ממשל הנשיא ביידן הציב לעצמו יעד שאפתני למדי והוא להביא לנורמליזציה ביחסים שבין ישראל לערב הסעודית. ראשית, לוח הזמנים שלפיו עובד הממשל דוחק, שהרי הכוונה היא ככל הנראה להגיע להסכם לקראת הסתיו, לפני הכניסה לקמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית. שנית, רשימת הדרישות מטעם ערב סעודית ארוכה ובעלת חשיבות עבור האמריקנים - אך גם עבור ישראל. 

את היעד להגיע להסכם עם ערב הסעודית הציב ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבה הראשונה של ממשלתו הנוכחית. לישראל עניין ברור בחיזוק הקשרים עם ערב הסעודית ולהפיכתם לגלויים, בשל היותה כיום המדינה הערבית המובילה ובשל מעמדה של הממלכה כ"שומרת המקומות הקדושים לאיסלאם". הערכה היא שהסכם עם ערב הסעודית יעניק למדינות נוספות בעולם המוסלמי, דוגמת אינדונזיה, לגיטימציה רבה יותר, הגם שלא מוחלטת, לקשירת קשרים עם ישראל.

מה סעודיה תרוויח מהסכם?

לערב הסעודית יש עניין בשיפור היחסים עם ישראל בעיקר בשל הדיבידנדים שהיא יכולה לקבל בשל כך מארצות הברית. הערכה היא שיחסים עתידיים עם ערב הסעודית יתקיימו, אך על פי מודל שונה מ'הסכמי אברהם'. התהליך יתקדם בקצב איטי יותר ובפרמטרים שונים מהיחסים, למשל, בין ישראל לאיחוד האמירויות ולבחרין וזאת בצל הרגישויות הספציפיות והמאפיינים הייחודיים של הממלכה.

הסעודים מנהלים במשך זמן שיחות עם האמריקנים לגבי הדרישות שלהם מארצות הברית בתמורה למהלך מול ישראל. דרישות אלו כוללות בין השאר ערבויות ביטחוניות אמריקניות ואף הגעה להסכם הגנה רשמי בין המדינות שאותו הסעודים רוצים מאוד. בנוסף, הסעודים הגישו לממשל "רשימת קניות" של אמצעי לחימה אמריקנים מתקדמים ובהם ככל הנראה גם מטוס הקרב המתקדם, ה-F35. לבסוף, הסעודים מבקשים סיוע אמריקני בהקמת תשתית גרעינית אזרחית בממלכה, הכוללת יכולת העשרת אורניום.

לקריאה נוספת - סיקור N12

לישראל לא צריכה להיות התנגדות להסכם הגנה בין ארצות הברית לערב הסעודית. נהפוך הוא – לישראל עניין לא רק בביטחון הממלכה, אלא אינטרס בהגברת המחויבות האמריקנית לבנות בריתה באזור. בכל האמור לאספקת אמצעי לחימה מתקדמים, כאן על ישראל לוודא כי לא מדובר בשחיקה של ממש ביתרון הצבאי האיכותי שלה ואם יש פגיעה במרכיב זה, עליה לבקש שדרוג ליכולותיה.

לבסוף, וזו הסוגיה הרגישה ביותר, הכנסת סעודיה למועדון הגרעיני היא לא עניין של מה בכך. עלולות להיות לה משמעויות מרחיקות לכת על הרחבת התפוצה הגרעינית באזור, וזאת גם כשמדובר בתוכנית אזרחית ובפיקוח אמריקני. מדינות נוספות באזור עלולות לדרוש גם הן יכולת העשרת אורניום בשטחן, ואף מדינות שוויתרו על יכולת זאת, בתמורה לסיוע בתחום הגרעיני כמו איחוד האמירויות הערביות. יתרה מכך, לסעודים יש עבר בעייתי בתחום הגרעין והטילים, ובעתיד הלא רחוק הם יכולים להלאים את מפעל העשרה המשותף כפי שעשו בעבר עם חברת ארמק"ו.

הסוגיה הפלסטינית: לא חשובה כפי שהייתה

ומה לגבי דרישות מדיניות? הערכה היא שהסוגיה הפלסטינית אינה חשובה כשהייתה בעבור הממלכה, אך היא עדיין מרכזית ליכולת שלה להתקדם ולזכות בלגיטימציה ערבית ומוסלמית למהלך. אולם, בניגוד למה שאולי מקווים בישראל, הסעודים ידרשו צעדים מעשיים לטובת הפלסטינים שישראל תתקשה לעשות בהרכב הממשלה הנוכחי.

למרות שאת התמורות המרכזיות לנורמליזציה עם ישראל מבקשים הסעודים מארצות הברית, הם יצטרכו עדיין להציג הישג ותמורה מישראל בהקשר הפלסטיני שאותו הם יוכלו להציג כתורם למימוש רעיון שתי המדינות דוגמת הקפאת בנייה, העברת שטח לרשות הפלסטינית ועוד. זאת, בעוד מדיניות ממשלת ישראל בזירה הפלסטינית בעת הנוכחית מקשה על היכולת לייצר תנאים נוחים להתקדמות בערוץ הישראלי-סעודי.

>>> ד"ר יואל גוז'נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ' ת"א, ראש תווכנית המפרץ ולשעבר בכיר במל"ל