החשיפה התקשורתית של הקמת האוהלים באזור הר דב, כנראה על ידי פעילי חיזבאללה, עוררה עניין ציבורי נרחב בישראל, במיוחד כשהפרסום בא על רקע החששות ההולכים וגוברים בקרב הציבור הישראלי מפני האפשרות להידרדרות לעימות צבאי עם חיזבאללה. חשוב להבין כי הקמת האוהלים הינה אירוע טקטי, המחייב טיפול מקומי ושקט. אין להגזים בחשיבותו או לייחס לו השלכות אסטרטגיות, ובטח שלא לתרום באמירות מתלהמות או מהלכים נמהרים להרחבת העימות בשטח. יש להבין כי ברקע המיידי לכך, עומדת חוסר הנחת, בלשון המעטה, של חיזבאללה מפעילותו הנמרצת של צה"ל להשלמת המכשול לאורך הגבול הלבנוני, על אפו וחמתו של חיזבאללה, כולל באזורי מחלוקת, ובתוך כך במרחב שבו הוקמו האוהלים.
למרות זאת, אי אפשר להתעלם מכך שבחודשים האחרונים חלה עלייה במתיחות לאורך גבול לבנון. בין הגורמים לכך שני אירועים חריגים: הפיגוע בצומת מגידו באמצעות מחבל פלסטיני שחדר מגבול הצפון (13 במרץ) וירי הרקטות מלבנון, שיוחס גם הוא לגורמים פלסטינים, בחג הפסח (6 באפריל). במקביל, ניכרת עלייה בהיקף נוכחותם של פעילי חיזבאללה לאורך הגבול ובמידת נכונותם לייצר חיכוכים עם צה"ל. למתיחות תורמים גם "קולות המלחמה" הנשמעים משני הצדדים במסגרת המערכה ההדדית על התודעה שמנהלים בכירים במערכת הביטחונית הישראלית מצד אחד והנהגת חיזבאללה, בראשות נסראללה, מצד שני.
לאור זאת, חשוב לנסות להבין - מה באמת רוצה חיזבאללה?
- בתקופה האחרונה חלה עלייה בביטחון העצמי של חיזבאללה מול ישראל, המגבירה את נכונותו של נסראללה ליטול סיכונים. נראה כי תרמה לכך במיוחד הבנתו המוטעית כי הקשיים הפנימיים בישראל מאז הקמת הממשלה הנוכחית מבשרים חולשה ומייצרים עבורו הזדמנויות, הן לשיפור "מאזן ההרתעה" מול צה"ל והן להרחבת נוכחותו בדרום לבנון ואחיזתו בגבול.
- החיכוכים עם צה"ל לאורך הגבול משרתים שורה ארוכה של אינטרסים של חיזבאללה: הפגנת עוצמה ונחישות מול צה"ל וחיזוק ההרתעה והחשש מפניו בישראל; הבלטת חשיבותו כ"מגן לבנון" בפני הציבור הלבנוני, כשלאחרונה הולכים ומתרבים הקולות מצד גורמי אופוזיציה לבנונים הקוראים לפירוקו מנשקו; והוכחת חשיבותו עבור איראן ותפקידו המרכזי במסגרת "ציר ההתנגדות" לישראל.
- יחד עם זאת, למיטב הבנתי בעינה עומדת ההערכה, לפחות בשלב זה, שלחיזבאללה אין אינטרס בעימות נרחב עם צה"ל למרות התגרויותיו. חיזבאללה נערך אומנם לאפשרות זאת, אך מבין כי מלחמה עם ישראל תגבה ממנו ומלבנון מחיר יקר. הוא עסוק בשימור מעמדו הפנימי בלבנון, המאותגר עוד יותר בשנה האחרונה על ידי מתנגדיו מבית, ובמקביל קשוב לצורך של איראן כי ישמר את יכולותיו המיוחדות נגד ישראל ל"יום פקודה".
- על רקע זה יש להבין את מידת הזהירות בה נוקט הארגון, שבאה לידי ביטוי בהימנעותו מליזום עימותים ישירים עם צה"ל ומחשיפת מעורבותו בפעילות נגד ישראל (למשל ההסתתרות אחרי מחבל פלסטיני בפיגוע במגידו). גם במקרה הנוכחי של הקמת האוהלים בהר דב, הארגון מאמץ פרופיל נמוך ועד כה לא התייחס לכך באופן רשמי בפומבי.
לסיכום, הטיפול בנושא הסרת האוהלים מחייב רגישות וזהירות כדי שאירוע טקטי זה לא יהפוך לסוגייה בעלת השלכות אסטרטגיות. נכון היה לנסות תחילה ליישב את הנושא בערוצים המדיניים, אך עתה בעקבות החשיפה הפומבית, הסיכוי כי הדבר יצלח נמוך ביותר. לפיכך, מן הראוי להותיר בידי צה"ל את הטיפול בהסרת האוהלים במועד ובדרך שיימצא לנכון.
>>> אורנה מזרחי היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, סגנית ראש המל״ל לשעבר