כל הטענות על אכיפה בררנית מצד משטרת ישראל, אין בינם לבין המציאות דבר וחצי דבר, חוץ מאשר הרצון להשאיר את המושג 'אכיפה בררנית' על סדר היום במטרה לנגח את המשטרה ואת היועמ"שית גלי בהרב מיארה. לכל הפגנה יש מאפיינים ייחודיים משלה, ומצריכה מענה שונה. לכן, אין באמת דבר כזה 'אכיפה בררנית'.

המשטרה נוהגת באופן שונה מול מפגינים שחוסמים צירים מרכזיים לעומת מפגינים שחוסמים רחובות בתוך הערים. כך זה היה כשפעלו מול מפגינים חרדים, כך זה היה גם מול ההפגנות האלימות לאחר מותו הטרגי של הנער אהוביה סנדק ז"ל. הניסיון להשוות בין האכיפה בהתנתקות ב-2005 לבין האכיפה שמתקיימת בחודשים האחרונים היא מגוחכת: עברו כמעט 20 שנה. המשטרה כבר פועלת אחרת. ההבנה שצריך לאפשר מחאה התחדדה עם השנים, וזה נכון גם להפגנות משמאל וגם להפגנות מימין.

הטיפול המשטרתי בהפגנה מתנהלת תלוי במידה רבה במיקום הגיאוגרפי של המחאה ובכמות המפגינים, אך לא פחות גם בכמות השוטרים בשטח, בעוצמת המחאה ובשיקול הדעת של המפקד בשטח.

לכן, זו טעות לטעון שיש כיום 'אכיפה בררנית' מצד המשטרה.