאסק וטוויטר שכבר פיתחו את Community Notes, כלי שעוזר בהכחשת פייק-ניוז, ומאפשר לכל אדם לסתור ידוען או אוטוריטה ולהוריד אותו, או אותה, על הברכיים כשהם מזייפים.
בהקשר זה, חשוב לציין שאילון מאסק היה הראשון לתקוף את הסיסמה "from the river to the sea" - מהנהר ועד הים - וזיהה אותה כקריאה לשואה למדינת ישראל. באוניברסיטאות הכי נאורות הקריאה לא נאסרה וזה לדעתי מעיד על האיש. אלא שעולם חדש וחוסר ודאות מערערים אותנו, מערערים את זקני העדה לפעמים, ומאפשרים הפעלת כל מיני מניפולציות שנשענות על "מה שהיה". עיתונאים שנאחזים בקרנות המזבח של העולם הישן, ראוי שינסו אף הם לפרוץ פרדיגמות ולחשוב על העידן שלפנינו ולא על זה שכבר חלף.
נקודה אחרונה - מאסק הכריז שהוא פה כדי להישאר, הוא מתכוון לקחת חלק בשיקום של עזה. להבנתי, זו לא הייתה תוכניתו מראש, אלא זו תוצאה ישירה של הסבב שערך פה בארץ והפגישה אתמול אצל ראש הממשלה בה נכחתי. אנחנו נידרש לסבלנות, כי המערכה ארוכה ובסופה יהיה צורך בשיקום עזה. שיקום עמוק ויסודי המתחיל באיים הומניטריים והכולל דה-חמאסיזציה בחינוך ובמסגדים, בניית מרחב פיזי חדש, סידורי ביטחון וממשל טובים יותר, ובעיקר הנכחת סדר יום של חברה מתוקנת הפועלת לשיפור איכות חייה. שיקום גרמניה ויפן אחרי מלחמת העולם השנייה היה קריטי ל-80 שנות שלום עולמי, והפיכתם מאויבים לשותפים.
אנו זקוקים לבעלי ברית עסקיים, מדינתיים, פוליטיים ובין-לאומיים כדי לבנות אחרת את עזה בעשורים שלפנינו. אילון מאסק הוא בהחלט אחד מכמה שותפים מכובדים וראויים. לא שותף פיננסי שיש לו הרבה כסף, אלא שותף אסטרטגי שיש לו המון יכולות להיות חלק ממזרח תיכון חדש באמת.
>>> מייקל אייזנברג הוא איש עסקים, שותף־מנהל בקרן ההון-סיכון ״אלף״, משקיע הון-סיכון בתעשיית ההיי-טק הישראלית והאמריקנית