הלילה (בין שני לשלישי) פוצץ סכר נובה-קחובקה באזור חרסון, סכר מרכזי בדרום אוקראינה בנהר דניפרו. הפגיעה בסכר נעשתה באופן שבו לא ניתן יהיה לתקן או לשקם אותו, ולמעשה השמידה את הסכר. כתוצאה מכך, שוטפים שיטפונות את דרום אוקראינה משני צידי נהר דניפרו באזור, ופגעו בעשרות רבות של יישובים קטנים ובעשרות אלפי אנשים. יש לכך השלכות מיידיות וגם השלכות ארוכות טווח שישפיעו לא רק על אוקראינה, אלא גם על אזורים ומדינות נוספות. רוסיה, לעומת זאת, טוענת כי מדובר רק ב-14 יישובים, בהם חיים כעשרים ושניים אלף תושבים.
לטענת אוקראינה, מדובר באסון טכנוגני ואקולוגי שישפיע על מאות אלפי אנשים בשנים הקרובות. הפגיעה בסכר הביאה לכך שעד כה נשפכו 150 אלף טון של שמן מכונות למי הנהר, והמספר הזה צפוי עוד לעלות. התוצאה של כך תהיה פגיעה אקולוגית קשה בנהר ובאזור שהשפעתה צפויה להימשך זמן רב. כמו כן, אוקראינה נאלצת להתמודד עם פגיעה בתשתיות. כתוצאה מהריסת הסכר תחנת הכוח ההידרו-אלקטרית בנובה-קחובה הושמדה כליל. הפגיעה הקשה הביאה את אוקראינה לבקש התכנסות דחופה של מועצות הביטחון של האו״ם. רוסיה ואוקראינה האשימו כל אחת את השנייה בפעולה זו, אך סביר להניח שהפעולה בוצעה על ידי רוסיה. על פי דיווחים אוקראיניים מי שככל הנראה ביצע את הפעולה הוא הצבא הרוסי שממוקם באזור.
פעולה זו פוגעת ביכולת האוקראינית בשני אופנים במקביל. ראשית, הצפת אזורים אלו פוגעת במתקפת הנגד המתוכננת של אוקראינה, וכעת יהיה על הצבא האוקראיני להסתגל למציאות החדשה ולתכנן מחדש את פעילותו באזור. שנית, זהו אסון הומניטרי שעל ממשלת אוקראינה לטפל בו ויסיט את תשומת הלב שלה ממתקפת הנגד המתוכננת ויקשה עליה בלחימה מול רוסיה, וזאת משום שעליה לפנות את האוכלוסייה ולהתמודד עם השלכות ההצפות. משרד הפנים והמשטרה האוקראינים כבר החלו בפעולות הפינוי, אך רוסיה ממשיכה להפגיז את האזור ולהקשות על פינוי האוכלוסייה.
הפגיעה בסכר עלולה לפגוע בביטחון התזונתי לא רק של תושבי אוקראינה, אלא גם של מדינות נוספות. ההצפות בדרום אוקראינה יפגעו במערכות ההשקיה באזורים חקלאיים של גידול חיטה לייצוא. אוקראינה, מיצואניות הדגנים הגדולות בעולם לפני הפלישה הרוסית בפברואר 2022, מספקת עדיין דגנים למדינות רבות שעלולות להיות מושפעות מכך.
מידת הפגיעה בחצי האי קרים נתונה למחלוקת. מצד אחד, מומחים רוסים מיהרו לטעון כי הפגיעה בסכר לא תשפיע באופן ניכר על חצי האי, ולא צפויי מחסור במים. עם זאת, הפגיעה בסכר צפויה כן לפגוע באספקת המים בחצי האי, שסבל ממחסור במים גם בעבר. תגובתה של רוסיה, שטוענת שההשפעה על חצי האי תהיה זניחה, מחזקת את הסברה שרוסיה עומדת מאחורי הפעולה.
לסיכום, הפגיעה בסכר נובה-קחובקה יצרה משבר הומינטרי ואסון אקולוגי באוקראינה, שהשלכותיו יורגשו במדינות נוספות בשנים הקרובות. בתקופה הקרובה לפעולה זו תהיה השפעה על מתקפת הנגד המתוכננת של אוקראינה נגד רוסיה, והיא תצטרך לתכנן מחדש את פעולותיה נגד רוסיה ובמקביל להתמודד עם פינוי האוכלוסייה ומציאת פתרונות למי שאיבדו את כל רכושם בשיטפונות.
>>> ארקדי מיל-מן הוא שגריר ישראל ברוסיה לשעבר, כיום חוקר בכיר וראש תוכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS