לאחר ביקורו של מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן והשתתפותו הקבועה כמעט והמבורכת בקבינט המלחמה הישראלי, מתבהרת יותר התמונה המדינית בראיית בעלת בריתנו הטובה והחשובה ביותר.
מטרות העל המידיות של המלחמה משותפות לנו ולאמריקנים, והן שחרור החטופים ופירוק החמאס. אולם, בעוד אצלנו דוחים חשיבה אסטרטגית לטווח ארוך, הנשיא ביידן וצוותו כבר מביטים קדימה מתוך הבנה שאת הלחימה ותוצאותיה יש לנצל לשינוי מהותי ויסודי במזרח התיכון.
כדי שהמאמצים הכבירים שמפגינה ישראל והקורבנות הרבים שלנו בקרב אזרחים וחיילים כאחד לא יהיו לשווא, הכרחי כבר עכשיו לתכנן ולחתור למציאות חדשה ושונה שתשרת את האינטרסים החיוניים ביותר שלנו. ישראל בטוחה ומשגשגת, המשולבת במארג אזורי יציב וחדש זה היעד אליו קברניטי המדינה חייבים לכוון כבר מעכשיו, ללא קשר לניהול המלחמה שאת עיקרה מנהלת המערכת הצבאית-בטחונית. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה חשיבה טורית, אלא במקביל כבר עכשיו להעלות רעיונות מדיניים ולדון בהם עם בעלי בריתינו בוושינגטון ובאזור. לכך מצפים האמריקנים, ובפיהם אזהרה: אם ישראל לא תביא רעיונות, יופיע ואקום אותו ימלאו אחרים שיחשבו וינסו להחליט עבורנו.
מנהיגות בשעת מלחמה צריכה להוות דוגמה אישית ולחתור לניצחון, אך עליה גם לגלות חזון ולחשוב כמה צעדים קדימה.
אם קבינט המלחמה בו השתתף בלינקן לא התפנה עדיין לחשוב על השלבים הבאים בהתאם לאינטרסים של ישראל, יואיל וימצא את הזמן והכוחות לדון בכך ברצינות. אם קבינט זה נמנע מהדיון בעתיד בגלל שיקולים פוליטיים, אין הוא ראוי לשמו ולתפקידו. תמו ימי הפוליטיקה הקטנה הנמוכה וההרסנית. מי שלא מסוגל להתנער משיקולים זרים ואישיים שיפנה את הדרך. לעם ישראל ולמדינת ישראל נדרשת היום יותר מתמיד מנהיגות ראויה.