כולם ידעו שזה היה רק עניין של זמן. הטלפונים שקיבלו בשבועות האחרונים הכתבים לענייני פלסטינים מכל רחבי השטחים היו ברורים ונשאו שאלה אחת - והיא לא אם אלא מתי. הפלסטינים, קשובים מאוד ללחצים בישראל של גורמים, בעיקר בימין, שדרשו פעולה גדולה בצפון הגדה, הבינו שהמטרה תהיה מקום אחד - זה שהפך בשנה וחצי האחרונות ליעד מבוצר, לביתם של מאות חמושים, זה שמכיל זירות מטענים, מעבדות נפץ ואפילו נעשו בתוכו ניסיונות לייצר רקטות. זה שחמושיו הצליחו להתעמת רק לפני כמה ימים עם צה"ל בקרב יריות שנמשך יותר מ-8 שעות. המקום הכי קרוב לעזה ביהודה ושומרון.
- צה"ל פתח במבצע צבאי מיוחד נגד תשתיות הטרור בג'נין
- היעד הראשון בג'נין: מפקדה שהוצבה בסמוך לבית ספר
- הפלסטינים מאיימים בתגובה למבצע: "ג'נין לא תיכנע"
אמש (ראשון), סביב השעה 21:00 בערב, נפוצו שמועות בשטחים שהמבצע יחל הלילה. הם נתמכו בעיקר על תמונות של משוריינים וכלי רכב צה"ליים רבים שנצפו בפאתי ג'נין. תפילות ופסוקים מהקוראן שנפוצו ברשתות החברתיות הבהירו – מחנה פליטים ג'נין וחמושיו ידעו והתכוננו היטב למבצע הזה.
אלא שההפתעה הגיעה לא מהקרקע אלא מהאוויר. על פי הדיווחים, חיל האוויר, בנוכחות מאסיבית בשמי ג'נין, שיגר עשרות טילים מהאוויר לעבר המחנה. הקולות האלה של זמזום המל"טים והתמונות של עמודי עשן, תוצאה של שיגור טילים מלמעלה, מוכרות לנו מאוד מעזה, אבל כבר שני עשורים לא נראו בגדה. המטריה האווירית שסיפקו כלי הטיס מלמעלה מעידים יותר מאלף עדים על אופיו יוצא הדופן של המבצע הזה ושל איכות המטרות שבתוך המחנה. כמו כלי הטיס, גם שאלה אחת גדולה ומשמעותית ביותר מרחפת מעל המבצע: האם ישראל תשכיל למנוע מהאש להתפשט למקומות נוספים? זו כבר פונקציה של שני דברים: אורך המבצע וכמות הנפגעים הפלסטינים, בעיקר האזרחים.
אחד ההישגים הגדולים של ישראל היא שגם יותר משנה מאז החל גל הטרור בשטחים, רובה המכריע של האוכלוסייה הפלסטינית נמנע מטרור או מתמיכה בו, מנהל שגרה הכוללת כניסה ועבודה בישראל ובעיקר מנהל חיים שקטים, רחוקים מאלה של פעילי הטרור שמרוכזים בעיקר בצפון הגדה. זירות הטרור של ג'נין, ובמידה מסוימת של שכם, נותרו בבחינת חריג ויוצא דופן. מה שעלול לסכן את ההישג הזה הוא מבצע שיימשך ימים ארוכים, תמונות של הרס גדול, עיצוב מחדש של נרטיב "ג'נין ג'נין", לוויות בכמות גדולה ותמונות הרוגים שיפומפמו ללא הפסק בתקשורת הערבית והפלסטינית. מצב כזה עלול להכניס לתמונה אוכלוסיות צעירים בגדה, חמושים במחנות פליטים אחרים או מחבלים אינדיבידואלים שינסו לפגוע בישראל. טריגר נוסף שעלול להבעיר את השטח בגדה הוא הישנות של פוגרומים מצד פעילי ימין, כמו אלו שראינו בתקופה האחרונה. לתופעה הזאת יש אפקט דרמטי על חוסר הביטחון הפיזי של הפלסטינים, תחושתם היא שהם מופקרים, ויחד עם המבצע בג'נין לדבר שכזה עלולות להיות השלכות דרמטיות.
כל הזמן הזה עין אחת צופיה לכיוון עזה. נכון לעכשיו התגובות שם נעות בין קריאות עידוד לאמפתיה גדולה. איש בעזה לא מזהיר עדיין מפני כניסה למערכה, וספק גדול אם מישהו שם מבקש לעצמו סבב לחימה. אבל אסור לשכוח – חמאס וג'יהאד איסלאמי רואים בעצמם ארגוני התנגדות, זה ה-DNA שלהם. בשעה שאנשיהם נפגעים במחנה ג'נין, וכאמור, אם המבצע יימשך זמן רב או ינפק כמות גדולה מאוד של נפגעים, בעיקר אזרחים, עזה עלולה למצוא עצמה, גם בניגוד לאינטרס הבסיסי שלה, נכנסת למערכה.
הדרך והסיבות של ישראל להיכנס למבצע הזה ברורות ונכונות, ועדיין - הגדרה ברורה של יעדים, התנהלות סבלנית וזהירה בלחימה והבנה מתי צריך להשתמש בנקודות היציאה – כל אלו קריטיים כדי שהמבצע הזה יסתיים בהצלחה מבחינת ישראל.