בשלב הזה ברור לכולם שהיו סימנים מקדימים למתקפת שבעה באוקטובר. בכירים במערכת הביטחון והממשלה שלנו עוד יצטרכו לתת את התשובות ואת הדין על המחדל, אבל עוד טרם ועדת החקירה יש כבר מסקנה אחת ברורה - אם לא היו מזלזלים בתצפיתניות הכול היה נראה אחרת.
- "צלפו לי במצלמה": רגעי האימה של התצפיתניות על הגדר
- "קודקוד, אנחנו במלחמה": כך התצפיתניות חיסלו מחבלים | תיעוד
זה לא התרחש רק בתקופה האחרונה. כבר יותר משנה שהתצפיתניות מעידות על התרעות ברורות שהעבירו, ואלו התקבלו בזלזול על ידי מפקדים בגזרה. לצד זאת, הזלזול בתצפיתניות מגלם בתוכו עוד גוון אחד נוסף מהיוהרה והקבעון בקונספציה שמלווים את המחדל הזה. כתבנו ירון אברהם פרסם במהדורה המרכזית ציטוט שמטריף את הדעת - כך אמר מפקד בכיר לתצפיתניות שהתריעו: "אני לא רוצה לשמוע עוד פעם על השטויות האלה. אם שוב תציקו עם הדברים האלה, תעמדו למשפט".
כל אישה שקוראת את המילים שהוטחו בתצפיתניות יודעת היטב איך הטון שלהן נשמע כשנאמרו. כנראה בשלב כזה או אחר בחייה היא נתקלה בטון הזה, הטון שחושב שהיא "סתם היסטרית", שהיא "מציקה", שמה שהיא אומרת זה "שטויות". כן, לא רק יוהרה ועצימת עיניים הביאו למחדל שבעה באוקטובר, גם שוביניזם.
אין דבר חשוב יותר מאשר נשים בצה"ל. במערך הביטחון בכלל, אך בצבא בפרט. אזהרות התצפיתניות היא דוגמה מוכחת לכך. כולם היו יהירים, אבל הן לא זילזלו במה שהן רואות.
כשנקום מהאסון הזה ותסתיים המלחמה, לא יהיה פה מקום לדיון השוביניסטי והמסוכן על מקומן של נשים בצבא. מלחמת חרבות ברזל היא קריאת ההשכמה העצובה ביותר למדינת ישראל בכל כך הרבה נושאים, אחד מהם הוא מקומן של הנשים בחזית.
במלחמה הזו נשים הוכיחו גבורת לוחמות שלא משאירה מקום לספק. הדיון הזה נגמר.
View this post on Instagram