הלחימה בעזה התחדשה לאחר הפוגה זמנית והאתגרים של מדינת ישראל הולכים ומצטברים. ההישג הטקטי שיילך ויתעצם בתקופה הקרובה חייב להיות מתורגם למתווה אסטרטגי כולל. אנו חייבים להרוויח זמן, כי אין לנו ברירה. רק ניצחון מוחץ יבטיח את מעמדנו המרתיע וביטחוננו במזרח התיכון. נוכח ציווי מאתגר זה, אנו ניצבים מול ארבעה אתגרים:
זמן ומרחב
- פירוק החמאס - למרות שלא מדובר במדע מדויק, ניתן להעריך כי השמדת 60% מהזרוע הצבאית של חמאס תביא להכרעתו. כלומר, אנו צריכים להכריע כ-16 מ-24 הגדודים שלו. בנוסף, חייבים לחסל את ההנהגה הצבאית הבכירה, בדגש על יחיא סינוואר. יש לנטרל את מערך התת-קרקע, ולהשמיד את מוסדות השליטה של חמאס ברצועה. המסקנה כרגע היא שאנו עוד רחוקים מכך. העבודה בצפון הרצועה רבה, ובדרום רק התחלנו.
- בדרום המלחמה תהיה מורכבת יותר כי השטח צפוף במיוחד, לאחר שכמיליון איש נוספים עברו מצפון לדרום. כ-2 מיליון איש נמצאים עכשיו בשטח של כ-200 קמ"ר.
- הזמן של המערכה קצוב על ידי שלושה מרכיבים: הלגיטימציה הפנימית של החברה הישראלית, אורך החבל האמריקני והזמן הנדרש ללחימה. כל השלושה מאתגרים את המשך הלחימה. למרות הקושי, ניהול המתחים השונים שזה מייצר הוא אתגר בר-ניהול.
הלחימה מייצרת אתגרים שמחייבים ניהול מתחים זהיר | צילום: מוחמד עטיה, פלאש 90
ניהול המערכה ברמה המדינית
- המלחמה והמדיניות חייבים לעבוד יחד. זו שלמות אחת הידועה גם בכינוי "אסטרטגיה-רבתי". זוהי רמה אחת מעל האסטרטגיה הצבאית, וזו גם הרמה החשובה ביותר במלחמה. הביטחון הלאומי כולל הרבה יותר מהמאמץ הצבאי: כלכלה, יחסי חוץ ומדיניות פנים.
- מהלך רב-ממדי כזה הוא חיוני, ולא רק בדרום. כך למשל, רק באמצעות שילוב מאמץ צבאי ומדיני ניתן לדחוק את חיזבאללה מהגדר בצפון. זה חיוני על מנת לחזק את יישובי הספר וגם על מנת לטפל באיום האסטרטגי שמגיע מתימן, המאיים על חופש השיט.
- קבינט המלחמה הוא קבינט ביטחוני. חשוב שהוא קיים, אך אין מדובר בתחליף לקבינט המייצג את המרכיבים הנוספים של הביטחון הלאומי ולא רק אלו הצבאיים. במילים אחרות - ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי.
- הצבא עובד טוב. הוויכוחים על קצב התמרון, מיקוד המבצעים, רצף המבצעים - כולם חשובים, אך מלחמה היא לא ניהול קרב. את ניהול הקרב אפשר להשאיר לצבא, את הרכיב המדיני הצבא לא יודע לעשות לבד.
אסטרטגיה-רבתי לא פחות חשובה מאסטרטגיה צבאית, נתניהו בעזה | צילום: רויטרס
חוסר בהירות לגבי היום שאחרי
- על מנת לקנות זמן מדיני אנו נדרשים להראות חזון ואסטרטגיית מימוש. ככל שהתכנון שלנו יהיה ברור יותר, ארצות הברית תהיה סבלנית יותר. התכנון האסטרטגי האמריקני ידוע ביסודיות שלו. בפעם הראשונה שהם נהגו אחרת, באפגניסטן, הם נכשלו. הם זוכרים זאת ולא רוצים שאנחנו נחזור על הטעות הזו.
- מדיניות הדרג המדיני, או לכל הפחות חלקו, להסתייג מהרשות הפלסטינית - לגיטימית. היא כן מחייבת תשובה לשאלה אם לא הרשות, אז מה כן? לאמריקנים לא מספיק לציין מה לא. אגב, גם חזון עמום אך ריאלי הוא טוב. כלומר, גם מפת דרכים עקרונית שמימושה אורך שנים עדיף על המצב הנוכחי.
מה אחרי התמרון? | צילום: דובר צה"ל
התחזקות איראן
- איראן מתערבת במלחמה, אך לא משלמת מחירים. אסטרטגיית השלוחים שלה עובדת. כולם פועלים ואיראן נשארת יבשה. מבחינת איראן זו הצלחה ראשונה של התפיסה האסטרטגית האזורית שלה. מבחינתנו, תודעת ההצלחה הזו עלולה להגביר את איום המלחמה הרב-חזיתית.
- תוכנית הגרעין האיראנית ממשיכה, וייתכן שמואצת על רקע הקשב שמוסת לעזה. דעתנו המוסטת לעזה לא שינתה את המציאות הבעייתית - איראן מדינת סף בפועל, שמבינה היום שמלחמה עם ישראל וארצות הברית זה דבר שהיא עלולה להיקלע אליו גם אם לא תכננה. הלקח האיראני מהכוונה שכמעט מומשה לתקיפת חיזבאללה עלול להיות האצת תוכנית הגרעין.
- חמאס נתנה מתנה לאיראן, רוסיה וסין והצליחה לעצור את תהליך הנורמליזציה. חמאס אומנם הפתיעה את הציר והתנדבה להקריב עצמה במחשבה שכל הציר יצטרף. זה לא קרה בינתיים. אומנם במידה וחמאס יוכרע זה יהיה אובדן שחקן לציר, אך בראיית איראן תבוסת חמאס רחוקה ואינה ודאית.
באיראן מאמינים שחמאס רחוק מהכרעה, ארכיון | צילום: AP - החות׳ים הוכיחו לעולם שאיראן יכולה לשבש את נתיבי השיט לישראל. השליטה במיצרי באב אל מנדב מצטרפת לאיום האיראני המוכר מהעבר על סגירת המפרץ הפרסי. איראן לא תפספס את ההזדמנות להקרין כוח זה בעתיד, והימנעות ארצות הברית מפעולה מול החות׳ים מוכיחה להם שהמערב רוצה רק שקט.
- ואחרון לא חביב: העובדה שחיזבאללה הצליח לפנות את יישובי הצפון מוכיחה את נכסיותו בעיני איראן, אך היא גם מחייבת את ישראל לשנות את המצב. חיזבאללה ממשיך באותה מדיניות של מערכה מוגבלת מול ישראל, מתחת לסף המלחמה. לא ברור מדוע מתעקש נסראללה להמחיש את הסיכון לאזרחי ישראל, מדוע הוא ממשיך לשכנע את הציבור בישראל ללחוץ על מנהיגיו לפעול להסרת האיום. הלחץ הישראלי מהארגון הוא עוד סממן הצלחה מעודד לאיראנים.
האתגרים רבים, ובמידה ולא יטופלו הם עלולים ליצור סרבול בלתי אפשרי. אסור להזניח ולדחות עיסוק בדברים הלא-פופלריים והמסובכים האלה כגון היום שאחרי המלחמה, המבוכה החות׳ית והאתגר האיראני.
>>> אלוף (במיל') תמיר הימן הוא ראש אמ"ן לשעבר, כיום מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)