היקף הרציחות עולה מרמה יומית של כמה רציחות ביום, להיקף רציחות סיטונאי. ירי ללא הבחנה על קבוצות אנשים, נשים וילדים, אין שום חשש לירות בנשק צבאי ארוך לאור יום בכביש ראשי בחיפה, אין כל פחד אצל היורים שלא חוששים להיתפס.
גל הפשיעה בישראל מאמיר וגואה, דמי חסות הפכו לסטנדרט בכל בית עסק בארץ, היקף הפריצות והגנבות הפך למכת מדינה, אין יישוב או אזרח שלא נפגע ישירות או דרך משפחתו. האלימות בכבישים ובמגרשי הספורט הפכה שגרה ומדינת ישראל טובעת בים של פשע ואובדן שליטה על המצב. האנרכיה כבר כאן.
ביטחון הפנים מבוסס בעיקרו על הרתעה, ובמרכזה שמרבית הציבור שומר חוק ורשע רע לו. המצב המסוכן מאוד שנקלענו אליו הוא שכבר אין כלל מחיר לפשע, אוזלת יד החוק אינה משגת את הפושעים והפשע משגשג וגדל בהיקף אקספוננציאלי.
ההיקף העצום של הפרוטקשן הוא תמונת מראה ברורה להעברת השליטה מידי שלטון החוק לידי ארגוני הפשע, מצב דה-פקטו של אובדן הריבונות, שהתרחב משטחי הגליל והנגב לכל הארץ. הפשע האלים, שעולה לרמות גבוהות מהפשע בגליל בנגב, הוא ממזרח ירושלים. כנופיות מטילות אימה ומשתלטות על עסקים בכל ירושלים והסביבה.
המצב של התפשטות הפשיעה זה החדשות של אתמול, המצב החדש שגבר ביתר שאת הוא שארגוני הפשע שצמחו לממדים מפלצתיים, הקימו צבאות פרטיים במטרה להילחם בינם לבין עצמם על שליטה בטריטוריות, כאשר יד החוק נעדרת מהן.
"לשר לביטחון לאומי ולעוזריו אין יכולת ואולי אין אף רצון להבין את חומרת המצב"
עבור ארגוני הפשע מפת מדינת ישראל מחולקת לטריטוריות של רשויות פשע, לרוב משפחתיות, שהינן הריבון בפועל והן כופות את החוק ומערכת המשפט שלהן. חלק מראשי הרשויות שייכים בפועל למשפחות הפשע, חלק ממונה בידם או בהסכמתם. ענפי משק שלמים באזורים רבים נשלטים בידי הארגונים, עסקים תמימים חורקים שיניים ומשלמים להם מס עבור קיומם ואין להם למי לפנות שיגן עליהם.
כיום אין כמעט עסק רווחי במדינת ישראל שלא משלם דמי חסות. המשטרה, שמודעת לקוצר ידה, ממליצה שלא לפרוטוקול לשלם ולא להסתכן. תושבי היישובים הערביים משותקים מפחד והפכו בעל כורחם למקור המספק את ה"חיילים" להתעצמות הארגונים. הצעירים בחברה הערבית, בהיעדר אלטרנטיבה, מתגייסים לפשע - והמצב רק הולך ומחריף.
למשטרה כמעט אין נוכחות ביישובים הערביים. עם מעט מאוד שיטור בדרכים, כמות המעצרים קטנה בהרבה מהנדרש כך שאין באמת אכיפת חוק כיום. בתי המשפט סתומים, המעצרים מינימליים ואלה שרצים לפרסם הם מתי מעט ורחוק מהנדרש.
מציאות חיינו הפכה למערב פרוע ומפחיד לחיות את היום. יותר ויותר אזרחים מתארגנים לקחת את ההגנה עליהם ועל רכושם בידם. בפועל זאת בדיוק המציאות של היווצרות מיליציות כמו הפארק בקולומביה. האשליה היא שהרציחות הן רק נחלת החברה הערבית. מעבר לניחוח הגזעני והעיוורון הקשה שבהם היא לוקה, נשק שמחסל היום משפחה ערבית בכפר יירה מחר בלי הבחנה על משפחה יהודית ביישוב הסמוך.
לשר לביטחון לאומי ולעוזריו אין יכולת ואולי אין אף רצון להבין את חומרת המצב. שום תוכנית אמיתית ורצינית לא קיימת, ולשיטתו של השר, בהיעדר כל יכולת התמודדות עם המצב, הוא ממשיך לפזר האשמות מעוררות גיחוך לכל עבר. האדם היחיד במשרד שהתמודד בצורה מקצועית היה המנכ"ל שלמה בן אליהו, שגם הוא התייאש מעליבות לשכת השר ופרש.
במצב התפקוד הקיים אין שום כיוון או פתרון להיקף הבעיה במשרד לביטחון לאומי. הבעיה כבר גלשה מעבר ליכולת המשטרה דלת האמצעים, וקשה לבלום אותה. ללא מודיעין, שנמנע ממנה במכוון על ידי הקמת הוועדה לחקירת הרוגלות בידי יריב לוין, ללא מספיק כוח, עם מבנה מפקדות לא מתאים, כשפתרון השרוול של רתימת השב"כ אינו באמת פתרון, אין מה לצפות בתנאים הנוכחיים אלא להחמרת המצב.
ממשלת ישראל נדרשת עוד היום להכריז על מצב חירום מיוחד ביישובים הערביים ואולי אף על אזורים נוספים ולפרק זמן ממושך. מצב חירום כזה יאפשר לקחת שליטה, להרוות את השטח בכוחות מפיקוד העורף ומג"ב מילואים תחת פיקוד משימתי משולב של פקע"ר והשב"כ עם משטרת ישראל. זהו מהלך שיסייע להקפאת ההידרדרות, יאפשר לבצע פעולות שטח יסודיות לאורך זמן כגון מיפוי מחדש של עומק הבעיות, ביצוע תחקורים, מעצרים, חיפושי נשק ואמל"ח, לפעול נגד הפשיעה הכלכלית, לעצור את ההיקף העצום של חריגות הבנייה והבנייה הבלתי חוקית ולפרק אותו, ולשפר ולחנוך את הניהול הלא-תקין ביישובים.
הרפורמה המשפטית האמיתית נדרשת לשיפור המצב החמור בשטח, לא בבג"ץ. נדרש להחמיר מאוד את הענישה על החזקת נשק לא חוקי, להכפיל את עונש המאסר על החזקת נשק לא חוקי משבע ל-15 שנים, עם זמן מוגבל להחזרת נשק. עוד נדרשים החמרה של ממש של הענישה על דמי חסות, נושא חמור ופרוץ לחלוטין, איסור על חברות שמירה בלתי מאושרות ומפוקחת רגולטורית וענישתן, התנפלות על כל הענפים האפורים ופירוק הקרטלים.
בנוסף נדרש מינוי היקף גדול של שופטים חסרים לאלתר, שהשר לוין מונע, ובכך מסייע להידרדרות לאנרכיה. נדרשים אלפי תאי כליאה חדשים, לכלוא מאות ואלפי פושעים שמטילים את אימתם ברחובות.
בהיעדר שר ומשרד אמיתי לביטחון פנים, על ממשלת ישראל למנות פרויקטור ומנהלת לאומית מקצועית עם תקציב וסמכויות בין-משרדיות נרחבות למבצע לאומי למיגור הפשע למשך שלוש השנים הבאות לפחות. כל דבר פחות מהתגייסות לאומית לטיפול שורש בבעיית ביטחון הפנים החמורה, יביא את מדינת ישראל לאנרכיה כמו במקסיקו או חמור מכך.
>>> ישראל זיו הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף. הוא שימש כקצין חי"ר וצנחנים ראשי, מפקד אוגדת עזה וראש אגף המבצעים