מיד עם שוך הקרבות יהיה צורך לפרז את רצועת עזה, לא רק מנשק כי אם גם ממוסדות פיננסיים. אין לאפשר את קיומם של מוסדות פיננסיים כמו בנקים וחלפנים במקום שלא מתקיים בו פיקוח אפקטיבי של הכללים הבין-לאומיים. מתחייבת חשיבה חדשה ומחוץ לקופסה, שתכלול למשל יצירת אמצעי תשלום אלקטרוני ייחודי לרצועת עזה וצעדים נוספים.
נציגי הרשויות בישראל למדו אומנם במהלך השנים לדקלם את הסיסמאות שהכסף הוא החמצן הכלכלי של הטרור, ואף נחלו הצלחות טקטיות מסוימות בתפיסת כספי טרור. אם זאת, דרושה היום גם מידה של צניעות והודאה בכישלון. שכן, בהיעדר תפיסה אסטרטגית כוללת לתופעת מימון הטרור, קמה מתחת לאפנו ישות טרור שהשכילה לגייס מרחבי העולם מאות מיליוני דולרים ולנצל את רובם הן להתחמשות צבאית, והן להמשך ביצור וקיום ארגוני הטרור, כולל תגמול האסירים ומשפחות המחבלים.
כל זאת כמובן ייבדק לעומק בוועדת החקירה הממלכתית שתוקם, אך כבר עתה יש להתחיל בעיצוב התנאים לפתרון פיננסי בעזה ליום שאחרי. כל פתרון לרצועת עזה יכלול פירוז צבאי ושלילת יכולתו הצבאית של חמאס, או כל ארגון אחר, לבצע פעולות טרור. מנגד, יש לדאוג גם למערכת חינוך ראויה ללא מסרים אנטשימיים ואיסלמיסטיים. לצד זאת, מעל לכל דרושה אסטרטגיה פיננסית ייחודית שתבטיח כי רובם המוחלט של הכספים שיוזרמו לבניית התשתיות, ושינוי המציאות הכלכלית בעזה, לא יזלגו לארגוני טרור כפי שהיה בעבר.
מהם הכללים הבין-לאומיים?
בשנת 1989 הוקם כוח המשימה הפיננסי FATF, שקבע מאז את הכללים הבין-לאומיים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור. על פי כללים אלו, הוטלו על המוסדות הפיננסיים חובות לזיהוי ואימות לקוחותיהם, בירור מקור הכספים וייעודם, דיווח על פעולות חשודות לרשויות מודיעין פיננסיות שהוקמו בכל מדינה ומדינה – ובישראל הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור אותה הקמתי בשנת 2002.
על פי הכללים הבין-לאומיים, תנאי מרכזי להצלחת המערכת למניעת מימון טרור הוא קיום פיקוח אפקטיבי של הרגולטורים על המוסדות הפיננסיים, כמו גם על אלו שאינם פיננסיים (יהלומנים, עורכי הדין רואי החשבון וכו') וכן על מי שסוחרים במטבעות קריפטוגרפיים. ללא פיקוח שכזה, והטלת סנקציות אפקטיביות על פי שאינו עומד בכללים, לא ניתן לצפות לתוצאה.
עם זאת, למרבה הפלא, ארגון FATF נמנע עד כה מלתת פתרון לסכנות שבאזורים שאינם נתונים לריבונות אפקטיבית. כך למשל ישנם בנקים ומוסדות פיננסיים בצפון קפריסין, בחבל טרנסנטריה במולדובה, באבחזיה ואוסטיה שבגיאורגיה, ובחבלים באוקראינה, שבהם אין אפשרות לביקורת אפקטיבית של רגולטורים פיננסיים. כתוצאה מכך, פעילות פיננסית באזורים שאינם נתונים לריבונות מלאה הם סכנה עצומה, הן להלבנת הון והן למימון טרור, ובהם איש הישר בעיניו יעשה.
יישומם של הכללים בישראל, באיו"ש וברצועת עזה
למרות ההישגים המרשימים של ישראל ביישום הכללים הבין-לאומיים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור בתוך גבולותיה, הרי שבכל הנוגע למזרח ירושלים, יהודה ושומרון ורצועת עזה, מדובר לצערי בכישלון. כל תחלואי התפיסה הביטחונית הישראלית נתנו אותותם גם בתחום הפיקוח הפיננסי באזורים אלה. ישראל לא אכפה ריבונות מלאה במזרח ירושלים, שם חלפנים ונותני שירותים פיננסיים פועלים ללא פיקוח אפקטיבי מספיק (כולל בשיטת החוואלה הידועה, שבה מועברים כספים בין שני בסיסי מזומן בשתי מדינות תוך החשבנות הדדית).
ביהודה ושומרון פעלו הפלסטינים באופן חלקי בלבד באזורי A, ואילו גם ישראל לא הצטיינה באכיפה בנושאים אלה באזורי C, ואילו ברצועת עזה, מאז השתלט חמאס, הוקמה ישות טרור המגלגלת תקציב של מאות מיליוני דולר, כמעט באין מפריע. באכיפה נגד עמותות המגייסות כספים בישראל ובחו"ל, או מעבירות כספים לארגוני טרור היו הצלחות מסוימות בלבד, וכך גם בכספים שהועברו על ידי הרשות הפלסטינית כתגמול עבור מעשי טרור הן לאסירים ביטחוניים והן למשפחות המחבלים בישראל וביהודה ושומרון.
זכורות לי היטב שיחותיי עם ראש המוסד מאיר דגן, והדיונים עם אנשיו המצוינים בצווות "צלצל", שהוקם למאבק במימון טרור בראשותו. כבר אז היה ברור שיש סתירות וניגודי אינטרסים בין הרצון להגמיש את הכללים כדי להבטיח צמיחה של כלכלה פלסטינית, לבין הצורך להילחם במימון הטרור ללא פשרות. הרשות הפלסטינית מצידה גם היא, בדיוק כמו בנושאי ביטחון אחרים, עשתה רק חלק ממה שנדרש ממנה: הוקמה רשות למאבק בהלבנת הון ברשות הפלסטינית המוניטארית (PMA), ונפגשתי אף עם ראשה. אך פעולתה בפיקוח על המוסדות הפיננסייים ביהודה ושומרון הייתה חלקית, ובוודאי שברצועת עזה. במקביל, מתקיימים כל השנים קשרים קורספונדנטים בין בנקים ישראליים לבנקים פלסטיניים, מה שמעורר לא מעט שאלות משפטיות, פיננסיות ותפעוליות.
מה הפתרון?
כל פתרון עתידי ברצועת עזה חייב לכלול "פירוז פיננסי". זאת מכיוון שבעתיד הנראה לעין לא יתאפשר פיקוח רגולטורי הולם ואין לאפשר את קיומם של בנקים, חלפנים ושאר נותני שירותים פיננסיים ללא פיקוח.
יש לשקוד כבר עתה על מציאת פתרונות יצירתיים משפטיים, חשבונאיים וטכנולוגיים. כך למשל, יש לבנות מנגנונים רב-צדדיים שיכללו צד פלסטיני, צד ישראלי וצד בין-לאומי של ליווי פיננסי לפרויקטי התשתית שיוקמו בעתיד ברצועת עזה, בדומה לליווי בנקאי מקובל המבטיח שכספים יושקעו בפרויקט ספציפי. במקביל, יש לפתח פתרונות טכנולוגיים ליצירת אמצעי תשלום טכנולוגי לסיוע הומניטרי ייחודי (כרטיס נטען) שיאפשר הן זיהוי ביומטרי של המשתמש והן מעקב אחר הכספים ההומניטריים כדי לוודא שהם אכן מגיעים לייעדם.
יש לפעול עם הרשות הפלסטינית לביטול התגמול עבור מעשי טרור, כולל לאסירים, ולהגביר הפיקוח על עמותות וכספי צדקה, כמו גם על הבנקאות הקורספונדנטית, לא רק בעזה אלא גם ביהודה ושומרון. במקביל, צריך גם להמשיך בפעולה נגד מימון ההמונים לטרור בעיקר באמצעות קריפטו, והגברת הפיקוח על מוסדות פיננסיים, במיוחד במזרח ירושלים.
אין להמתין לסיום הלחימה. יש להקים כבר עתה צוותי חשיבה פיננסיים-משפטיים-ביטחוניים למציאת פתרונות מחוץ לקופסה. עצימת עיניים כפי שהייתה בעבר למזוודות הכסף הקטארי תוביל לאותה תוצאה, ולהקמת תשתית צבאית מתחת לפני הקרקע, "תרתי משמע".
הכללים הבין-לאומיים למניעת טרור אינם מספיקים, ואינם נותנים מענה למציאות המורכבת ברצועת עזה שבה אין כל אפשרות לרגולציה כדי לוודא שהמוסדות הפיננסיים אכן מבצעים מה שנדרש מהם. משכך, יש לגלות יצירתיות מחשבתית ולהביא לצמצום ככל האפשר של זליגת כספים לארגוני הטרור.
>>>עו"ד יהודה שפר הוא מומחה בין-לאומי למאבק במימון טרור, הקים בעבר את הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ושימש כמשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית