הסיכול המשולש לפנות בוקר ברצועה הוא ביטוי ליוזמה - כך צריך לפעול בעזה. כפי שכתבתי כאן רק בשבוע שעבר, על ישראל ליזום בעיתוי ובאופן הנכון לה ולא להיגרר כאשר הצד השני ערוך ומכתיב את מהלך העניינים.
סיקור N12:
- צה"ל פתח במבצע "מגן וחץ" בעזה: 3 בכירים בג'יהאד האיסלאמי חוסלו
- אלו הבכירים של הג'יהאד האסלאמי שחוסלו במבצע
- בן גביר לא עודכן על המבצע וצייץ: "הגיע הזמן!"
- מבצע "סולם ועץ": החיסול שסיים את המשבר בקואליציה
מדובר בהישג מודיעיני מרשים - מבצע שמתמקד בג'יהאד האיסלאמי ובסיכול הבכירים ביותר בזרוע הצבאית שלו בעזה. זהו למעשה מבצע שלישי רצוף שמתמקד בג'יהאד האיסלאמי – תוך שימת דגש של הדרג המדיני ובכירי מערכת הביטחון שהאירוע מבחינת ישראל אינו כולל את חמאס ושהוא אינו המטרה למבצע.
אחד המחבלים הבכירים שחוסלו מבין השלושה הוא ג'יהאד ע'אנם, מפקד הגזרה הדרומית של הג'יהאד בעזה, טרוריסט ותיק ובעל שם בארגון. סוכלו גם מפקד הגזרה הצפונית של הג'יהאד ומחבל נוסף שככל הנראה אחראי, בין השאר, לקישור עם זירות פעולה נוספות שניסו לייצר ג'יהאד נגד מדינת ישראל.
באשר לדיווחים על בני משפחה שנפגעו יחד עם אותם בכירים, מדובר בדילמה ערכית ומבצעית מורכבת מאוד - שיקול המידתיות. השימוש בפעולות האלו הוא בכלי נשק מדויקים, תוך ניסיון מתמיד להימנע עד כמה שניתן מפגיעה בבלתי מעורבים. לצערנו, במקום צפוף כמו עזה ובמקומות המסתור של המחבלים שנמצאים בלב אוכלוסייה אזרחית, פגיעה כזו מתרחשת. ביחס לפוטנציאל הפגיעה, נראה שהיא יכולה הייתה להיות קשה בהרבה. ההחלטה על הסיכול היא החלטה נכונה אל מול האיומים שאותם אנשים הציבו בפני הביטחון הלאומי של ישראל.
הג'יהאד צפוי להגיב לפעולה וההיערכות בהתאם. אומנם מדובר בארגון שאין לו את יכולות חמאס (ובוודאי לא את יכולות חיזבאללה), לא מבחינת איכות הירי והעצימות שלו, אך אין לזלזל ביכולתם לנהל עימות ולאתגר את העורף הישראלי.
השאלה המרכזית שתכריע את עוצמת העימות ואת הימשכותו היא הצטרפות או אי הצטרפות חמאס למערכה. אנו למדים שהועברו מסרים חד-משמעיים, כולל פומביים, לחמאס כי הוא אינו המטרה. המטרות שהותקפו הן כולן של הג'יהאד האיסלאמי.
אין לגזור באופן אוטומטי שחמאס לא יצטרף לסבב הנוכחי, כפי שקרה בסבבים האחרונים נגד הג'יהאד. ההיגיון אכן קובע שאין לחמאס אינטרס במערכה רחבה מול ישראל – הוא עסוק בביצור כוחו והתעצמות, ובשיפור המצב הכלכלי. אין לו רצון לשלם את מחיר פעולות הג'יהאד, שלעיתים מאתגר גם אותו מבחינה פנימית.
יחד עם זאת, יש להתכונן גם לתרחיש ייחוס מחמיר לפיו יופעל לחץ פנימי כבד על חמאס, קל וחומר אם הסבב יימשך, ושחוסר הרצון שלו להיתפס כ"בוגד" בנרטיב הפלסטיני יגרור אותו פנימה. באם תרחיש זה יקרה – אנו צפויים למערכה רחבה בהרבה ולאפשרות ריאלית של חיבור זירות נוספות, למשל ירי מכיוון מלבנון או מהגולן הסורי.
לגבי מנגנון הסיום שהינו חלק חשוב בכל יציאה למבצע צבאי, סביר להניח שגם הפעם המצרים ייזמו פעולה להשבת השקט, אם כי לא באופן מידי. בשעות כאלו לא נכון שישראל תיזום פנייה שכזו למצרים – האירוע רק החל. ההישג הגדול כבר הושג מבחינת ישראל בסיכול הנהגת הג'יהאד ויש להמשיך ולנהל את המבצע באופן מדוד.
הבוקר בוצעה פגיעה קשה ומצטברת בג'יהאד האיסלאמי (מבצע שלישי רצוף נגד בכיריו ונכסיו ברצועה). ההיגיון הסביר הוא שאין לחמאס אינטרס להצטרף למערכה, אך למדנו כבר מאירועי עבר שההיגיון במזרח התיכון הוא גם פועל יוצא של דינמיקה בשטח ולחצים פנימיים – לכן נכון לישראל להתכונן גם לתרחיש שכזה. מדובר במבצע חשוב שיש בו בכדי לשפר את דימויי ההרתעה של ישראל, אם כי אין לשגות באשליות – את בעיית עזה, שתמשיך ללוות אותנו, הוא לא יפתור.
>>> אלוף במיל' תמיר הימן הוא ראש אמ"ן לשעבר, כיום מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS