הפיגוע החמור, בו נהרגו שלושה לוחמי צה"ל, הינו כמובן אירוע חמור ביותר שיתוחקר ביסודיות, כפי שאמר הרמטכ"ל, ויופקו ממנו הלקחים המבצעיים בשורה ארוכה של סוגיות. בהקשר הרחב, בולטת כאן החשיבות הרבה מאוד של יחסי ישראל-מצרים, ובתוכן האמון ושיתוף הפעולה המבצעי והצבאי שהתפתחו בין צה"ל ומערכת הביטחון על כל מרכיביה, לבין צבא מצרים ומערכת הביטחון במדינה.
- שלושה לוחמי צה"ל נהרגו בפיגוע בגבול ישראל-מצרים
- השאלות שנותרו פתוחות מהפיגוע בגבול מצרים
- לא הרמטית: היסטוריית התקריות בגדר הגבול עם מצרים
- הגרסה המצרית לפיגוע בגבול: איש הביטחון רדף אחרי מבריחי סמים
ברבות השנים, התפתח הקשר האמיץ על בסיס מנעד רחב של אינטרסים משותפים של ביטחון לאומי. להלן דוגמאות מרכזיות:
תשתית הטרור בסיני, על בסיס ארגון דאעש, התפתחה והגיעה לפני כמה שנים לנקודת שיא של איום אסטרטגי על קהיר ממזרח סיני וממערב לוב. הטרור איים לשתק את קהיר ולפגוע במצרים, שהינה מדינה הגדולה בעולם הערבי. כפועל יוצא מכך, לו תשתית הטרור של דאעש הייתה ממשיכה להתפתח היה נוצר בסופו של דבר איום על ישראל ועל המזרח התיכון כולו.
שיתוף הפעולה האסטרטגי בהנהגת נשיא מצרים, במקרה הנוכחי, תרם להיחלשות איום הטרור בסיני. הטרור עדיין קיים, כפי שהוא נחשף בפיגוע הרצחני האחרון – אבל הוא אינו מהווה איום אסטרטגי על מצרים ועל ישראל. כדאי להדגיש כי הסכם השלום ויישומו הביטחוני תרמו להסרת איום זה.
תרומה מרכזית שנייה: בסך הכול הגבול בין ישראל ומצרים הוא שקט, גם בהשוואה לעבר. צה"ל, באמצעות שינויי היערכות ובניית גבולות (במקרה הזה חיל הגנת הגבולות – קרקל, ברדלס ואוגמ"ר 80), מתמודדים מול אתגר שבאופיו הוא פלילי - אך במהותו הוא חלק מהאיום הביטחוני של הברחת סמים בהיקפים אדירים ממצרים וסיני לישראל.
האיום הוא רב-ממדי, כיוון שהוא חל ומתרחש בישראל עצמה. יצירת ישות סמים חזקה מבחינה כלכלית בתוך התחום הריבוני של ישראל, על בסיס הברחות סמים ממצרים, הינה איום על הביטחון הלאומי של ישראל.
למרות הפיגוע הרצחני, ראוי לציין שצה"ל מנע או שיבש מאות ניסיונות להבריח סמים וגרם נזק לענף פשיעה משגשג זה. יחד עם זאת, האיום קיים משני היבטים – האיום על ישראל עצמה ותשתית סמים מסועפת בעלת משאבים כלכלים אדירים היא חלק מבעיית המשילות בנגב. כל הצלחה של צה"ל בתחום זה הינה תורמת גם לפגיעה בענף פשע משגשג זה וגם לקידום יחסי ישראל-מצרים.
ברית ביטחונית חשובה
לעצם היחסים עצמם, אין חלופה ליחסים האסטרטגיים שנשענים על הסכם השלום בין המדינות. מצרים היא המדינה הגדולה ביותר בעולם הערבי (כ-107 מיליון נפש). לרשותה צבא גדול מאוד שכולל גם חיל האוויר וצי חיל ים חזק מאוד. ישראל ומצרים ידעו מלחמות עקובות מדם, וכיום אינטרסים משותפים על בסיס הסכם השלום הפכו את היחסים מעוינות קשה למעין ברית ביטחון והגנה חשובה.
זאת ועוד, מצרים תחת הנשיא א-סיסי נהנית מיציבות פנימית, למרות קשיים כלכליים קשים ביותר. חשוב לזכור את התקופה שבה האחים המוסלמים השתלטו למספר שנים על מצרים ועמדו לכרות ברית עם טורקיה, שהייתה באותם שנים עד 2013 מדינת אחים מוסלמים קשוחה ואלימה.
עצם העובדה שהאחים המוסלמים הוכנעו במצרים, יצרה רווחה אסטרטגית וחיזקה את המחנה המוסלמי-סוני היציב שכולל את סעודיה, מעצמה ערבית נוספת במזרח התיכון וכן מדינות נוספות כגון איחוד האמירויות, שחתמה עם ישראל על הסכמי אברהם, כמובן יש בכך כדי לחזק את יחסי הברית האסטרטגית עם מדינות נוספות כמו מרוקו.
במיוחד עתה, כשישראל ניצבת מול אתגרי איום איראני רב-ממדי, שכולל גם מדינות כושלות כדוגמת לבנון, סוריה, עיראק ותימן, שלהן מרכיבי עוצמה שונים החל מאופציה לנשק גרעיני, איום בליסטי, סייבר, לקשרים עם מדינות ערב, יש חשיבות יתרה. מעבר לכך, ישראל שייכת היום לפיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM), בו חברים הרמטכ"לים של כל צבאות ערב, וגם רמטכ"ל צה"ל, כל זאת תחת דגל ארצות הברית. לא צריך דמיון מפותח כדי להבין את הערך של מכלול הנכסים האסטרטגיים דלעיל.
הפיגוע הרצחני הוא חמור ביותר, אבל דווקא משום כך בולטת לחיוב הפנייה ביוזמת שר ההגנה המצרי לעמיתו מהביטחון הישראלי. זאת לצד הודעת הרמטכ"ל על תחקיר משותף עם גורמי הביטחון המצרים. התחקיר שיתקיים הוא בעלת חשיבות לשיפור יכולות ההגנה על גבול ישראל-מצרים, שהינן אינטרס משותף של שתי המדינות.
לצד תחקור עמוק ונוקב, שמן הסתם מתרחש בימים אלה, חשוב לציין את ההסכמה הכוללת שקיימת בישראל ומצרים על הצורך החיוני לקיים את הקשרים הביטחוניים החיוניים במסגרת הסכם השלום ולעשות הכול בעבודה משותפת כדי למנוע אירועי טרור דומים בעתיד.
בשורה תחתונה – פיגוע רצחני חמור, אבל גם אחריו בולטת החשיבות יוצאת הדופן של יחסי ישראל-מצרים במסגרת השלום והתיאום הביטחוני הרחב.
>>> אלוף (במיל') עמוס גלעד משמש כראש המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן, לשעבר דובר צה"ל, כיהן כראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון, כראש חטיבת המחקר באמ"ן ומתאם פעולות הממשלה בשטחים