שר הביטחון יואב גלנט נמצא בדרכו לארצות הברית. הוא ינחת הלילה ובמהלך נסיעתו ייפגש עם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ושגריר ישראל לאו"ם גלעד ארדן, יקיים תדרוך ביטחוני לשגרירי המדינות החברות במועצת הביטחון של האו"ם ויבקר במשלחת הרכש של משרד הביטחון בניו יורק. לקינוח, הוא ישתתף באירוע התרמה למען רווחת חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים של תוכנית IMPACT, בארגון FIDF.
את מי הוא לא יפגוש שם? אף גורם מדיני או ביטחוני בממשל האמריקני. ראש הממשלה נתניהו ממשיך בקו לפיו "אף שר לא ייפגש עם בכירים אמריקנים עד שאני לא". וכך, כשברקע הסכם הבנות צפוי בין ארצות הברית לאיראן ולישראל יש הרבה השגות עליו, כשמערכת הביטחון מתנגדת לגרעין סעודי ונערכת לשמירת היתרון האיכותי שלה, כשלבנון, סוריה והרשות הפלסטינית על בלימה - שר הביטחון לא נפגש, ולא חולק עמדות, תובנות ודעות עם מי שעומדים לקבל שורת החלטות דרמטיות. אלו ישפיעו גם על ישראל, מבלי שיוכל לשים על השולחן את השגותיו ורעיונותיו.
האם יש לנתניהו זכות לאסור על גלנט להיפגש עם מי שצריך? התשובה היא לא. אבל בכל זאת הוא עושה זאת וגלנט לא ימרה את פיו. לפני כחודשיים גלנט יצא לאירופה לכנס ותחת חסות זו פגש במזכיר ההגנה האמריקני לויד אוסטין. נתניהו לא אהב את זה, ולכן נראה שיש מי שדאג לחדד זאת הפעם לקראת הנסיעה של שר הביטחון לארצות הברית. בסביבתו של נתניהו הכחישו כי הוא אסר על גלנט להיפגש עם גורמים במערכת הביטחון האמריקנית וטענו כי לא היה כל איסור מסוג זה.
גלנט בעצם נוסע עד ארצות הברית ופוגש ישראלים. מה האמריקנים חושבים על זה, והאם דעתם נוחה מכך? לא ברור, אבל זה קורה באחת התקופות הביטחוניות הכי רגישות שישראל ידעה, ותמיכת ארצות הברית קריטית לנו. לא נותר אלא לשאול - האם ביטחונה של ישראל נמצא בראש מעייניו של ראש הממשלה?
המזל הגדול הוא שבקומת מערכת הביטחון, היחסים עם מקביליהם האמריקנים פורחים. רק שלשום היה כאן יו"ר המטות המשולבים היוצא, גנרל מארק מילי. הוא מסיים תפקיד בקרוב ועושה מסע פרידות - ישראל הייתה תחנה חשובה מאוד מבחינתו. שיתוף הפעולה המודיעיני, צבאי וביטחוני נסק בתקופתו, ובצה"ל רוצים שמכאן זו תהיה רק נקודת פתיחה לעבודה מול מחליפו.
כבר בסתיו הקרוב יקיימו צבאות שתי המדינות שורה של תרגילים משותפים לשיפור יכולות התקיפה באיראן. זו הקרנת כוח חשובה מאוד מבחינת ישראל, ומגיעה בתקופה קריטית ורגישה עבורה. גם השיחות על הדיאלוג האסטרטגי צפויות להתחיל, ובמשרד הביטחון מגבשים את עמדותיהם ובקשותיהם מהאמריקנים לעשור הבא. האם נזכה לאותה תמיכה ולאותו סיוע נדיב? אף אחד לא יודע, והחשש בישראל בנושא הזה אמיתי. מדובר במהלך שמוביל באופן היסטורי שר הביטחון, אבל איך גלנט יכול לנהל את זה בתנאים הנוכחיים? חימושים, פלטפורמות, ציוד ושיתוף פעולה ייחודי - כל זה עלול להיות על בלימה.
ראש הממשלה מנהל, מצידו, ערוצים אחרים - בראש עומד בעיקר השר דרמר, מקורבו ואיש אמונו. זה בסדר כמובן וזו זכותו, אבל ארצות הברית והיחסים עימה הם הרבה יותר מערוץ אחד חצי פורמלי. יש כאן מערכות שלובות זו בזו שצריכות להיות מסונכרנות זו עם זאת. ככה, במצב הנוכחי, זה לא יצלח.
ראוי שהשר יוכל להחליט לפי שיקול דעתו, כדי למלא את התפקיד שלו הכי טוב שאפשר. יש פעמים בהם לא נכון לעשות פוליטיקה קטנה.